ג'וני גנון, קצין בכיר ב-CIA בדרגה המקבילה לגנרל, נשלח לאבו דאבי עם משימה ברורה: לבדוק האם חברת הבינה המלאכותית האמירתית G42 משתפת פעולה עם סין ומדלדלת טכנולוגיה אמריקאית. מה שקרה אחר כך הוא מה שמעסיק כעת את קהילת הביטחון הלאומי בוושינגטון. גנון לא רק בדק - הוא שינה את מדיניות ארצות הברית, פתח לאמירויות דלת לשבבים האמריקאיים המתקדמים ביותר, וניהל קשר אישי הדוק עם השייח' תחנון בן זאיד, אחד האנשים הרבי-עוצמה ביותר במפרץ.
הפרשה נחשפה בדיווח נרחב ועוררה ויכוח חריף: האם גנון שירת את האינטרסים האמריקאיים, או שנסחף לתוך המשחק של המארחים? מבקריו בתוך הממשל ובקהילת המודיעין טענו בפה מלא שהוא "אימץ את עמדת המארחים". תומכיו, ובראשם מנהל ה-CIA ביל ברנס, הגנו עליו בחריפות וציינו כי גנון היה הנציג האמריקאי החדר בו התנהל המשא ומתן לשחרור החטופים מחמאס לאחר ה-7 באוקטובר. ברנס פעל לחזק את מעמדו של גנון ממש מול השייח' עצמו.
הקשר האישי בין גנון לשייח' תחנון לא היה רק מקצועי. השניים חלקו אהבה משותפת לג'יו-ג'יטסו ברזילאי, וזה, על פי הדיווחים, תרם להתהדקות הקשר ביניהם. זה לא פרט שולי: כשקצין מודיעין מפתח ידידות אישית עם גורם מארח שאמור להיות נושא להערכה ולחשד, הגבולות מתעמעמים. ובמקרה של גנון, הגבולות לא רק התעמעמו - הם השתנו.
ביוני 2024, בבית השייח' בוושינגטון, פנג שיאו, מנכ"ל G42, הציג מצגת על טכנולוגיה סינית שעלולה לאיים על הדומיננטיות האמריקאית. הפגישה הסתיימה בוויכוחים קולניים בין הנציגים האמריקאיים בחדר. אלן אסטבז, תת-שר המסחר, שם אולטימטום על השולחן: הבחירה בין האמריקאים לסינים, בלי מעבר ביניים. אסטבז, שהגיע ספקן, יצא תומך נלהב. לא לפני שארוחת ערב עם לובסטר, שיחה על ספרי כלכלת שבבים ושידור מרוץ "טור דה פראנס" על מסך קיר בארמון, עשו את שלהם.
פנג שיאו עצמו הוא דמות שמציבה שאלות קשות. נולד בסין, למד בהוואי בשנות ה-90, ובהמשך ויתר על אזרחותו האמריקאית כדי להיכנס למעגל הפנימי של הממשל האמירתי. לפני G42, ניהל חברת סייבר אמירתית בשם DarkMatter שנסגרה ב-2019 לאחר חקירת המשרד הפדרלי לחקירות בגין פריצה לשרתי אפל. G42 צמחה ישירות מאותה פעילות, עם גיבוי פיננסי מהשייח' תחנון. גנון הנחה את אנשי G42 להסיר ציוד של חברת Huawei הסינית ממערכותיהם - צעד שאמור היה להוות עדות לניתוק מסין.
אבל ספקנים בוושינגטון הצביעו על עובדה מטרידה: קיים אתר צבאי חשאי של סין ליד אבו דאבי, הכולל מגרש כדורסל עם דגלי הצבא הסיני והמפלגה הקומוניסטית מצוירים על הרצפה. מאהר ביתאר, איש מודיעין במועצה לביטחון לאומי, הזהיר ישירות שהעסקאות יחזרו כבומרנג על ארצות הברית. מנגד, ברט מקגורק, יועץ למזרח התיכון, טען שחסימת הטכנולוגיה האמריקאית תדחוף את האמירויות ממש לחיק סין. שני הטיעונים מבוססים. הבעיה היא שמי שעמד באמצע, גנון, לא היה ניטרלי.
הממשל הנוכחי לא רק המשיך את הגישה שגנון סלל - הוא הרחיב אותה. ורשת הקשרים מקבלת מימד נוסף: השייח' תחנון ושותפיו השקיעו 500 מיליון דולר בחברת הקריפטו של הנשיא טראמפ. הבית הלבן הכחיש בתוקף כל ניגוד עניינים, אבל הציר של ההשקעה, ההרחבה, וההסכם שנחתם במאי 2025 להקמת מרכז בינה מלאכותית ענק בשם "Stargate UAE" בהובלת OpenAI ו-Nvidia - עם ביקור אישי של סם אלטמן במקום - מצייר תמונה שקשה להתעלם ממנה.
כיום גנון ומקגורק, שניהם, פועלים כמקשרים בין חברות אמריקאיות לביטחון האמירתי. בין היתר, הם סייעו לעסקי Cisco בפרויקט ה-Stargate. השגרירות הסינית בוושינגטון הגיבה ואמרה שהאמריקאים "מנפחים טענות שווא על גניבת טכנולוגיה". G42 הצהירה שחיזקה את אמצעי הציות שלה.
מה שעולה מהפרשה הוא דפוס מוכר: קצין מודיעין נשלח לנטרל סיכון, מפתח קשרים עמוקים עם הצד השני, ובהדרגה הופך לדוחף המרכזי של אינטרסיו. הסערה בוושינגטון לא שוככת, ועדיין לא ברור אם מישהו בכוונה בדק את גבולות הסמכות שגנון חצה, או שכולם פשוט נהנו מהתוצאות.
הבית הלבן טרם הכריז על בדיקה פורמלית של פעילות גנון, ועיני המודיעין ממשיכות לעקוב אחר ההתפתחויות בעסקת Stargate UAE.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה