זינוק בגיוס להייטק בחו"ל. בכיר: "בוגרי טכניון דרשו עוד כסף"

חברות ישראליות מגייסות עובדים בחו"ל בקצב מואץ, ועל פי נתונים חדשים של קבוצת אמן - עלייה של 23% בגיוסים מחוץ לישראל. היעדים המובילים: סרביה, פולין, רומניה ופורטוגל. מי שמשלם את המחיר הוא שוק העבודה הישראלי.

אלון רייטר, סמנכ"ל משאבי האנוש של קבוצת אמן, מסביר מה עומד מאחורי הנתונים בצורה שלא מותירה הרבה מקום לפרשנות. "לקחנו ג'וניורים בוגרי הטכניון, הכשרנו אותם במשך חודשים, וזה לא עבד. אחרי שנתיים הם רצו עוד כסף". הדברים נאמרו בראיון שבו נחשף הדו"ח החדש של אמן, המבוסס על ניתוח של כ-440 משרות פתוחות ב-200 חברות ממגזרים שונים, כולל הייטק, פיננסים, תעשייה ומגזר ציבורי.

הניסיון הכושל עם בוגרי הטכניון גרר תגובה יצירתית: אמן הקימה את פרויקט "לוחמים להייטק", בשיתוף עמותת עתידים, שמכשיר יוצאי יחידות קרביות לתפקידי פיתוח תוך חצי שנה ומתחייב למצוא להם משרה. "אנחנו מכפרים על זה בשיטות אחרות", אומר רייטר, "אבל בסוף זה באמת פוגע" בשוק המקומי.

הסיבות למגמת הגיוסים בחו"ל הן כלכליות לגמרי. הירידה בשער הדולר הפכה את ישראל ליקרה מאוד בעיני חברות שמגייסות מימון דולרי. "במזרח אירופה העלות יכולה להגיע ל-40%-50% פחות", אומר רייטר. הוא מוסיף נתון מפתיע: "היום יותר זול לנו להעסיק עובד בארצות הברית מאשר בארץ, גם בגלל הירידה של הדולר וגם כי בארצות הברית אין זכויות סוציאליות ועלות המעביד הרבה יותר נמוכה".

הגיוס מחו"ל לא התחיל היום. רייטר מציין שחברות ישראליות מבצעות תהליכי פיתוח מרחוק כבר שנים - קודם בהודו, אחר כך באוקראינה. מלחמת רוסיה-אוקראינה הוציאה את אוקראינה מהמשחק, וחוסר הנאמנות של עובדים הודיים, שלפי דבריו יכולים לעזוב למחרת על 500 רופי יותר, הקטין גם את הביקוש שם. המרחב שנוצר מילאה מזרח אירופה.

הדו"ח מצביע על שינוי עמוק נוסף: שוק ההייטק עבר ממצב של "שוק עובדים" לשוק של מעסיקים. זמן האיוש של משרה טכנולוגית התארך מ-30 יום לפני כשנתיים ל-45-60 יום כיום. למרות הביקוש הגבוה לתפקידי דאטה ובינה מלאכותית, לא נרשמה עלייה בשכר בשנתיים האחרונות. הסיבה: עודף מועמדים, התייעלות ארגונית, ושדרוג עובדים קיימים במקום גיוסים חדשים.

הבינה המלאכותית הולכת ומשנה את התמונה מהיסוד. "ה-AI טרף את כל הקלפים ושינה עוד יותר את המצב", אומר רייטר. "אנחנו לא רואים ירידה בכמות המשרות אבל חל שינוי גדול בתמהיל שלהן". על משרות הג'וניורים הוא לא מדבר כלל כעת. חברות כמעט הפסיקו לגייס בודקי תוכנה ומפתחים קלאסיים, אלא אם מדובר בטכנולוגיה ספציפית מאוד. הביקוש ל-QA ידני ולמפתחי סביבות ישנות "ירד מאוד, אין כמעט משרות כאלה", הוא אומר.

מה כן מבוקש? חמישה תחומים מובילים את הביקוש לפי הדו"ח: דאטה ובינה מלאכותית, ענן ותשתיות, סייבר ואבטחת מידע, אינטגרציה ומערכות, ומוצר ודיגיטל. רייטר מוסיף שבכל ראיון מבחנים היום את יכולות המועמד לעבוד עם כלי בינה מלאכותית. "התפקידים הקשים ביותר לאיוש הם מהנדסי פרומפט, מהנדסי דאטה ומפתחי בינה מלאכותית".

האם המגמה תתהפך? רייטר לא אופטימי. "עברתי ב-20 שנה כבר המון שינויים של כלכלות ואני מרגיש שזה שינוי גדול יותר. קצב ההתקדמות של ה-AI מטורף וזה לא עוצר". הוא מציין שתוכנות שעליהן שולמו סכומים גדולים, צפויות להיות מוחלפות בקרוב.

הצירוף של שכר מקומי יקר, עלות דולר נמוכה, ובינה מלאכותית שמייתרת חלק מהעובדים, מצביע על כך שהלחץ על שוק ההייטק הישראלי עתיד להימשך. השאלה האמיתית היא לא אם החברות ימשיכו לגייס בחו"ל, אלא אילו תפקידים בישראל ישרדו את הגל הבא.