המשטרה נסוגה. המדינה הודיעה על ביטול כתב האישום נגד רעות בן חיים, פעילת תנועת "צו 9" שחסמה משאיות סיוע לרצועת עזה. הנסיגה מגיעה בעקבות פרסום עיתונאי וגל ביקורת ציבורית שהתעורר בעקבותיו.
על פי הדיווחים, הביטול הגיע לאחר שהעיתונאי עמית סגל פרסם את פרטי המקרה, ובעקבות הפרסום התעוררה ביקורת ציבורית נרחבת על ההחלטה להעמיד לדין את בן חיים מלכתחילה. התגובה הציבורית החריפה היא שהובילה לכך שהמדינה חזרה בה מהאישום.
כתב האישום הוגש נגד בן חיים לפני כשבועיים. המשטרה טענה בו כי הנאשמת "הקימה מהומה במקום ציבורי בלי סיבה סבירה תוך הפרת השלום", וכן יוחסה לה הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הכתב הוגש על רקע פעילותה של בן חיים לחסימת משאיות הסיוע במעבר כרם שלום. המשטרה חזרה בה מכתב האישום, ובית משפט השלום בקרית גת הורה על ביטולו.
רעות בן חיים פעלה כחלק מתנועת "צו 9", קבוצה שפועלת לחסימת העברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. פעילי הקבוצה מנעו פיזית ממשאיות להיכנס לרצועה, פעולה שהובילה להגשת כתב אישום נגד בן חיים.
בן חיים, אם לשמונה ילדים מנתיבות, הובילה את המאבק הציבורי נגד העברת סיוע לחמאס, כאשר בעלה ספי גויס למילואים כבר ב-7 באוקטובר. בן חיים ניהלה את הבית לבדה לאורך תקופה ממושכת, ולא אחת צולמה כשבתה הקטנה במנשא לצידה בעת הפגנות. לאחר ששוחרר מהמילואים, אף נעצר בעלה ספי במסגרת פעילות המחאה.
בן חיים, המוכרת כאחת ממייסדות ארגון "צו 9", הגיבה בשביעות רצון על ההחלטה. "הלחץ הציבורי, הרוח, העוז והגבורה ניצחו", אמרה, והוסיפה כי "בזכותם כתב האישום ההזוי כלפי נעצר". היא הבהירה שאין בכוונתה להתמתן: "אנחנו מבטיחים להמשיך ולפעול, עכשיו במכפלת כוח שנתתם לנו, כנגד המחדל של העברת הסיוע לחמאס תוך שיקום רצועת עזה, הרחק מעיני הציבור, והעמדת ישובי העוטף בסיכון".
עורכות הדין המייצגות את בן חיים, צופיה נהון ורעות אביטל-אבני, תקפו אף הן את ההליך שנפתח מלכתחילה. "טוב עשתה מדינת ישראל שחזרה בה מכתב האישום המופרך שהוגש כנגד מרשתנו, תוך רמיסת זכויות היסוד העומדות לה, ובהן חופש הביטוי וחופש המחאה", מסרו השתיים. עורכות הדין הוסיפו כי "המאבק של מרשתנו להשבת החטופים ולמניעת סיוע לאויב בזמן מלחמה הוא מאבק מקודש וצודק, והניסיון להטיל עליה מורא בגינו הוא מעשה עוול של ממש." עורכות הדין הוסיפו כי בן חיים שומרת לעצמה את הזכות לפעול "כנגד ניסיון ההשתקה בכל הדרכים העומדות לרשותה", ולא שללו נקיטת צעדים משפטיים - ניסוח שמרמז על אפשרות של תביעה אזרחית כנגד המשטרה בגין הגשת האישום.
כעת עולה השאלה המהותית: אם חסימת משאיות סיוע לרצועת אויב בזמן מלחמה היא עבירה פלילית, למה בדיוק נדרשה ביקורת ציבורית כדי לגרום לפרקליטות לחשוב פעמיים? ואם היא אינה עבירה, מדוע הוגש כתב האישום מלכתחילה?
המקרה חושף את הפער בין שיקולי התביעה הפלילית לבין הלך הרוח הציבורי. ביטול כתב האישום בעקבות לחץ תקשורתי, ולא בעקבות שינוי עובדתי או משפטי, מעלה תהיות לגבי השיקולים שהנחו את הפרקליטות מלכתחילה.
פרשת בן חיים אינה עומדת בפני עצמה. תנועת "צו 9" פעלה בעיקר בנקודות המעבר לרצועה, ועוררה מחלוקת ציבורית מתמשכת סביב השאלה האם חסימת סיוע לעזה בזמן המלחמה היא מעשה לגיטימי, חוקי, או שניהם. כעת, עם הביטול, ניתן לפרש את הנסיגה של המדינה גם כסוג של אישור בדיעבד לפעילות.
נכון לעכשיו לא נמסר אם יוגשו אישומים מחדש, אם תגיע התנצלות רשמית, ואם יתקיים בירור פנימי בפרקליטות על הנסיבות שהובילו להגשת כתב האישום מלכתחילה. פרקליטות המדינה טרם מסרה תגובה פומבית מפורטת להחלטת הביטול, ולא ברור אם ינקטו הליכים דומים נגד פעילים אחרים שהשתתפו בחסימות המשאיות.
פרשת בן חיים תיזכר כדוגמה לאופן שבו לחץ ציבורי ותקשורתי יכול לשנות החלטות משפטיות - שאלה היא אם זו בשורה או אזהרה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה