נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, יחד עם השופטים אלכס שטיין ורות רונן, שלחו הבוקר (שלישי) אזהרה חריגה לממשלה: שרים ועובדי ציבור שיפעלו בניגוד להחלטות שיפוטיות - עלולים למצוא את עצמם חשופים לתביעות נזיקין אישיות, ללא כיסוי מצד המדינה. לא מדובר בנאום ערכי. מדובר באיום כספי קונקרטי, מנוסח בזהירות משפטית, המופנה ישירות כלפי שר התקשורת שלמה קרעי ושר המשפטים יריב לוין.
צילום: צילום: Kobi Gideon / CC BY-SA 3.0 / ויקימדיה קומונסהרקע: הממשלה החליטה השבוע פה אחד כי לא תכיר בכל החלטה, מינוי או פעולה שתבצע מועצת הרשות השנייה, כל עוד אינה עומדת בתנאי הסף שנקבעו לשיטתה בחוק. זאת לאחר שבית המשפט העליון קבע בחודש שעבר כי המועצה תוכל להתכנס גם בהרכב חסר, מבלי שחברים שהתפטרו - לאחר לחצים מצד קרעי - ייחשבו לצורך חישוב הקוורום. הממשלה, בפשטות, אמרה: לא.
ההודעה מגיעה בתגובה ישירה לאותה החלטה ממשלתית, שייצגה את אחת ההתמודדויות הפרונטליות החריפות ביותר בין הרשות המבצעת לרשות השופטת בשנים האחרונות. השופטים הבהירו כי נבחרי ציבור חייבים לפעול לפי הדין, ועל כך ציטטו פסיקה ישנה בחדות מיוחדת: "חובת הציות לפסקי דין וכיבודם נמנים עם תנאי היסוד שעליהם מושתת משטר חוק במדינה דמוקרטית. בלא ציות לפסקי דין של בתי המשפט מתערער עקרון שלטון החוק והמשפט, והסדר החברתי מתפורר. איש הישר בעיניו יעשה, והמרחק בין שלטון המשפט לאנרכיה הוא כחוט השערה".
"אי כיבוד פסק דין של בית משפט על ידי אזרח הוא גילוי חמור של פגיעה בשלטון החוק. חמור מכך שבעתיים הוא אי כיבודו של פסק דין על ידי רשות מרשויות השלטון", כתבו השלושה. "מדינה שבה רשות שלטונית נוטלת את החוק לידיה - ברצותה מקיימת צו שיפוטי שניתן נגדה, וברצותה מתעלמת ממנו - היא מדינה שנזרעים בה זרעי פורענות ואנרכיה ומתפתחת בה תרבות מסוכנת של שלטון הכוח ושרירות."
את האזהרה הקונקרטית ביותר השאירו השופטים לסוף: "פעולת עובדי ציבור בניגוד להחלטות שיפוטיות, עלולה להוביל, במקרים המתאימים, לכך שהסדר החסינות האישית המוקנה מפני תביעות נזיקין - לא יחול." הסעיף הרלוונטי הוא סעיף 7א לפקודת הנזיקין. בתרגום ישיר: אם שר גורם נזק כספי בשל אי-ציות לפסיקה, הוא עשוי לשלם מכיסו הפרטי.
הפרשנות הענייניית ברורה: הסוגייה המרכזית שמועצת הרשות השנייה אמורה לדון בה היא מכירת ערוץ 13 לקבוצת משקיעי ההיי-טק בראשות אסף רפפורט. אם המועצה לא תתכנס בשל סירוב הממשלה להכיר בהרכב שקבע בית המשפט, הרוכשים הפוטנציאליים, הערוץ ועובדיו יוכלו לתבוע בגין העיכוב. הסכומים שמדברים עליהם בשוק נאמדים במיליוני שקלים.
הכלל הרגיל הוא שהמדינה מכסה נזקים שנגרמו עקב פעילות שרים ועובדי ציבור בשירותה. האזהרה של עמית, שטיין ורונן פירושה שבמקרה זה - אם יוכח שהנזק נובע במישרין מאי-ציות לפסיקה - כיסוי המדינה עשוי שלא לחול, ואז החשיפה היא אישית לחלוטין.
מאחורי הצעד הזה מסתתרת דינמיקה עמוקה יותר. הממשלה מנסה כבר זמן מה לעצב מחדש את הרשות השנייה, ובפרט את ערוץ 13. קרעי הפעיל לחצים שגרמו להתפטרות חברי מועצה, ובית המשפט הגיב בהקפאה ולאחר מכן בפסיקה שנועדה למנוע פגיעה בפעילות הגוף. הממשלה בחרה לא להתכופף. עכשיו בית המשפט מעלה את המחיר האישי.
העימות מתרחש על רקע כולל של מאבק בין הרשויות: בית המשפט העליון יושב בימים אלה בהרכב מורחב ודן בעתירות נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. ההחלטה של הממשלה שלא לכבד את הפסיקה בעניין הרשות השנייה הפכה את הדיון המשפטי לעימות גלוי ולא מוסווה בין שני הצדדים.
בשלב זה לא פורסמה תגובה רשמית מלשכות קרעי או לוין להתראת השופטים. צפוי כי הדיון בעתירות הרשות השנייה יימשך בימים הקרובים, כאשר כל צד נמצא כעת בעמדת התנגשות ישירה - וכל מהלך של הממשלה עלול להיות לו מחיר משפטי שלא עמד על הפרק עד היום.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה