למרות סערת השירות המעורב: תלמידי ישיבות ההסדר יתגייסו לשריון

קרוב ל-50 ראשי ישיבות ההסדר התכנסו היום (חמישי) לאסיפה חירום והודיעו בסיומה כי תלמידיהם יתגייסו כמתוכנן לחיל השריון במחזור אוגוסט הקרוב. ההחלטה מגיעה לאחר שבועות של מתיחות חריפה מול צבא הגנה לישראל סביב פיילוט שילוב הלוחמות בשריון המתמרן, ולאחר פגישה שקיימו נציגי הישיבות עם הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר ובכירי צה"ל.

המשבר פרץ לפני כשלושה שבועות, כאשר 25 ישיבות הסדר - כשליש מכלל ישיבות ההסדר בישראל - הצטרפו לאיום שלא לשלוח תלמידים לחיל השריון כל עוד יתקיים בו שירות קרבי מעורב. המהלך עורר דאגה בצה"ל, שכן בשל שיטת ההקצאות הקבועה לחילות השונים, הפסקת השיבוצים לשריון עלולה הייתה לגרוע מאות לוחמים פוטנציאליים מהחיל.

בפגישה שהתקיימה השבוע הציגו נציגי הישיבות בפני הרמטכ"ל את השגותיהם על אופן יישום פקודת השירות המשותף ואת החשש מפגיעה ביכולתם של חיילים שומרי מצוות לשרת לפי ההלכה. לדבריהם, הרמטכ"ל הביע הערכה מיוחדת לתרומת בני הישיבות והמכינות לצה"ל, הדגיש את מחויבותו לעקרון "צבא העם" והבהיר כי אין מקום להדרת חיילים שומרי הלכה מיחידות. במקביל, זמיר הבהיר כי בכוונתו להמשיך ולהרחיב את שילוב הנשים במקצועות הלחימה - ורק הבטיח שהדבר ייעשה תוך שמירה מלאה על פקודת השירות המשותף. צה"ל הוסיף כי הוא קצר אלפי חיילים קרביים וזקוק לכל מגייס ומגויסת.

אף שהאסיפה הסתיימה בהחלטה על המשך הגיוס, באיגוד ישיבות ההסדר מדגישים כי המאבק רחוק מסיומו. בהודעת האיגוד צוין במפורש כי קיים "משבר שילוב לוחמים ולוחמות ביחידות קרביות", שלטענתם "מפר את פקודת השירות המשותף ומונע מחיילים שומרי מצוות לשרת במערכים רבים בצה"ל, ובהם חיל התותחנים וחיל האיסוף הקרבי". ראשי הישיבות הבהירו כי ימשיכו לעקוב אחר יישום ההבנות מול צה"ל.

בנוסף, מדובר בהחלטה חלקית: האיום המקורי של חלק מהרבנים התייחס להפסקת הגיוס החל ממחזור נובמבר, ולא מאוגוסט. כלומר, אף שהגיוס הקרוב יצא לדרך כרגיל, השאלה מה יקרה במחזור החורף נותרת פתוחה. גם ההסכמה בין איגוד ישיבות ההסדר לבין הרבנים שחתמו על מכתב האיום - שלא נכחו בפגישה עם הרמטכ"ל - עדיין אינה מלאה.

בצד השני של המחלוקת הולך ומתגבש מחנה נגדי. מאות קצינות בצה"ל, ובהן שש תת-אלופות ו-35 אלופות משנה, שלחו מכתב לרמטכ"ל זמיר ולשר הביטחון ישראל כץ ובו דרשו לעצור את מה שהגדירו כהתערבות הרבנים בנושא שילוב הנשים בשריון. הן הזהירו כי הדינמיקה הנוכחית, שבה הצבא נראה כנסוג מפני לחצים חיצוניים, עלולה לעודד אי-ציות פנימי. "חיילות אינן נושא לדיון או בעיה שיש לעצור אותה, אלא עובדה מבצעית קיימת ונכס אסטרטגי", כתבו הקצינות.

בשולי העניין פרצה גם מחלוקת על עצם ניהול הפגישה עם הרמטכ"ל. על פי הדיווחים, הרב יגאל לוינשטיין, ראש מכינת עלי ואחד מהקולות החריפים נגד שילוב הנשים בשריון, לא השתתף בפגישה. ראשי ישיבת ההסדר בשדרות, הרב דוד פנדל והרב דרור אריה, פרסמו בעקבות כך מכתב מחאה ובו כתבו: "אנו מוחים מחאה נמרצת וכואבת על הפגיעה הקשה בכבודם של תלמידי חכמים". בחלקו החריף ביותר של המכתב פנו ישירות לרמטכ"ל: "אנו פונים בקריאה ישירה לרמטכ"ל: חזור בך. בעת הגורלית הזו, מצופה ממנהיג הצבא להתעלות לגודל השעה, להגיע אל הרב יגאל לוינשטיין, להקשיב לדבריו בקשב רב ובנפש חפצה, ולשמוע את הטענות הכואבות והעקרוניות בנושא עירוב המינים והחדרת אג'נדות המחלישות את חוסנו של הצבא".

גורמים שנכחו בפגישה הבהירו כי מדובר ב"רצף טעויות" משני הצדדים ולא בהחלטה מכוונת להדיר את הרב לוינשטיין. לדבריהם, הרב זומן לפגישה, אך כ-12 שעות לפני קיומה פרסם מכתב ביקורת נוסף נגד צה"ל, מה שהוביל גורמים בצבא לבקש ממנו שלא להגיע. ראשי המכינות הקדם-צבאיות, מצידם, שלחו נציג מטעמם לפגישה אך לא הגיעו בעצמם.

פיילוט שילוב הלוחמות בשריון צפוי להתחיל בנובמבר. על פי ההסדר שגיבש צה"ל, הפיילוט ינוהל מחוץ לחיל השריון עצמו, תחת מערך הגנת הגבולות, כך שיוקם כוח נשים בלבד ללא שירות משותף עם גברים באותו טנק. מבחן האמת יגיע כשיתברר אם הרבנים שטרם הצהירו על עמדתם יאפשרו לתלמידיהם להתגייס לשריון גם במחזור החורף, ואם ההבנות שהושגו בפגישה עם הרמטכ"ל יגובו במעשים.