איראן בדרך לשיחות הגרעין - ומאיימת לסגור את מצר הורמוז

איראן ממשיכה לנהל את הדיפלומטיה שלה בשתי ידיים בו-זמנית. בעוד משלחת המשא ומתן האיראנית מתכוננת לצאת לשוויץ לשיחות גרעין מול האמריקאים, מדיה ממלכתית איראנית דיווחה בסוף השבוע כי הפיקוד הצבאי העליון של המדינה הורה לסגור את מצר הורמוז - עורק הנפט הגדול בעולם - בעקבות פעולות ישראל נגד חיזבאללה בלבנון.

סגן הנשיא האמריקאי ג'יי די ונס הגיב במהירות ומיהר לרסן את הלהבות. "אין ראיות לכך שאיראן סוגרת את מצר הורמוז", אמר ונס בשיחה עם רשת פוקס ניוז, תוך שהוא מנסה לשמור על הפרויקט הדיפלומטי על כנו. ונס הוסיף כי הוא מצפה לצאת לשוויץ "בתוך ימים ספורים" לצד השלחת המשא ומתן האמריקאית.

מה שמתגלה כאן הוא מהלך מחושב מצד טהראן: האיראנים מגיעים לשולחן המשא ומתן ביד אחת, בעוד ביד השנייה הם מחזיקים את הכוח להפוך את שוקי הנפט העולמיים לגיהינום. מצר הורמוז הוא נתיב המעבר של כ-20 אחוזים מאספקת הנפט הגלובלית. אם האיראנים אכן יסגרו אותו - ולו לשעות ספורות - המחירים יזנקו ברחבי העולם עוד ביום הראשון.

הבעיה האמריקאית עמוקה יותר ממה שונס מוכן להודות. הנשיא טראמפ, שדחף לשיחות הגרעין כהישג דיפלומטי מרכזי של כהונתו השנייה, מצא את עצמו במצב שבו בדיוק ההיחלשות הכוחות המדכאים של איראן באזור - פירוק חיזבאללה על ידי ישראל - שחרר ידיים איראניות לפעולה לאורך חזיתות אחרות. ישראל, שפועלת בלבנון, מספקת לאיראן את הכסות הנרטיבית לאיים בסגירת המצר "בתגובה לתוקפנות".

בפועל, שני השליחים האמריקאים הבכירים כבר ממתינים בשוויץ: סטיב וויטקוף, שהוביל את מאמצי המשא ומתן האמריקאיים, יחד עם ג'רד קושנר, חתנו של טראמפ שנרתם אף הוא למאמץ הדיפלומטי. המתנה שלהם לצד שוויצרי, בזמן שונס מנסה לתזמן מחדש את הגעתו, מצביעה על כך שהתיאום הפנים-אמריקאי בנושא הזה רחוק מלהיות חלק.

צילום: AI

הדיווחים האיראנים על סגירת המצר הגיעו מהמדיה הממלכתית, שציינה כי הפיקוד הצבאי העליון הורה על הצעד. ונס, כמובן, ממהר להכחיש שיש בכך ממש - אבל ההכחשה עצמה מספרת סיפור. אם ממש לא קרה דבר, לא היה צורך להתייחס לזה בכלל. העובדה שסגן הנשיא מוצא לנכון לדון בזה בשידור חי על רקע שיחות הגרעין מלמדת שהאיום עצמו נחשב ברצינות בוושינגטון.

מנגנון הלחץ שאיראן מפעילה הוא פשוט ואפקטיבי: ככל שהשיחות מסתבכות, כך עולה עוצמת האיום על הורמוז. זה לא מקרי שהדיווחים על הוראת הסגירה מגיעים בדיוק ברגע שבו השיחות אמורות להתחדש. טהראן לומדת מהר - היא מבינה שטראמפ השקיע את יוקרתו האישית בהישג גרעיני, ושהכישלון יהיה עבורו מבוך פוליטי.

השאלה שאף אחד לא שואל בגלוי היא האם האמריקאים מגיעים לשוויץ ממצב של חוזקה או חולשה. הסנקציות על איראן ממשיכות, אבל איראן פעלה תחת סנקציות שנים ארוכות. בינתיים, עם חיזבאללה המוחלש בלבנון, ועם לחץ אמריקאי שממילא לא כולל צבאי, ידה של טהראן חזקה מאי פעם מול שולחן המשא ומתן.

השיחות בשוויץ צפויות להתחדש בימים הקרובים, אך קצב ההתפתחויות בשטח - הן בלבנון והן סביב הורמוז - עשוי להשפיע בצורה ישירה על עמדות שני הצדדים ועל היכולת להגיע להסכמה כלשהי.