גבי קניקובסקי: "חשבתי לפרוש מהנבחרת, אחי עצר אותי"

כמעט לא שמענו אותו דובר בפומבי מאז שעזב את מכבי תל אביב לפני שנה. אבל בראיון נדיר שהעניק גבי קניקובסקי לעלון השבת "הדור", הוא אמר דברים שלא צפויים לצאת לו מהפה בקלות: הוא שקל לפרוש מנבחרת ישראל. מה שמנע את זה? משפט אחד של אחיו.

"היו לי כמה אירועים לא נעימים מאחורי הקלעים בנבחרת, שלא נפרט אותם כעת. הייתה מתיחות וכבר חשבתי לפרוש מהמדים הלאומיים", אמר קניקובסקי בגילוי נדיר. "אני לא אשכח שאח שלי אמר לי: אתה לא משחק שם בשביל עצמך. אתה משחק בשביל המדינה שלך, ובשביל חברים שלך שנפלו". מאז, הוא נשאר - ואחרי כמעט שנה שהמאמן שרן בן שמעון לא זימן אותו לסגל, חזר לנבחרת.

קניקובסקי בן ה-25 סיים את העונה הראשונה שלו בפרנצווארוש ההונגרית עם 8 שערים ו-5 בישולים בכל המסגרות, זכייה בגביע ההונגרי והגעה לשמינית הגמר של הליגה האירופית. על הנייר - עונת בכורה מוצלחת. "אני גאה בעונה שלי. אמנם לא לקחנו אליפות, אבל זכינו בגביע והגענו לשמינית גמר הליגה האירופית, ונתתי עונה טובה", אמר. הקבוצה איבדה את האליפות לגיור.

אבל מאחורי המספרים מסתתרת מציאות קשה יותר. "מבחינה אישית זה מאתגר. להיות רחוק מהמשפחה והחברים מביא הרבה רגעים של בדידות. לפעמים אני יושב בשישי בבית מלון באיזה חור לפני משחק, עושה קבלת שבת לבד ואומר לעצמי: מה אני עושה פה?" הוא גם חשף שבקיץ שעבר היו גישושים מקבוצות בליגות בכירות, שנכשלו מסיבה שמקוממת: "חלק מהדברים נפלו בגלל שהאוהדים מחו והפעילו לחץ לא להביא שחקן ישראלי". בהונגריה עצמה? שונה לגמרי. "בכלל לא חוויתי גזענות. אפילו לא מאוהדים של קבוצות יריבות. כולם קיבלו אותי בצורה מדהימה".

הסיפור של קניקובסקי ושמירת השבת מתחיל הרבה לפני ההונגרים. מגיל 13 הוא שומר שבת, מה שאומר שנער בן 16 עזב כל שישי את המשפחה ונסע עם חבר לעשות שבת לבד במוטל נידח. כשהגיע למכבי תל אביב, הציעו לו מעטפת שלמה: הסעות ולינה שאפשרו לו להגיע לכל המשחקים והאימונים ברגל. "בגיל צעיר אתה לא יודע לאן זה באמת יכול להוביל אותך. הרגשתי שאני מקריב המון בשביל לא לוותר על האמונה שלי, וגם לא לוותר על האהבה שלי לכדורגל", אמר.

שלושת האחים הגדולים שלו ויתרו על הכדורגל והתגייסו לקרבי. קניקובסקי שירת כספורטאי מצטיין - ובזמנו לא היה בטוח שהחלטה נכונה. "חברים ומשפחה אמרו שהשליחות שלי היא להיות בנבחרת ישראל. באותו זמן חשבתי לעצמי שזה סתם בלוף", הודה. כיום הוא מדבר אחרת לגמרי על לבישת המדים הלאומיים: "זה אולי יישמע ציני, אבל היום כשאני לובש את המדים של הנבחרת אני מרגיש שזה המילואים שלי".

על הסיכויים של נבחרת ישראל להגיע לטורניר גדול, קניקובסקי ביקורתי ברמה שמשתמעת היטב לפני שורות: "חייבים לבוא צנועים יותר, ולא לשחק בשביל שחקן מסוים או כדי לקדם קריירה אישית, אלא למען הנבחרת והדגל. אתה רואה במונדיאל נבחרת קטנה כמו כף ורדה נותנת הכול על הדשא ונלחמת ביחד בלי כוכבים על המגרש. זה בדיוק מה שחסר לנו". ולגבי העתיד שלו? הוא חתום על חוזה לעוד שנתיים בפרנצווארוש, וחזרה לישראל - למכבי תל אביב או לכל מקום אחר - אינה על הפרק. "אני ואשתי מקריבים פה הרבה, וזה דוחף אותי לתת הכול על הדשא. לא יצאתי לחו"ל כדי לסמן וי. אני מכוון גבוה יותר, לליגות הכי בכירות".

בנפרד, בשבוע האחרון הכריז נמרוד טישמן על פרישה מכדורסל בגיל 35. טישמן היה אחת ההבטחות הגדולות של הכדורסל הישראלי בגילאים הצעירים - רכז בגובה 1.97 מטר שהוביל נבחרות נוער, זכה באליפויות ואימן עם הקבוצה הבוגרת של מכבי תל אביב כבר בגיל צעיר. הקריירה לא הגיעה למקומות שסימנו לו. "מהר מאוד ציפו ממני ומהר מאוד התאכזבו ממני", אמר בפתיחות. "הייתי צריך להבין שהייתי ילד בן 19 והדברים לוקחים זמן. לא הייתי סבלני עם עצמי".

טישמן שיחק בהפועל גלבוע/גליל, מכבי קריית גת, מכבי ראשון לציון ועירוני נס ציונה לפני שירד לליגות הנמוכות. את אקורד הסיום בחר בגיל 35 באליצור גבעתיים, שם גדל, לאחר שנה שלמה שהיה מושבת בגלל פציעת גב. הקבוצה הייתה קרובה לעלות ליגה. "הייתי עקשן לסיים את הפרק הזה על המגרש", אמר. "התמודדתי עם הגב ולא עם הכדורסל". כעת הוא מכוון לקריירת אימון, ומציין את גיא גודס ואת המאמן המנוח ליאור ליובין כמשפיעים הגדולים עליו. החלום? "לאמן ביורוליג".