ניו יורק ניקס עומדים הלילה על סף האליפות הראשונה שלהם מאז 1973. הם מובילים בסדרת הגמר מול סן אנטוניו ספרס 3:1, כשמאחוריהם אחד הקאמבקים המטלטלים ביותר בתולדות גמרי ה-NBA - ניצחון מפיגור של 29 נקודות במשחק הרביעי. עכשיו, הכל נמצא במרחק ניצחון אחד.
הניקס לא עלו לגמר בגלל טאלנט מסחרר אחד. הם עלו כי הם קבוצה שמסרבת למות. לאורך הפלייאוף כולו הם ניצחו במשחקי הכרעה מול אטלנטה, פילדלפיה וקליבלנד בהפרש מצטבר של 118 נקודות. אף יריבה לא קיבלה מהם חסד. ובסדרת הגמר הנוכחית, הניקס פיגרו בדו ספרתי בכל אחד מארבעת הרבעים הראשונים של המשחק הרביעי - ועדיין ניצחו. זה לא מזל. זה אופי.
המפנה הגדול של הסדרה קרה ממש בפניהם של כולם. ויקטור וומבניאמה צעק בחיוך על מיצ'ל רובינסון "אני בראש שלך!" 41.7 שניות לסיום הרבע הראשון של משחק 4, אחרי סל יפהפה ועבירה בלתי ספורטיבית שסחט ממנו. סן אנטוניו הובילה 39:20. וומבי היה בטוח שהסדרה חוזרת לאיזון. אבל בדיוק שם, ברגע שבו הוא ניסה להכנס לראש של הניקס, הוא גילה שאין לו מה לעשות שם.
ג'יילן ברונסון הוא הסיבה שזה עובד. הוא לא מרשה לקבוצה לעוף. "ניצחנו, אבל יש לנו עוד הרבה עבודה", אמר אחרי משחק 4, "לא שיחקנו את הכדורסל הכי טוב שלנו. אנחנו צריכים ללמוד מהטעויות ולא להגיע שוב למצב שבו אנחנו רודפים אחרי יריבה במשך שלושה רבעים". אחרי קאמבק מ-29 נקודות, הוא כבר חושב על מה שהם עשו רע. זו הנהגה.
גם המאמן מייק בראון מנגן על אותה נימה. "הדבר החשוב ביותר הוא להישאר בהווה", אמר, "אי אפשר לחשוב על התוצאה הסופית. צריך לחשוב רק על התהליך, על המהלך הבא, ואז על המהלך שאחריו. כשאתה משחק מול קבוצות גדולות, זו הדרך שבה חייבים להתנהל". בצד השני - וומבניאמה מכריז "הולכים לעשות את זה". שני גישות שונות לחלוטין. אחת מהן מוכיחה את עצמה.
וומבי אמנם מציג סדרת גמר מרשימה עם ממוצע של 27.8 נקודות, 10.5 ריבאונדים ו-3.2 חסימות, אבל הוא מגיע למשחק 5 עם עוד בעיה. עבירת הדגל שביצע על קארל-אנתוני טאונס במשחק 4 העלתה את מאזנו לשלוש נקודות פלייגרנט בפלייאוף. עוד אחת ויהיה מושעה אוטומטית. השאלה הגדולה הלילה היא האם החשש הזה ישתק אותו, דווקא כשהספרס הכי זקוקים לאגרסיביות שלו.
כוכב העבר שאקיל אוניל ניסח את המתח סביב הסדרה בצורה ישירה: "אם וומבניאמה יזכה באליפות, אז כן. אם ברונסון יזכה באליפות, זה יהיה ברונסון. להיות הפנים של הליגה זה לא משהו שמעבירים אליך. אתה צריך ללכת ולקחת את זה". הלילה, אחד מהם עושה צעד ענק קדימה.
מה שמפתיע בנתונים של הסדרה הוא כמה היא צמודה בפועל. למרות שהניקס מובילים 3:1, הפרש הסלים הכולל עומד על שמונה נקודות בלבד לאורך ארבעת המשחקים. כל משחק הוכרע בדקות האחרונות, וסן אנטוניו הוכיחה פעם אחר פעם שהיא מסוגלת לשלוט כשהיא משחקת את הכדורסל שלה. הספרס שלטו בצבע במחצית הראשונה של משחק 4 ורצו ל-29 נקודות יתרון, אבל אחרי ההפסקה הסתפקו בזריקות מבחוץ ואיבדו הכל.
טאונס, שהיה אחד מגיבורי הקאמבק, הבין בדיוק למה: "כשאתה מניע את הכדור, נוגע בצבע ונותן למשחק לזרום, אתה מאפשר לזריקות טובות לקרות". ואז הוסיף: "לנצח משחק שמסיים למישהו את העונה זה תמיד הדבר הכי קשה. לכן אנחנו חייבים להגיע בגרסה הכי טובה שלנו".
הלילה, אחרי 52 שנות המתנה, ניו יורק ניקס יכולים לסיים הכל בסן אנטוניו. אלפי אוהדים הגיעו לטקסס כדי להיות שם אם זה יקרה. אם לא, הסדרה חוזרת למדיסון סקוור גארדן למשחק שישי, כשהספרס יודעים שזו ההזדמנות האחרונה שלהם לשמור על החלום.
הניקס מגיעים עם גב שבור לסיום העונה, אבל עם קבוצה שהוכיחה שוב ושוב שהיא לא מסיימת עד שהשריקה האחרונה נשמעת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה