במקום רכב חדש: תושב יו"ש קנה עדר ג'מוסים כדי "לתפוס שטח"

במקום לקנות רכב חדש, הוא בחר בעדר תאו. אלקנה נחמני, תושב גבעת אור מאיר ביהודה ושומרון, החליט לוותר על הרכישה האוטומובילית ולהשקיע את הכסף בג'מוסים, במה שהוא מתאר כמהלך ציוני לכל דבר: שמירה על אדמות מפני השתלטות פלסטינית.

"רציתי לקנות פיאט איביזה, ובסוף לקחתי את הכסף לג'מוסים", סיפר נחמני. "עם סיאט איביזה אי אפשר לתפוס שטח בארץ ישראל. הג'מוס כמו הוראת קבע - תופס שטח ומגדיל אותו כל יום יותר".

ההיגיון מאחורי הרכישה פשוט בעיניו: בעלי חיים גדולים רועים בשטחים נרחבים, ונוכחותם ממנעת מגורמים אחרים לפעול באותן אדמות. "כדי שהערבים לא ישתלטו, אנחנו שומרים על כמה אלפי דונמים", הסביר. לדבריו, כל כבשה שומרת על כשישה דונמים בשנה, אבל פרות וג'מוסים, בשל גודלם ונוכחותם הדומיננטית, יכולים לתפוס "פי עשרה".

עד כה היה בשטח עדר של כבשים, עיזים וצאן. כעת המטרה היא להוסיף גם עדר של פרות וג'מוסים. הבחירה הספציפית בתאו, ולא בפרות רגילות, לא הייתה מקרית. "הג'מוס הוא בעל חיים חזק שאינו מצריך טיפול רב", אמר נחמני. מאחר שהעדר לא נועד להניב רווחים, הקלות היחסית בגידול התאו הפכה אותו לאפשרות הטבעית.

כשנשאל כיצד הם מממנים את אחזקת העדר, נחמני לא ניסה לצייר תמונה ורודה. "הם לא רווחיים. אני וכמה חברים עבדנו, זה לא עסק", אמר בפשטות. מדובר במיזם קהילתי שמטרתו ציונית בלבד, ללא שאיפה להפוך אותו לפעילות כלכלית.

ואולי הדבר המפתיע ביותר הוא התגובה שמעורר העדר. ג'מוסים אינם נוף מוכר בגבעות יהודה ושומרון. "אנשים היו טיפה בהלם", צחק נחמני. "בסוף בופאלו יש בדרך כלל בעמק החולה או באפריקה. זה דבר חריג, לא משהו שקונים אותו ביד 2". התוצאה הבלתי צפויה: "הרבה אנשים באים לבקר ולראות, וככה אנחנו מחזקים את הנוכחות היהודית".

כלומר, הג'מוסים לא רק רועים - הם גם מושכים מבקרים, ויוצרים נוכחות אנושית יהודית ערה בשטח. לנחמני, שני הדברים הם חלק מאותה מטרה.

גבעת אור מאיר, שבה מתגורר נחמני, היא אחת מהיישובים ביהודה ושומרון שפועלים על בסיס אידיאולוגי של חיזוק האחיזה היהודית בשטח. השיטה של נחמני אינה פוליטית ואינה משפטית - היא פשוט אגרארית, ובעיניו זו בדיוק הנקודה.

נכון לעכשיו העדר ממשיך לרעות, והמיזם נמצא בשלביו הראשונים. נחמני אמר כי הכוונה היא להמשיך ולהגדיל את העדר בהדרגה.