אחרי עשרות שנים בכלא: שני מורשעי רצח זוכו בעקבות עיוות דין

הסנגוריה הציבורית פרסמה היום (רביעי) את הדוח השנתי שלה, לציון 30 שנה להקמתה. הדוח חושף תמונת מצב חמורה של מערכת האכיפה והכליאה בישראל, לצד הישגים משפטיים יוצאי דופן - בהם שני זיכויים בתיקי רצח ישנים, ניצחון בבגץ בסוגיית חיפוש בטלפונים ניידים וביטול של אלפי כתבי אישום. בסך הכול ייצגה הסנגוריה במהלך השנה כ-125 אלף הליכים.

שניים מהתיקים הבולטים ביותר עוסקים בהרשעות רצח שהתהפכו לאחר שנים ארוכות מאחורי סורג ובריח. ג'מיל סרור, שהורשע ברצח בשנת 2009 בעקבות עימות במחנה הפליטים שועפט בירושלים, זוכה לאחר 17 שנה. ההרשעה נסמכה על עדויותיהם של ארבעה עדי ראייה ממשפחת אבו עסב, שבמקביל נטלה אחריות לירי במסגרת הסכם סולחה. צוות ההגנה הציג תצהירים חדשים שהוכיחו כי העדויות נגד סרור תואמו מראש על ידי בני המשפחה היריבה, במטרה להסתיר את זהות היורה האמיתי. השופטת דפנה ברק-ארז קבעה כי משקלן המצטבר של הראיות החדשות מחייב בירור מחודש של האמת, ומתחה ביקורת על שינוי עמדת המדינה לאורך ההליך.

התיק השני הוא של סופיאן מסלוחי, שזוכה מרצח סוחר תכשיטים מרעננה אחרי יותר מ-30 שנה. מסלוחי היה בן 18 כשנעצר, והורשע על סמך הודאה שנגבתה ממנו תוך שימוש באמצעי חקירה פוגעניים. בחקירה ביצע בו המדובב מעשים מיניים והבטיח לו טובות הנאה תמורת שיתוף פעולה. הסנגוריות חשפו כי שמונה נאשמים אחרים באותה פרשה זוכו לאחר שבית המשפט קבע כי אותה מסכת עובדתית "מופרכת מן היסוד". המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג, קבע כי הרשעתו של מסלוחי מהווה עיוות דין חמור שכן עמדה בסתירה מוחלטת לקביעות שיפוטיות אחרות באותו תיק, והורה על זיכויו המלא.

בתחום המאבק באלימות משטרתית, הגישה הסנגוריה במהלך שנת 2025 כ-297 תלונות למחלקה לחקירות שוטרים. הדוח פירט מקרים קונקרטיים: אחד מהם תועד כשהוא מוטל על הארץ בעוד שוטרים חובטים בו ומקללים אותו. לאחר שהתברר כי המשטרה נמנעה מהעברת תלונתו כנדרש, פעלה הסנגוריה לביטול כתב האישום בטענת "הגנה מן הצדק". במקרה אחר, תיעד אדם בטלפונו שוטר ממחוז ירושלים שערך חיפוש בביתו. בתגובה עיכב אותו השוטר בחשד לתקיפת עובד ציבור, ובתחנת המשטרה נלקח לחדר צדדי והוכה באגרופים בכל חלקי גופו. בית המשפט הורה להעביר את העניין לטיפול מחלקת חקירות השוטרים. "פעמים רבות, שימוש מופרז בכוח כבר במפגש הראשוני עם השוטר אינו מסתכם בנזק פיזי בלבד, אלא מוביל לפגיעה מהותית בזכויות החשוד וגם בטוהרו ובהגינותו של ההליך כולו", נכתב בדוח.

משבר הכליאה תופס מקום מרכזי בדוח. מספר הכלואים בישראל עומד על יותר מ-23,200 בני אדם, גבוה משמעותית מתקן הכליאה הקבוע בחוק שהוא 16,300. כ-61% מהאסירים מוחזקים בשטח מחיה קטן מהנדרש בדין, ו-4,400 ישנים על מזרנים על הרצפה ללא מיטה. "הגיע לשיא חדש ומדאיג ולפגיעה חסרת תקדים בזכויות בסיסיות של הכלואים המוחזקים במשמורת המדינה, מבלי שנראה פתרון ממשי באופק", נכתב בדוח. ביקורים רשמיים שערכו אנשי הסנגוריה במתקני הכליאה חשפו תנאי תברואה ירודים ומחסור בציוד בסיסי. הסנגוריה קוראת לאמץ חלופות מאסר, לצמצם שימוש במאסרים קצרים ולהגביר שחרורים מוקדמים.

הישג בולט נוסף מהשנה החולפת הוא קבלת עתירה לבגץ בנושא חיפוש בטלפונים ניידים. הסנגוריה עתרה נגד פרקטיקה שבה ערכה המשטרה חיפוש בטלפונים של אלפי נחקרים ללא צו שיפוטי, תוך הסתמכות על הסכמת הנחקר בלבד, וזאת בהתבסס על הנחיית פרקליט המדינה. "הסכמת הנחקר אינה יכולה להוות תחליף לדרישת הצו השיפוטי הנדרש בחוק", טענה הסנגוריה. בגץ קיבל את העתירה והוציא צו מוחלט המורה על ביטול הפרקטיקה וההנחיה שהתירה אותה.

מנתוני הדוח עולה כי בעקבות עבודת הסנגורים הציבוריים חזרה התביעה מ-1,273 כתבי אישום, כ-8.7% מכלל התיקים הפליליים שהסתיימו בשנה זו. הסנגוריה ייצגה 13,077 הליכים של בני נוער, מתוכם הסתיימו כ-57% ללא הרשעה. כמו כן ייצגה 736 נאשמים עם מוגבלות שכלית או נפשית: ב-488 מקרים הופסקו ההליכים בשל אי כשירות לעמוד לדין, וב-248 נוספים ניתן זיכוי מחמת אי שפיות הדעת. "הסנגוריה ממשיכה להוביל את המאבק בתופעת הקרימינליזציה של אנשים עם מוגבלויות", נמסר.

הדוח מתריע גם על מגמת חקיקה מדאיגה. "בצל מצב החירום, הורחבו ניכרות סמכויות המשטרה והאכיפה, תוך ייבוא כלים קיצוניים מהתחום הביטחוני אל התחום הפלילי האזרחי", הזהירה הסנגוריה. בין השאר נמתחת ביקורת על שימוש בהגדרות עמומות שעלולות להוביל לאכיפה סלקטיבית. הסנגוריה קוראת לעגן בחוק את זכות הנוכחות של סנגור בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלויות, ולפעול להפחתת העומס על מערכת המשפט תוך שמירה על זכויות הנאשמים.

הסנגוריה הציבורית הודיעה כי תמשיך לפעול להרחבת ייצוגה ולקידום חקיקה לחיזוק זכויות נחקרים ונאשמים, תוך מעקב אחר מגמות הכליאה והחקיקה בשנה הקרובה.