משבר בנתב"ג: צבא ארה"ב מסרב להתפנות ודורש שטח למטוסים נוספים

המשבר סביב מטוסי התדלוק האמריקאיים בנתב"ג מסלים במהירות. צבא ארצות הברית לא רק מסרב להתפנות משדה התעופה בן גוריון, אלא דורש להגדיל את הנוכחות שם. הסיבה: היערכות לתרחישי קיצון אזוריים, ובפרט מתקפה אפשרית על בסיסים אמריקאיים במפרץ הפרסי. מה שהתחיל כסכסוך לוגיסטי על שטחי חניה הפך לאירוע מדיני ממדרגה ראשונה.

לפי גורמים בחיל האוויר, נציגי הצבא האמריקאי הבהירו לאגף התכנון בצה"ל שהחלופות שהוצעו להם פשוט לא עומדות בדרישות. האתרים האחרים בישראל שאליהם הוצע להעביר את המטוסים צפופים מדי ואינם מאפשרים מעבר מהיר מאפס למאה בשעת חירום. "הם חייבים להישאר בנתב"ג", מסר גורם צבאי מוסמך. ועכשיו הם דורשים גם יותר מקום, לא פחות.

הסוגיה תועלה בקרוב לשולחנם של שר הביטחון ישראל כ"ץ וראש הממשלה נתניהו. שרת התחבורה מירי רגב דרשה קודם לכן לצמצם את מספר המטוסים האמריקאיים ל-20 בלבד, כדי לא לפגוע בלוח הטיסות בשיא הקיץ. כיום חונים בנתב"ג כ-30 מטוסי תדלוק, לאחר שבשיא הלחימה הגיע מספרם ל-75. הרמטכ"ל אייל זמיר התנגד להעברת המטוסים לבסיסי חיל האוויר בנגב. כעת האיום מטהרן מחזיר את כל הדיון לנקודת ההתחלה.

רשות שדות התעופה הזהירה כי עד 50,000 כרטיסי טיסה עלולים להתבטל ביולי בגלל ההחלטה האמריקאית להקפיא את הפינוי. מנכ"ל רשות התעופה שרון קדמי הוציא מכתב חריף בנושא. מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן הוסיף כי הורה לשליטת הטיסות לא לאשר נחיתות נוספות של מטוסי תדלוק אמריקאיים. "אזרחים לא יכולים להיפגע, משרד הביטחון חייב למצוא פתרונות", אמר.

במקביל לסכסוך הצבאי-מדיני, אישרה הממשלה מתווה פיצוי לחברות התעופה הישראליות שנפגעו מהמשבר. הסכום הכולל: עד 55 מיליון שקל לשנת 2026. הפיצוי מיועד לאל על, ישראייר, ארקיע ואייר חיפה, בגין טיסות שיצאו כמעט ריקות לחלוטין, עם תפוסה של 5% נוסעים ומטה, במהלך מבצע "שאגת הארי". חלק מהטיסות הריקות נבעו ישירות מהמשבר בנתב"ג: החברות נאלצו להעביר מטוסים לחנייה מחוץ לישראל, כי המטוסים האמריקאיים תפסו את שטחי החניה.

מנגנון הפיצוי בנוי בשתי מדרגות. במדרגה הראשונה תקבלנה החברות החזר של 33.5% מההוצאות המוכרות, בתנאי שיתחייבו לא לחלק רווחים לבעלי המניות במשך שנה. במדרגה השנייה ניתן לקבל החזר נוסף של עד 33.5%, אבל בתנאי שבעלי המניות יזרימו הון עצמי בגובה זהה להשתתפות המדינה. יחד, הפיצוי מכסה עד כשני שלישים מסך ההוצאות המוכרות.

שרת התחבורה רגב אמרה: "חברות התעופה הישראליות הוכיחו פעם נוספת כי הן נכס אסטרטגי למדינת ישראל. במהלך מבצע שאגת הארי פעלנו מסביב לשעון כדי לאפשר את המשך הקשר האווירי של ישראל עם העולם." שר האוצר סמוטריץ' הוסיף כי "גיבשנו מתווה סיוע מאוזן ואחראי, המשלב תמיכה ממשלתית הכרחית יחד עם דרישה למחויבות עסקית מצד בעלי המניות."

אלא שהחברות עצמן לא ממהרות לחגוג. לפי הדיווחים, חברות התעופה מסתייגות מהמתווה וטרם החליטו אם להצטרף. יש להן עד תחילת דצמבר להודיע. ההסתייגות מובנת: הדרישה להקפיא חלוקת דיבידנדים שנה שלמה, ולהזרים הון כתנאי לקבלת המדרגה השנייה, עלולה להרתיע דווקא חברות שחזרו לרווחיות בתקופת הלחימה. אל על, כחברה ציבורית הנסחרת בבורסה, נדרשת לשקלל גם את השפעת ההקפאה על ציבור המשקיעים שלה. מעבר לכך, החברות מתמודדות עם תביעות ייצוגיות בהיקף של 825 מיליון שקל בגין התנהלותן בתקופת המלחמה, מה שמקשה עוד יותר על הלגיטימציה הציבורית של הפיצוי.

הפגיעה לא נעצרת בחברות התעופה. ענף התיירות כולו ספג מהלומה: מלונות ומוקדי תיירות עברו גל ביטולים, התיירות הנכנסת התכווצה בחדות, ורוב חברות התעופה הזרות נמנעו מלטוס לישראל בזמן הלחימה. השבת השמיים לפעילות מלאה נתפסת כצעד מרכזי בשיקום הענף - הרבה מעבר לפיצוי לחברות.

כעת הכדור בידי הדרג המדיני. האם נתניהו וכ"ץ יאפשרו לאמריקאים להרחיב את נוכחותם בנתב"ג על חשבון הטיסות האזרחיות, או שיצליחו להביא לפשרה שתשמור על לוחות הטיסות לקיץ - שאלה זו צפויה להיות מוכרעת בימים הקרובים ברמת הממשלה הבכירה.