מזכ"ל חיזבאללה דורש: לבטל את הסכם המסגרת עם ישראל

מנהיג חיזבאללה נעים קאסם דחה ביום שבת את הסכם המסגרת שנחתם בין ישראל ללבנון בוושינגטון יום קודם לכן, וכינה אותו "עלבון", "כניעה" ופגיעה בריבונות הלבנונית. קאסם הכריז כי ההסכם "אינו קיים" מנקודת מבטו של הארגון, ואיים שחיזבאללה ימשיך להילחם עד שישראל תיאלץ לצאת מלבנון ללא תנאים.

רקע ההצהרה: ישראל ולבנון חתמו בגלוי על הסכם המסגרת בוושינגטון, בחסות אמריקנית, כשהטקס הוצג על ידי שני הצדדים כהישג היסטורי. ואולם חיזבאללה לא היה צד למשא ומתן, דחה את ההסכם מיד לאחר החתימה, ואף הזהיר שכל ניסיון לכפות עליו פירוז עלול להצית מלחמת אזרחים בלבנון. ארצות הברית בונה מנגנון פיקוח משלה לליווי ההסכם, ומחויבת לסיוע כלכלי ללבנון בסכום של 130 מיליון דולר - מתוכם 100 מיליון סיוע הומניטרי ו-30 מיליון לחיזוק הצבא הלבנוני.

ההסכם נחתם ב-27 ביוני 2026 בוושינגטון, מבלי שחיזבאללה היה שותף לניהול המשא ומתן. לב ההסכם מתנה את נסיגת ישראל מלבנון בפירוק נשקו של חיזבאללה לאורך כל שטח לבנון. קאסם הגדיר את הקישור הזה כ"הצעה מסוכנת מאוד" וכ"חציית קווים אדומים". לדבריו, יש להחליף את ההסכם בזיכרון ההבנות שנחתם בין איראן לארצות הברית.

פרטי ההסכם שפרסמה המחלקה האמריקאית ביום שבת קובעים כי ישראל ולבנון שואפות בסופו של דבר לסיים את מצב המלחמה ביניהן, שנפתח עם הקמת המדינה ב-1948. ההסכם מפרט כי ישראל תסתלק בשלב ראשון משתי "אזורי פיילוט" שהיקפם לא פורסם לציבור, שם תיקח הצבא הלבנוני את האחריות הביטחונית בהדרגה. נספח הביטחון להסכם, הכולל את פרטי פרישת הצבא הלבנוני ופריסה מחדש של כוחות ישראליים, לא פורסם לציבור.

ההסכם מציין במפורש כי פירוק נשקו של חיזבאללה בכל רחבי לבנון, יחד עם צעדי ביטחון נוספים שייקבעו בהסכמת שתי המדינות, יאיין כל צורך עתידי בנוכחות צבאית ישראלית בלבנון. כמו כן נקבע כי לבנון וארצות הברית מתחייבות למנוע זרימת כספים לארגונים חמושים שאינם מדינתיים - ובאזכור מרומז לאיראן, שממנה זורמים לחיזבאללה מיליארדי דולרים במהלך ארבעה עשורים.

ההצהרה מגיעה בעיתוי רגיש, על רקע המגעים הדיפלומטיים המתנהלים בין טהראן לוושינגטון. מזכר ההבנות האיראני-אמריקאי הוצג בחודשים האחרונים כמסגרת כוללת לייצוב האזור, וחיזבאללה מבקש כעת להציב אותו כתחליף לכל הסדר נפרד מול ישראל.

לפי העמדה שהביע מנהיג הארגון, הסכם המסגרת עם ישראל אינו משרת את האינטרסים של לבנון ושל הציר שאליו משויך חיזבאללה. הביקורת מכוונת הן כלפי תוכן ההסכם והן כלפי עצם ההתנהלות הנפרדת מול ירושלים, מחוץ לגג האיראני-אמריקאי שבמסגרתו מבקש הארגון לפעול.

עמדה זו מדגישה את הקשר האסטרטגי ההדוק בין חיזבאללה לאיראן. הארגון אינו רואה את עצמו כשחקן עצמאי המנהל מו"מ נפרד, אלא כזרוע של הציר שמרכזו בטהראן. מכאן נגזרת הדרישה שכל הסדר עם ישראל ייגזר ממסגרת ההבנות הכוללת שהושגה על ידי איראן.

תגובת חיזבאללה לא הצטמצמה להצהרות בלבד. תומכי הארגון יצאו לרחובות ביירות למחות על ההסכם. בכיר בחיזבאללה, חסן פדלאללה, הזהיר כי ההסכם עלול לגרור מלחמת אזרחים, מאחר שהארגון לא יוותר על נשקו ויתנגד לכל פעולה שתנקוט הצבא הלבנוני לאכיפת הפירוק.

גם בשטח לא השתררה שקט. סוכנות הידיעות הלבנונית הממשלתית דיווחה על תקיפת רחפן ישראלי ליד העיר נביטייה שבדרום לבנון, בעוד הצבא הישראלי שחרר שלושה עובדים לבנוניים ושלושה סורים שנעצרו סמוך לכפר עין ערב ביום שישי. ההתקפות הישראליות בדרום לבנון נמשכות, והמתיחות באזור הגבול נשארת גבוהה.

הביקורת על הסכם המסגרת חושפת גם חיכוך פנימי בתוך הגורמים הלבנוניים. בעוד חלק מהשחקנים הפוליטיים בלבנון רואים בהסכם הזדמנות לייצוב, חיזבאללה מסרב לקבל כל הסדר שאינו עומד בקנה אחד עם העמדות האיראניות ומאיים לערער את הבסיס שעליו הוא מושתת.

השופט אחמד רמי אל-חאג', התובע הלבנוני הראשי, הורה ביום שבת לראשי רשויות הביטחון של לבנון לנקוט צעדים למניעת אלימות ברחובות. הפרדת השיחות הישראליות-לבנוניות מהמגעים בין ארצות הברית לאיראן - שהניבו הסכם ביניים בתחילת החודש - מעידה כי מדובר בשני מסלולים דיפלומטיים נפרדים, ואולם קאסם ביקש לחבר ביניהם.

ממשלת ישראל טרם הגיבה באופן רשמי להצהרות מזכ"ל חיזבאללה. הבית הלבן אף הוא לא מסר עמדה ביחס לקריאה להחליף את הסכם המסגרת במזכר ההבנות האיראני-אמריקאי.

בינתיים, עדיין לא ברור מהו מעמדו המדויק של מזכר ההבנות בין איראן לארצות הברית ומה מידת הכפיפות שלו להסכמים בלטרליים נפרדים. חיזבאללה מפרש אותו כמסגרת-על מחייבת, אך עמדה זו אינה בהכרח מוסכמת על כל הצדדים המעורבים.

ההתפתחות צפויה להשפיע על המשך המגעים האזוריים, ולהוסיף נדבך של מורכבות לניסיונות להגיע להסדר יציב בין ישראל ולבנון.