ארבע רשויות מקומיות הפעילו בשנת 2025 כ-189 מצלמות אכיפה, גבו בשנת 2024 לא פחות מ-44 מיליון שקלים מ-121 אלף דוחות חניה ונת"צים - וכל זאת תוך פגיעה שיטתית בפרטיות הציבור וללא פיקוח נאות. כך עולה מדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שפורסם היום.
הדוח בחן את אופן השימוש במצלמות אכיפה בעיריות הרצליה, רמת גן וחדרה, ובמועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה. הממצאים חושפים שורה של הפרות: החל בשמירת צילומים באיכות שמאפשרת זיהוי עוברי דרך, דרך טשטוש לקוי או נעדר של עוברי אורח, ועד תיעוד מתמשך של המרחב הציבורי גם אחרי שהאכיפה הופסקה רשמית.
הממצא החמור ביותר הגיע מרמת גן: בשנת 2024 נמחקו בעיריה כ-256,000 אירועים מתוך מאגר הצילומים, מבלי שנשמר תיעוד כלשהו המנמק את הסיבה למחיקה, ומבלי שבוצעה בקרת הנהלה על פעולות הפקחים. היעדר התיעוד מונע כל אפשרות לעקוב אחר עילות המחיקה ולבחון אם מדובר בהחלטות מוצדקות. בעיריות הרצליה וחדרה, לעומת זאת, נדרשו פקחים לנמק מחיקות - אך בחדרה נמצא כי ב-12% מהמקרים, כ-1,198 אירועים, נרשם הנימוק הסתום "אחר".
ליקוי חמור נוסף נוגע לטשטוש פנים הדמויות. בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל משרד הפנים משנת 2018, בהרצליה ובחדרה יכלו פקחים לבטל באמצעות פעולה יזומה במערכת את טשטוש הפנים והדמויות בעת בחינת הסרטונים. האפשרות הזו נחסמה רק לאחר שהביקורת התריעה על כך. ברמת גן ובבנימינה-גבעת עדה שמרו הרשויות את הצילומים באיכות גבוהה או ללא כל הסוואה, באופן שאפשר לפקחים לזהות בבירור את עוברי הדרך.
המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה הציגה מקרה חריג במיוחד: המועצה הפסיקה לחלוטין את אכיפת החניה במצלמות במרץ 2024, אך המשיכה לתעד את המרחב הציבורי 24 שעות ביממה באמצעות ארבע המצלמות שהציבה, תוך הסטת השימוש בהן לצורכי ביטחון - צעד שאינו עולה בקנה אחד עם המטרה שלשמה הוקמו המצלמות ועם הוראות הדין. המועצה אף החזיקה בצילומים למשך 21 ימים, יותר מכפול מהרף המרבי המותר בדין שנקבע על 10 ימי עבודה.
הדוח חושף גם מחדל כספי בעיריית רמת גן. על פי החוק, רשויות מחויבות להחזיק לפחות מחצית מהכנסות קנסות הנת"צים, לאחר קיזוז הוצאות, בחשבון בנק נפרד וייעודי שמוקצה לתפעול תחבורה ציבורית, שבילי אופניים ותשתיות לעידוד תחבורה שיתופית. רמת גן צברה מאכיפת נת"צים כ-11.5 מיליון שקלים מאז 2021, אך גלגלה את הכספים בחשבונות הרגילים שלה. חשבון ייעודי נפתח רק ביוני 2025, ונכון לסיום הביקורת טרם בוצעו בו הפקדות בפועל.
הדוח מצביע גם על פער בולט בשקיפות. עיריות הרצליה ורמת גן פרסמו מידע חלקי בלבד לגבי מדיניות האכיפה שלהן. חדרה ורמת גן סירבו לפרסם לציבור את היקף הקנסות שנגבו באמצעות המצלמות. אף רשות לא פרסמה נתונים המוכיחים כי המצלמות תרמו להפחתת עומסי תנועה או לשיפור הסדר הציבורי. במקביל, המבקר מציין כי ברמת גן ירד שיעור הפקת הדוחות מכלל האירועים מ-37% בשנת 2021 ל-13% בלבד בשנת 2025 - ירידה המעידה על עלייה בציות הנהגים ומחייבת בחינת הסרת המצלמה או שינוי מיקומה.
גם משרד התחבורה זכה לביקורת בדוח. על פי פקודת התעבורה, לשרת התחבורה סמכות לפנות לרשויות מקומיות ולדרוש מהן להחיל אכיפה על עבירות נת"צ באמצעות מצלמות. מתוך 38 רשויות בישראל שבתחומן קיים נת"ץ, רק שש אוכפות כיום. משרד התחבורה לא פעל לקדם אכיפה ביתר הרשויות ואף לא הגיע לשלב שבו נבחנת העברת סמכות האכיפה מרשויות שאינן פועלות לידי המשרד. מהמשרד צוין כי היעדר אכיפה בנת"צים עלול לפגוע בתועלות הכלכליות, החברתיות, הבטיחותיות והסביבתיות הגלומות בשימוש בתחבורה הציבורית.
המבקר אנגלמן אמר בהתייחסו לממצאי הדוח: "השימוש של הרשויות המקומיות במצלמות לאכיפת דיני חניה ונת"צים מייעל את האכיפה, אולם הוא עלול לפגוע בפרטיות של עוברי הדרך, ולכן מחייב בחינה זהירה ושימוש מידתי ומוגבל". הוא הוסיף כי על הרשויות לבחון מעת לעת אם הנסיבות שהצדיקו את הצבת המצלמות מלכתחילה עדיין תקפות, ואם יימצא שהמצלמות אינן ממלאות עוד את מטרתן המוצהרת - יש להפסיק את תיעוד המרחב הציבורי או לשנות את מיקומן. הדוח אינו כולל בחינה של עיריית תל אביב, המחזיקה במערך המצלמות הגדול ביותר לאכיפה, ואף אינו בוחן את חוקיות השימוש במצלמות לוחיות רישוי לאכיפת חניה, שנפסל בידי בתי משפט אך ממשיך בפועל.
כעת יידרשו הרשויות שנבדקו להגיב לממצאים ולגבש תוכניות תיקון, בעוד שאופן הטיפול של משרד התחבורה בפערי האכיפה ברשויות הנותרות צפוי להישאר תחת מעקב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה