העליון קבע: הרשות הפלסטינית לא תערער על נכות של נפגעי טרור

בית המשפט העליון חסם את ניסיונותיה של הרשות הפלסטינית לערער על קביעות נכות של נפגעי פעולות איבה וטרור אשר תובעים ממנה פיצויים. בפסק דין דרמטי שפורסם היום, קבעו השופטים פה אחד כי הרשות לא תוכל להביא ראיות שיסתרו את החלטות הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי או את קביעות בתי המשפט בתביעות נזיקין קודמות. החלטה זו צפויה לקצר באופן משמעותי את הדרך של נפגעי הטרור לקבלת פיצויים כספיים מהרשות, ללא צורך בהתדיינויות משפטיות ממושכות ומתישות על מצבם הרפואי.

ההחלטה של בית המשפט העליון נשענת על חוק פיצויים לדוגמה שנכנס לתוקפו בחודש יוני 2024. חוק זה מעניק לנפגעי מעשי טרור שנקבעה להם נכות צמיתה את הזכות לקבל מהרשות הפלסטינית פיצויים עונשיים מיוחדים. פיצויים אלו מוגדרים כפיצויים לדוגמה שמטרתם להעניש את הגורם המממן או התומך בטרור ולהרתיע אותו, והם ניתנים ללא צורך בהוכחת נזק נוסף מעבר לעצם קביעת הנכות הצמיתה שנגרמה כתוצאה מאירוע האיבה.

השופטים דנו בשתי בקשות רשות ערעור שהגישה הרשות הפלסטינית נגד החלטות קודמות של בתי המשפט המחוזיים. במקרה הראשון, הוגשה תביעה על ידי נפגעת פעולות איבה שנקבעה לה נכות נפשית צמיתה על ידי הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. במקרה השני, הוגשה תביעה על ידי בני משפחתו של נרצח בפיגוע טרור, אשר הוכרו כניזוקים עקיפים במסגרת תביעת נזיקין נגד המפגעים. בשני המקרים ניסתה הרשות הפלסטינית לדרוש פתיחה מחדש של התיקים הרפואיים והבאת ראיות עצמאיות מטעמה כדי להפחית או לבטל את קביעות הנכות, אך בתי המשפט המחוזיים דחו את דרישותיה.

ההרכב בראשות נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, ובהשתתפות השופטת יעל וילנר והשופטת גילה כנפי שטייניץ, אימץ באופן מלא את עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שהוגשה באמצעות המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. השופטים קבעו כי לשון החוק ברורה לחלוטין ואינה משתמעת לשתי פנים. ברגע שנקבעה לנפגע נכות צמיתה על ידי גוף מוסמך כמו המוסד לביטוח לאומי או בית משפט, זכאותו לפיצויים לדוגמה היא מוחלטת ואין לאפשר לרשות הפלסטינית לגרור את הנפגעים להליך הוכחות חוזר.

בפסק הדין צוין כי העובדה שבחוק נעשה שימוש בלשון עבר, המדברת על נכות צמיתה שנקבעה, מעידה באופן מפורש על כך שהמחוקק ביקש למנוע דיונים חוזרים בנושא זה. בית המשפט העליון הבהיר כי היעדר סעיף המאפשר להביא ראיות לסתור את קביעת הנכות בחוק הפיצויים לדוגמה הוא הסדר שלילי מכוון. תכליתו של החוק היא להבטיח הליך מהיר ויעיל, המעניק פיצוי ראוי לנפגעים ומעניש את הרשות הפלסטינית על חלקה בעידוד ובתגמול מעשי הטרור.

עוד הובהר בפסק הדין כי גובה הפיצוי לדוגמה הוא אחיד וקבוע על פי החוק, ואינו משתנה בהתאם לאחוזי הנכות הספציפיים של התובע. השאלה המשפטית היא בינארית בלבד: האם קיימת נכות צמיתה מאושרת או לא. מאחר שקביעת הנכות המקורית מתבצעת לאחר בדיקות רפואיות מעמיקות וקפדניות של רופאים מומחים ושל ועדות מקצועיות, אין כל הצדקה משפטית או מוסרית לאפשר לרשות הפלסטינית לנסות ולערער על קביעות אלו במסגרת ההליכים האזרחיים נגדה.

השופט יצחק עמית הדגיש בפסק דינו כי על אף שמדובר בחקיקה חריגה מאוד בנוף דיני הנזיקין בישראל, היא מהווה כעת חלק בלתי נפרד מספר החוקים של המדינה ויש לפרש אותה בהתאם למטרותיה המוצהרות. פסיקה זו מסמנת קו ברור ונחרץ של מערכת המשפט בישראל, שמטרתו למנוע מהרשות הפלסטינית להשתמש בכלים דיוניים כדי לעכב או למנוע את העברת כספי הפיצויים למשפחות השכולות ולפצועי פעולות האיבה.

במשרד המשפטים הביעו שביעות רצון רבה מההחלטה ומסרו כי הפסיקה מהווה אבן דרך משמעותית ביישום החוק. כעת, לאחר שהוסר המכשול המשפטי שהציבה הרשות הפלסטינית, צפויים בתי המשפט המחוזיים לקדם במהירות את עשרות התביעות התלויות ועומדות נגדה, ולהורות על העברת הפיצויים הכספיים לנפגעים ללא עיכובים נוספים.