ישראל שידרה חולשה לאיראן. כך טוען הפרשן הצבאי יוסי יהושוע, שמתח ביקורת חריפה על אופן ניהול המסרים האסטרטגיים של המדינה בעקבות שינוי הנחיות ההתגוננות והעלאת הכוננות לקראת ירי ישיר מצד איראן.
לדברי יהושוע, הדרג המדיני פשוט נעלם מהזירה. דובר צה"ל נשאר לבד מול המצלמות, עם הודעות אזהרה על ירי קרוב ומגבלות התקהלות על כל הארץ, ואף אחד מהמנהיגים הפוליטיים לא הוסיף הצהרה הרתעתית ברורה לצד האזהרה הצבאית.
"להודעת דובר צה"ל הייתה חייבת להתווסף הודעה מדינית ברורה, שלפיה כל ירי מאיראן ייענה בתגובה קשה", קבע יהושוע נחרצות. לדבריו, הייתה צריכה להיות הבהרה חד-משמעית מול הנהגת המשטר בטהראן: כל ירי ייענה בתגובה קשה.
הבעיה, לפי יהושוע, היא בשילוב שנוצר. מצד אחד, הודעת אזהרה על אפשרות של ירי בטווח הזמן המיידי. מצד שני, הטלת מגבלות התקהלות של פיקוד העורף על כל רחבי הארץ. שני האלמנטים האלה יחד, ללא גיבוי הצהרה מדינית תוקפנית, מייצרים מסר הגנתי ולא התקפי.
"השארת הודעת דובר צה"ל לבדה משדרת חולשה ותודעה הגנתית", אמר יהושוע, שהזהיר מפני המשמעויות של התנהלות זו לשני הכיוונים: גם כלפי פנים, כלפי האוכלוסייה הישראלית שצריכה לחוש שהמדינה מסוגלת להגן עליה, וגם כלפי האויב שמקבל תמונה של מדינה שנסגרת בתוך עצמה.
יהושוע, הפרשן הצבאי של "ידיעות אחרונות", מתמקד כאן בממד שבדרך כלל נדחק לשוליים בשיח הביטחוני הישראלי: לא מה עושים בשטח, אלא מה משדרים. המסר שנשלח לטהראן בשעה שישראל מגבילה התקהלויות ומכינה את האוכלוסייה לאפשרות של ירי הוא מסר שיש לשלוט בו בצורה אקטיבית, לא להשאיר אותו לפרשנות האיראנית.
הביקורת חשפת משהו עמוק יותר בתוך ההתנהלות הישראלית. הצבא עושה את עבודתו: מתריע, מכין, מגן. אבל הדרג המדיני, שאמור לספק את מעטפת ההרתעה, שתק. ובשתיקה הזו, לפי יהושוע, נוצר ואקום שממלאים בו הצד השני במסרים שלו.
בשלב זה לא הגיעה תגובה רשמית מהדרג המדיני לביקורתו של יהושוע, ואין כל הצהרה ממשלתית תוקפנית מהסוג שהפרשן קרא לו.
משמעות הביקורת ברורה: בעוד הצבא מתכונן לסיבוב הבא, השאלה אם הדרג המדיני ישלים את הפאזל ההסברתי נשארת פתוחה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה