לפי המודל האיראני: החות'ים מקימים כוח דיכוי חדש בתימן

תנועת החות'ים בתימן הכריזה על הקמת מיליציית דיכוי חדשה, המכונה "כוחות הגיוס", המעוצבת במפורש על פי מודל הבסיג' האיראני. המהלך נחשף בימים האחרונים ומעורר חרדה בקרב מתנגדי הארגון ומשקיפים במזרח התיכון, שרואים בו ניסיון לבסס שלטון כוחני בשעה שהמשטר החות'י מתמודד עם לחצים פנימיים גוברים.

הבסיג' האיראני הוא מיליציית העממית שהוקמה בהוראת חומייני ושימשת עשרות שנים ככלי עיקרי לדיכוי מחאות, פיזור הפגנות ואכיפת נאמנות אזרחית בכוח. השאלה שמשקיפים שואלים כעת היא פשוטה: מדוע החות'ים בחרו בדיוק עכשיו לייצא את המודל הזה לתימן, ומה זה אומר על מצב הארגון מבפנים.

הערוץ התימני "אל-ג'מהוריה", המזוהה עם מתנגדי החות'ים, לא התבייש בניסוחים. "כאשר הרעב מתחלף במוות והאזרח הופך ממי שמחפש אחר ארוחה לארוחה בעצמו, שמזינה את המלחמה של המיליציה החות'ית, אז אנחנו ניצבים בפני תעלול שטני שמכונה 'כוחות הגיוס'", אמר אחד ממנחי הערוץ. לדבריו, "הכרזת המלחמה של החות'ים באמצעות 'כוחות הגיוס' היא הכרזת מלחמה על הרעב, לא יותר".

שורשי המהלך, על פי הדיווחים, נטועים כבר בשנת 2023. אז, כשהחות'ים לא היו מסוגלים להיענות לדרישות משכורות של פקידי המדינה באזורים שבשליטתם, הם השיקו מה שכינו "קורסי מבול אל-אקצא". הקורסים האלה לא היו הדרכה מקצועית, אלא טקס נאמנות: פקידי מוסדות המדינה נדרשו להשתתף בהכשרות ולהישבע אמונים להנהגת הארגון, תוך התחייבות לבצע את הוראותיו בכל עת.

מנחה "אל-ג'מהוריה" הסביר כיצד האירועים בעזה שימשו נקודת מינוף: "החות'ים ראו באירועי עזה הזדמנות לדחוף אנשים למה שמכונה 'קורסים למבול אל-אקצא'. מי שנאלצו להירשם היו פקידי מוסדות המדינה, הפלח המרכזי באוכלוסייה שדורש משכורות, ושהחות'ים רואים בו מקור לדאגה ולמטרד". לטענתו, בעקבות הקורסים, אלפי עובדים ואזרחים הוצאו להורג כשהפרו את ההתחייבות.

התוצאה, לפי המתנגדים, היא שהאזרחים התימנים ניצבים כיום בפני ברירה שאין ממנה מוצא: "זה הותיר לאזרחים שתי אופציות, למות מרעב או למות כשהם חברים במיליציה". לא מדובר בגיוס מרצון, אלא בכפייה שנשענת ישירות על מצוקה כלכלית שהמשטר עצמו יצר ומנציח.

אך הלחצים על הנהגת החות'ים אינם מגיעים רק מהרחוב. על פי דיווחים ערביים, בתוך הארגון עצמו גובר חוסר שביעות הרצון. שרשרת החיסולים שיוחסה לישראל בשנה שעברה הובילה להידוק חריג של אמצעי אבטחה על ידי ההנהגה, מה שיצר פער עמוק בין הפסגה לפעילים בשטח. בנוסף, הקפאת משכורות לפעילים בחודשים האחרונים הוסיפה שמן למדורה. במילים אחרות, הארגון שמנסה לכפות נאמנות על האזרחים נאבק בו-זמנית בשחיקה של הנאמנות בתוך שורותיו שלו.

משקיפים במזרח התיכון מדגישים זווית נוספת ומדאיגה: הקמת "כוחות הגיוס" עשויה לאותת על היערכות החות'ים לא רק לדיכוי פנימי, אלא לעימות פתוח מול מחנה המתנגדים, המרוכז בעיקר בדרום תימן. כוח ייעודי מהסוג הזה, במודל הבסיג', מתוכנן לפעול בעיר ובשכונה, לא בשדה הקרב הפתוח. זו לא הכנה למלחמה נגד אויב חיצוני, אלא ריתום מבנה צבאי לשימוש בתוך האוכלוסייה.

ההשוואה לאיראן אינה מקרית ואינה רטורית בלבד. הבסיג' האיראני הוכיח את עצמו ככלי יעיל להשמדת מחאה מלמטה, עם נוכחות בכל שכונה ויכולת לזהות ולדווח על מי שמוגדר "כמתנגד". ייצוא המודל לתימן, אם יצלח, ייצור מנגנון שליטה שחורג מהצבא ומשטרת המחסומים ומחלחל לתוך הרקמה האזרחית.