קיר סטארמר התפטר, אנדי ברנהאם מונה לראש ממשלת בריטניה

קיר סטארמר סיים היום, שני, את תפקידו כראש ממשלת בריטניה, אחרי שנתיים סוערות בדאונינג 10. במקומו נכנס לתפקיד אנדי ברנהאם, לשעבר ראש עיריית מנצ'סטר, שיהפוך לראש הממשלה ה-59 של הממלכה המאוחדת - והשביעי שמגיע לתפקיד בתוך עשור בלבד. ברנהאם קיבל את מינויו בפגישה עם המלך צ'ארלס בארמון בקינגהאם, ולאחר מכן נסע למעון ראש הממשלה ברחוב דאונינג 10 לנאום ראשון לאומה.

סטארמר נשא בוקר זה נאום פרידה מחוץ למעון ראש הממשלה, ובחר להאיר את הישגי ממשלתו. "אני בטוח שבריטניה כעת חזקה והוגנת יותר משהייתה לפני שנתיים", אמר. "הכלכלה שלנו חזקה יותר, השירותים הציבוריים במגמת עלייה עם הירידה החדה ביותר בזמני ההמתנה מזה 17 שנה, ילדים נחלצים מעוני מדי יום, ההגירה ירדה משמעותית והמוניטין הבינלאומי שלנו התחזק ללא שיעור". בסיום דבריו פנה ליורשו: "כעת, כשאני מעביר את השרביט לאנדי ברנהאם, אני מאחל לו את כל ההצלחה ומוסר לו את תמיכתי המלאה". לדבריו, הוא עוזב "ברוח טובה ועם חיוך".

בפועל, הנסיבות שהובילו לפרישתו היו פחות חגיגיות. סטארמר נאלץ לפנות את מקומו לאחר שורה של פרשיות - כישלון בבחירות המקומיות, כשל בהתמודדות עם סוגיות רווחה שהצית מרד גלוי בקרב חברי הפרלמנט של הלייבור, ונפילה חדה בפופולריות שהפכה אותו לאחד מראשי הממשלה השנואים ביותר בהיסטוריה הבריטית המודרנית. לפי סקר של מכון YouGov, הפער לרעתו עמד על מינוס 45%.

ברנהאם, בן 56, הגיע לתפקיד בדרך חריגה. הוא נבחר לפרלמנט רק לפני כמה שבועות, בבחירות מיוחדות על מושב שפינה עבורו אחד מבעלי בריתו. ביום שישי האחרון הוכרז מנהיג מפלגת הלייבור בהליך שכונה "הכתרה" - משום שאיש לא העמיד עצמו לבחירה מלבדו. 379 מתוך 403 חברי סיעת הלייבור בפרלמנט תמכו במועמדותו. מאחר שללייבור יש רוב מוחלט בפרלמנט, המינוי למנהיג המפלגה העניק לו אוטומטית גם את ראשות הממשלה, ללא בחירות כלליות.

ברנהאם נחשב לאיש "השמאל הרך" בלייבור, שמאלה יותר מסטארמר שנחשב לאיש המרכז. המדיניות הכלכלית שלו, שכונתה "מנצ'סטריזם", מבוססת על מה שהוא עצמו תיאר כ"סוציאליזם ידידותי לעסקים". ברנהאם מבטיח להלאים שירותים ציבוריים כמו מים, חשמל ותחבורה ציבורית - צעד שלדבריו יוריד את עלות המחיה לאזרח הרגיל. הוא מתכוון לשכפל ברמה הארצית את המודל שיישם במנצ'סטר, שבו רשמה העיר קצב צמיחה שנתי של 3.1% בממוצע - יותר מפי שניים מהממוצע הארצי הבריטי.

אחת הסוגיות הראשונות שיצטרך לתת עליה את הדעת היא מינוי קבינט חדש. על פי הערכות, שבאנה מחמוד, שרת הפנים הנוכחית, תתמנה לשרת האוצר, ואד מיליבנד ימונה לשר החוץ. אנג'לה ריינר, סגנית ראש הממשלה לשעבר, נחשבת מועמדת לשרת הבריאות. ברנהאם הצהיר כי בנאומו יבטיח לספק לבריטים "מרחב נשימה" בכל הנוגע ליוקר המחיה, ויתאר תוכנית לעשר שנים לשיקום כלכלי.

בגזרת מדיניות החוץ, ברנהאם מסמן שובר שמאלה ברור ביחס לישראל. בנאום שנשא לקראת כניסתו לתפקיד, אמר כי "אנשים רבים מרגישים שבתחילת הפעולה הצבאית של ישראל בעזה, המפלגה שלי לא צדקה, ואני מצטער על כך". הוא הוסיף כי בריטניה הייתה "איטית מדי בקריאה להפסקת אש", ותיאר את סבלם של תושבי עזה כ"צלקת על המצפון הקולקטיבי שלנו". ברנהאם הכריז על כוונה לקדם סנקציות על ישראלים המעורבים באלימות, לאסור סחר עם ההתנחלויות ולהגביל רישיונות נשק לישראל. יחד עם זאת, הוא מיאן להגדיר את המתחולל בעזה "רצח עם", ואמר שההכרעה בעניין מסורה לבתי הדין הבינלאומיים.

מול הקשיים הצפויים ביחסים עם ישראל, בגזרה אחרת ברנהאם זכה לשבחים בלתי צפויים. הנשיא דונלד טראמפ, שתקף שוב ושוב את סטארמר על סירובו לאשר קידוחי נפט חדשים בים הצפוני, בירך על דיווחים לפיהם ברנהאם עשוי לאמץ מדיניות פרגמטית יותר בנושא. "תושבי אברדין שבסקוטלנד רוקדים ברחובות", כתב טראמפ ברשת Truth Social, ותיאר את נפט הים הצפוני כגורם שיהפוך את בריטניה "מאסון מוכה עוני לאחת המדינות העשירות ביותר בעולם". בפועל, לא ברור מה היקף הקידוחים שברנהאם עשוי לאשר, ולפי הדיווחים הוא צפוי להיצמד למניפסט המקורי של הלייבור מבחירות 2024 שהתנגד לאישורים חדשים, תוך אימוץ גישה גמישה יותר באזורים שבהם כבר ניתנו אישורים בעבר.

האתגרים שמחכים לברנהאם על שולחנו אינם קטנים. מינוי שר אוצר חדש, מדיניות ההגירה, יחסים מתוחים עם ממשל טראמפ, תקציב ביטחוני שנוי במחלוקת, ועלויות רווחה ופנסיה הולכות ומאמירות שמאיימות לשתק את התקציב הלאומי. גם שוקי האג"ח הסתייגו בתחילה מבחירתו, בשל תדמיתו כמי שנוטה להגדיל הוצאות ממשלתיות, אף שבשבוע האחרון נרגעו הפחדים במידה מסוימת לאחר שהבהיר כי יכבד את הכללים הפיסקליים של ממשלת סטארמר.

הבחירות הכלליות הבאות אמורות להיערך לכל המאוחר ב-2029, ולברנהאם אין הרבה זמן להוכיח שהוא שונה מקודמיו - ואת מינויו לתפקיד תחת לחץ גובר מהימין הבריטי של מפלגת Reform UK של נייג'ל פראג', הוא יצטרך לתרגם ליציבות פוליטית שבריטניה לא טעמה ממנה כבר שנים.