אבל כבד נפל הבוקר על עולם המוזיקה הישראלי. הזמרת והיוצרת אסתר שמיר, שפרצה את הדרך לרוק הנשי בישראל, הלכה לעולמה בגיל 71 לאחר מאבק במחלת הסרטן. ביולי 2025 סיפרה בריאיון על התמודדותה עם המחלה, ועד לרגע האחרון המשיכה לכתוב ולהביע את עצמה.
שמיר נפטרה בביתה, מוקפת במשפחתה, לאחר שבשלביה האחרונים שהתה בהוספיס בתל השומר. בן זוגה, עופר וינטראוב, מסר בהודעה מרגשת: "אסתרצ'וק שלנו האהובה נפרדה מאיתנו ברגיעה ושלווה. אורי השמיעה לה את 'עשיתי הכי טוב שאפשר', היא מצמצה בעיניה ונשמה נשימה אחרונה."
אסתר שמיר נולדה ב-1955 בירושלים בשם אסתר הירשברג. החלה את דרכה בלהקת הנח"ל, לצד יהודה עדר, מיקי קם ואריק רודיך, שם שימשה כסולנית. ואז הגיעה אחת מן הפגישות שמשנות חיים - במהלך מלחמת יום הכיפורים, בהופעות משותפות של להקת הנח"ל עם להקת כוורת, פגשה את אפרים שמיר, שהפך לבעלה הראשון ולשותפה האמנותי. השניים התגרשו אחרי שלוש שנים, אך המשיכו לעבוד יחד גם אחרי הפרידה.
בסתיו 1975 יצא שירה הראשון לרדיו, "עברתי רק כדי לראות" - מילים שלה, לחן ועיבוד של אפרים שמיר. ב-1977 השתתפו השניים יחד במופע של אריק איינשטיין "אנשים אוהבים לשיר", ובסוף אותה שנה יצא אלבומם המשותף "אפרים ואסתר שמיר". ב-1979 שיתפה פעולה עם יהונתן גפן בתוכנית "קוראים לזה אושר", סאטירה על יחסי גבר ואישה, ותרמה לה את השיר הפמיניסטי "גבר ללילה אחד".
אלבום הסולו הראשון שלה, "במקום הכי נמוך בתל אביב" (1982), היה פריצת דרך של ממש. עד אז שרה בקול גבוה ועדין - מאותו אלבום החלה גם לשיר בקול עמוק ומחוספס. שיר הנושא הפך ללהיט גדול, לצד "חבל דק" ו"אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו". בשנה ההיא גם כתבה והלחינה את "ברית לא מותרת" עבור שלמה ארצי, ושרה אותו איתו בדואט.
שמיר הוציאה שמונה אלבומי אולפן לאורך הקריירה. "קלף חזק" (1984) הניב להיטים כמו "קצב הג'ונגל" ו"דבר איתי". ב-1986 כתבה והלחינה את "אמצע ספטמבר", שיר פוליטי חריף שנכתב על רקע טבח סברה ושתילה, עבור גלי עטרי. "עד הסוף" (1987) הביא את "אנחנו באותה סירה" ו"הרכבת כבר עברה בתחנה". ב-1988 יצא "דו קיום באהבה" עם השיר "רגע לפני הסערה", שנפסל לשידור ברדיו בגלל הטקסט החריף שנכתב על רקע האינתיפאדה הראשונה. ב-1996 הקליטה את שיר המחאה "סוף ספטמבר" בעקבות מהומות מנהרת הכותל. ב-2003, כחמש עשרה שנים אחרי האלבום הקודם, חזרה עם "בגלל האנשים שאני אוהבת" ולהיט "גחליליות". ב-2011 יצא האלבום "זה בינך ובין אלוהים" בהפקת יונתן לוי, וב-2017 "הלילה שבו ניצחה האהבה".
אבל לא פחות מהקריירה הסולנית שלה, אסתר שמיר הייתה אחת מהכותבות הגדולות בפופ הישראלי. היא כתבה שירים לעשרות אמנים - "חזקה מהרוח" ו"ביום שאחרי" לגלי עטרי, "זמן" ו"תחנה של זמן" לריטה, "ילדה יחפה" ו"ארמון הקרח" לירדנה ארזי, "תמונה שבורה" למוני ארנון ו"חרד לשלומך" לדני בסן. ב-1985 פרסמה גם ספר שירה, "צעד אחד לפני הנהר", שממנו הולחנו שירים שביצעו גלי עטרי, יהודית רביץ ויהודה פוליקר.
ב-2010 זכתה לגל חידושים של שיריה - דנה אינטרנשיונל ביצעה את "במקום הכי נמוך בתל אביב", תומר יוסף את "עברתי רק כדי לראות", ואייל גולן חידש את "תמונה שבורה" בהצלחה גדולה. בשנת 2023 זכתה בפרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו"ם על תרומתה למוזיקה ולתרבות הישראלית.
גם אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל לא שתקה. כתבה שירים שהגיבו לאירועים, ביניהם "חזרה הביתה" למען החטופים ו"נר לתצפיתניות" שהולחן על ידי עמירן דביר. בינואר 2025, כשכבר ידעה על מצבה הרפואי, הוציאה שיר תפילה למען השבת החטופים, "עוד נשימה אחת", ופרסמה את ספרה "פתקי מלחמה" - שירים ופתקים שכתבה מאז אוקטובר 2023.
אסתר שמיר מותירה אחריה עשרות שנים של מוזיקה, מילים ולחנים שהפכו לחלק מהסאונדטרק של החיים הישראליים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה