קנקנים בני אלפי שנים נחשפו סמוך לאתר המשכן בשילה הקדומה

ממצא ארכיאולוגי מטלטל נחשף בימים האחרונים בשילה הקדומה: שלושה קנקני אגירה גדולים ומרשימים בני אלפי שנים, המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה, נחשפו סמוך לאזור שבו, על פי הערכת החוקרים, שכן המשכן בתקופת המקרא. הגילוי התרחש במהלך עונת החפירות השנתית באתר, ימים ספורים בלבד לפני פסטיבל היין של שילה הקדומה שייערך ביום שישי.

הקנקנים נחשפו על ידי צוות החפירה של אתר התיירות שילה הקדומה ועמותת משכן שילה, בשיתוף קמ"ט ארכיאולוגיה במשרד המורשת. הם התגלו בשטח שבו נחשפו קודם לכן כ-10,000 עצמות בעלי חיים, כלי חרס רבים מתקופת הברונזה המאוחרת, ומנחות מזהב ומכסף. הצוות ביצע עבודות עומק שמטרתן להגיע עד סלע האם ולהשלים את הבנת הרצף השכבתי של האתר, ובמהלכן נחשפו הקנקנים בשכבה קדומה במיוחד, מתחת לממצאים מתקופות מאוחרות יותר.

ד"ר סקוט סטריפלינג, ראש משלחת החפירה, תיאר את הממצא כמרגש במיוחד: "יצאנו לחקור את השכבות הקדומות ביותר באתר כדי להבין טוב יותר את ההיסטוריה של שילה, ובדרך גילינו שלושה קנקני אגירה מרשימים שנשמרו במשך אלפי שנים. כעת נוכל לחקור מה היה בתוכם ואולי ללמוד פרטים חדשים על חיי היום-יום של האנשים שחיו כאן לפני אלפי שנים." סטריפלינג הוסיף כי גם השנה, בעיצומה של מלחמה מתמשכת, הגיעו עשרות חוקרים, סטודנטים ומתנדבים מארצות הברית וממדינות נוספות ברחבי העולם כדי לקחת חלק בחשיפת ההיסטוריה הקדומה של שילה.

הקנקנים צפויים כעת לעבור חפירה מדוקדקת ובדיקות מדעיות שיסייעו לקבוע את גילם המדויק ואת השימוש שנעשה בהם. ההערכה הראשונית של החוקרים היא שמדובר בכלי אגירה ששימשו לאחסון תוצרת חקלאית, ובה ענבים, יין, שמן זית ומוצרים נוספים שהיו חלק מחיי היום-יום באזור.

ראש קמ"ט ארכיאולוגיה יהודה ושומרון, בני הר אבן, מסר כי שילה היא אחד האתרים החשובים ביותר בארכיאולוגיה המקראית: "כל עונת חפירה מוסיפה נדבך למה שאנחנו יודעים על המקום הזה. הקנקנים שנחשפו השבוע הם עדות נוספת לכך שהאתרים ביהודה ושומרון הם בעלי חשיבות עולמית, ושהעבודה הארכיאולוגית כאן רחוקה מלהסתיים."

שר המורשת עמיחי אליהו הגיב לגילוי בנימה פוליטית חדה: "מי שרוצה להבין למי שייכת הארץ הזאת, כל שעליו לעשות זה לרדת על הברכיים ולחפור. כל שכבה באדמה של שילה מספרת את מה שלא ניתן להכחיש: עם ישראל חי כאן, עבד כאן, ייצר כאן יין ושמן, אלפי שנים לפני שמישהו בכלל חלם להמציא עם פלסטיני." ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ הוסיף כי הכדים שנחשפו מצטרפים לשורה ארוכה של עדויות: "האדמה עצמה ממשיכה לדבר. זהו סיפור של רצף היסטורי שלא נפסק, והוא יימשך גם לדורות הבאים."

מנכ"ל עמותת משכן שילה, קובי מאמו, ציין את התזמון המפתיע של הגילוי: "יש משהו מרגש בכך שדווקא בימים שלפני פסטיבל היין נחשפים כאן כדים בני אלפי שנים ששימשו ככל הנראה לאחסון ענבים ויין. הגילוי לא קשור לפסטיבל והוא התגלה במסגרת החפירה השנתית, אבל הוא ממחיש את הרצף ההיסטורי המיוחד של שילה, מהכרמים והיינות של ימי קדם ועד ליקבים המובילים שפועלים כאן היום."

בפסטיבל היין שייערך ביום שישי תתקיים סדנה מיוחדת של פרופ' שיבי דרורי, מהחוקרים הבולטים בתחום היין בישראל. דרורי הוביל בשנים האחרונות מחקרים שבמסגרתם אותרו ושוחזרו זני ענבים קדומים באמצעות מחקר גנטי של ממצאים ארכיאולוגיים, וחלקם משמשים כיום לייצור יינות באזור, ובהם ביקב גבעות הפועל בבנימין. הסדנה תעסוק בדיוק בחיבור שבין הארכיאולוגיה של ארץ ישראל לתעשיית היין המודרנית.