יותר ממיליון ישראלים המתינו מעל חודש לרופא מומחה

יותר ממיליון ישראלים בני 20 ומעלה נאלצו להמתין יותר מחודש לתור אצל רופא מומחה במהלך השנה האחרונה, ויותר מ-300 אלף מהם המתינו מעל שלושה חודשים. כך עולה מהסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2025, שפורסם היום ובחן את עמדות הציבור כלפי שירותי הבריאות בישראל.

הסקר מצייר תמונה מורכבת: הציבור מעניק ציונים גבוהים לרופאי המשפחה ולצוותים הרפואיים, אך ממשיך לתסכל את זמני ההמתנה הארוכים, בעיקר בחדרי המיון ואצל רופאים מומחים. 77% מהציבור תופסים את תפקוד מערכת הבריאות כטוב או טוב מאוד, ו-65% סבורים שבמקרה של מחלה קשה המערכת מספקת את הטיפול הטוב והמועיל ביותר. מדובר בשיפור ניכר לעומת 2015, שבו רק 53% נתנו תשובה חיובית לשאלה זו.

רפואת המשפחה קיבלה את הציונים הגבוהים ביותר. 78% מבני 20 ומעלה, כ-5 מיליון איש, ביקרו אצל רופא משפחה בשנה האחרונה. מבין המבקרים, 96% היו מרוצים מהיחס שקיבלו, 95% העריכו את הטיפול כטוב או טוב מאוד, ו-98% ציינו כי הרופא והצוות התייחסו אליהם בכבוד. גם התנאים הפיזיים קיבלו ציון גבוה: 94% היו מרוצים מהם. עם זאת, אחד מכל חמישה מבקרים ציין שזמן ההמתנה במרפאה עצמה הפריע לו.

אצל רופאים מומחים התמונה שונה. 52% מבני 20 ומעלה, כ-3.3 מיליון איש, ביקרו אצל רופא מומחה בשנה האחרונה. בעוד 92% היו מרוצים מהיחס שקיבלו ומהתנאים הפיזיים, האתגר העיקרי הוא הנגישות לתורים. 37% המתינו עד שבועיים, 23% המתינו בין שבועיים לחודש, 24% כ-802 אלף איש, המתינו בין חודש לשלושה חודשים, ו-9.9%, כ-326 אלף איש, המתינו יותר משלושה חודשים. ההמתנה ממושכת במיוחד בתחומים מסוימים: 67% מהפונים לגסטרואנטרולוג המתינו יותר משבועיים, 62% מהפונים לרופא פנימי, ו-60% מהפונים לנוירולוג ולאורולוג. בתחום רפואת העור, 44% ממי שפנו לרופא עור נאלצו להמתין יותר מחודש.

חדרי המיון ממשיכים להוות נקודת כאב מרכזית. 22% מבני 20 ומעלה, כ-1.4 מיליון איש, ביקרו בחדר מיון בשנה האחרונה. 61% מהמבקרים ציינו שזמן ההמתנה הפריע להם, כמעט שלושה מכל חמישה. הבעיה חריפה במיוחד במחוז חיפה, שם 69% ציינו קושי זה, אחריו מחוז המרכז עם 65% ומחוז תל אביב עם 63%. גם במחוז ירושלים, שרשם את השיעור הנמוך ביותר, יותר ממחצית המבקרים, 52%, התלוננו על ההמתנה.

למרות הכאב, הסקר מצביע גם על שיפור בחדרי המיון לעומת 2015. שיעור המרוצים מהיחס של הצוות הרפואי עלה מ-69% ל-75%, ושיעור המרוצים מהתנאים הפיזיים עלה מ-59% ל-67%. 20% מהמבקרים, כ-540 אלף איש, העריכו את הטיפול שקיבלו באופן שלילי.

בבתי החולים, 15% מבני 20 ומעלה, כ-932 אלף איש, היו מאושפזים בשנה האחרונה. 81% מהמאושפזים או מבני משפחותיהם היו מרוצים מהטיפול הרפואי, ו-85% מהיחס של הצוות. שיעור המרוצים מהיחס היה גבוה מעט יותר בקרב ערבים, 89%, לעומת יהודים, 84%. 73% היו מרוצים מהתנאים הפיזיים, אך 24% לא היו מרוצים מהם, ו-29% ציינו שזמן ההמתנה לאשפוז הפריע להם.

כ-1.2 מיליון ישראלים, 19% מבני 20 ומעלה, פנו בשנה האחרונה לשירותי רפואה פרטיים. הסיבה המרכזית לכך הייתה הקדמת תור, שצוינה על ידי 38% מהמשתמשים. 31% פנו לרפואה פרטית כדי לבחור את הרופא המטפל, 24% כדי לקבל שירות שאינו ניתן בקופות החולים, ו-6.3% ציינו שירות ויחס אדיב. השימוש ברפואה פרטית נפוץ יותר בקרב יהודים, 22%, לעומת ערבים, 8.2%, ובקרב נשים, 22%, לעומת גברים, 16%. בערים הגדולות נרשמו פערים ניכרים: 27% מתושבי תל אביב-יפו ו-24% מתושבי חיפה פנו לרפואה פרטית, לעומת 12% בלבד מתושבי ירושלים.

הסקר מצביע גם על פערים גיאוגרפיים בנגישות לשירותי רפואה דחופה. 29% מהתושבים באזור יהודה ושומרון ו-28% מהתושבים במחוז הצפון דיווחו כי אין באזור מגוריהם שירותי רפואה דחופה זמינים. בנוסף, 14% מהציבור, כ-885 אלף איש, מתקשים למצוא מידע על זכויותיהם במערכת הבריאות, וכ-348 אלף מבני 20 ומעלה מתקשים לקבל שירותים רפואיים בשל בעיות שפה. בקרב נשים ערביות, שיעור המדווחות על קושי בשפה הגיע ל-22%.

הנתונים מראים כי 30% מהפונים לרופא מומחה אין להם רופא אחד שמרכז את הטיפול הרפואי שלהם, ו-21%, כ-707 אלף איש, מסרו שלא הרגישו שותפים במידה מספקת להחלטות על הטיפול בהם. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא פרסמה עד כה הערכה לגבי מועד פרסום הסקר הבא.