הכנסת אישרה סופית: מח"ש תנותק מהפרקליטות ותהפוך לגוף עצמאי

מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להפרדת המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות. 43 חברי כנסת תמכו בהצעה ו-39 התנגדו לה. מדובר באחד הצעדים המרכזיים ברפורמה המשפטית, ומומחים מתריעים שעתירות לבג"ץ כבר בדרך.

את החוק יזם ח"כ משה סעדה מהליכוד, לשעבר סגן מנהל מח"ש, שסיים את תפקידו בה במחלוקת עזה עם ממוניו. סעדה קיבל שריון בליכוד מראש הממשלה בנימין נתניהו, ובהמשך שימש עד הגנה במשפטו. במהלך הדיון במליאה לא חסך סעדה בתקיפות: "מח"ש של היום היא מיליציה של גלי. המערכת הזו רודפת ורומסת, והכול כשר. כל אותם עבריינים, גלי, אייסמן, גיל לימון - כולם ייחקרו במח"ש החדשה". הוא הוסיף: "היום אנחנו עושים רפורמה. לא יהיו עוד עבריינים בשירות החוק. במדינת ישראל כולם יהיו שווים בפני החוק".

צילום: צילום: Atbannett עמיחי בנעט / CC BY-SA 4.0 / ויקימדיה קומונס

לפי החוק, מח"ש תפעל כיחידה עצמאית במשרד המשפטים עם תקציב נפרד, ותוסמך לחקור ולהעמיד לדין שוטרים בגין עבירות פליליות - לרבות עבירות קלות. המחלקה תטפל גם בעבירות המיוחסות למתנדבי משטרת ישראל, וכל עובדיה יהיו אזרחים שיקבלו גישה למערכות המודיעין וניהול התיקים של המשטרה.

שינוי מהותי נוסף: כל הסמכויות הפליליות שהיו נתונות עד כה ליועמ"שית ולפרקליטות בתיקים הנוגעים לשוטרים יועברו למנהל המחלקה. עררים על החלטות לסגור תיק לא יוגשו עוד לגורמים הקיימים, אלא לממונה חדש על תיאום בעניין חקירת שוטרים. הממונה יהיה שופט בדימוס - מהעליון או המחוזי - שיכריע גם במחלוקות בין מח"ש לגופי חקירה ותביעה אחרים.

מינוי מנהל המחלקה יהיה דרך ועדת איתור ייעודית שבראשה יעמוד מנכ"ל משרד המשפטים, שהוא משרת אמון של השר. חברי הוועדה: שופט בדימוס שימנה יו"ר ועדת הכנסת לביקורת המדינה, עורך דין המייצג נאשמים פליליים שימנה שר המשפטים, אדם בעל ניסיון בחקירות שימנה נציב שירות המדינה, ונציב שירות המדינה עצמו. ביקורתיים מציינים שבפועל יש בוועדה זו רוב למי שנבחר בידי שר המשפטים או מנכ"ל משרדו. המנהל יכהן שש שנים, ויידרש להיות כשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון.

הרקע לחוק אינו חדש. דוחות מבקר המדינה לאורך השנים, הדוחות השנתיים של הסניגוריה הציבורית, ודוח הצוות הממשלתי שפורסם בפברואר 2025, הצביעו כולם על ליקויים מבניים בטיפול בעבירות שוטרים. מבקר המדינה קבע במפורש כי "הכפיפות של מח"ש לפרקליטות המדינה, לצד שיתוף הפעולה ההדוק והיומיומי בין הפרקליטות למשטרה, עלולים ליצור ניגוד אינטרסים מבני". דעת הרוב בצוות הממשלתי שבחן את הנושא המליצה בעקבות כך להפריד את המחלקה מהפרקליטות.

אך מתנגדי החוק מציגים תמונה שונה לחלוטין. גורם משפטי בכיר אמר כי "מדובר בטקס הקבורה של חקירות שחיתות. חוקר במשטרה יצטרך להיות מטורף כדי להציג שאלות נוקבות, תחת אזהרה, למקורב לשלטון". החשש המרכזי: שוטרים יחששו לחקור בכירים, ידעו שכל החלטה תעבור בסופו של דבר דרך גורמים פוליטיים.

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה תקפה את החוק בחריפות בכנס לשכת עורכי הדין באילת לפני שבוע. לדבריה, חוק מח"ש וחוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי חולקים אותה מטרה - שליטה פוליטית בגופי אכיפת החוק. "במקום אכיפת חוק עצמאית, נקבל אכיפת חוק המושפעת מאוד מאינטרסים פוליטיים ומצרכי הממשלה המכהנת", אמרה. היועמ"שית הוסיפה: "מח"ש פוליטית תוביל להרתעת חוקרים מלעסוק בתיקים של אנשי שלטון ומקורביהם, ולאכיפת יתר כלפי קבוצות שאינן אהודות על השלטון. אזרחי המדינה ירגישו את השינוי ברחוב, במשחקי הכדורגל ובעצרות מחאה". גם ח"כ יואב סגלוביץ מיש עתיד לא חסך: "חוק מטופש, נקמני ואין בו שום דבר חוץ מרצון לשים אצבע בעין".

כניסת החוק לתוקף מתוכננת בעוד שמונה חודשים מאישורו, אם כי שר המשפטים מוסמך לדחות את היישום בארבעה חודשים נוספים. בשל ההתנגדות של מערכת המשפט לחוק לכל אורך הדרך, צפויות עתירות לבג"ץ - ועם אישורו הסופי, ספק אם היועמ"שית תגן עליו.