טראמפ הכריז על הסכם היסטורי בעזה, בלשכת נתניהו מסתייגים

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בירך הלילה על מה שהוא מכנה הסכם היסטורי לפירוק נשק חמאס ולנסיגת ישראל מרצועת עזה. ההסכם, שגובש בין מועצת השלום, המתווכות וחמאס, טרם נחתם באופן רשמי, אך טראמפ כבר תיאר אותו כצעד לקראת "שלום וביטחון של קבע" באזור.

צילום: נוצר באמצעות AI

משרד ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מיהר לברך על ההודעה. על פי הדיווחים, הלשכה הביעה התנגדות ראשונית למתווה, בעוד שטראמפ ממשיך לפעול בדפוס מוכר: להכריז על הסכמים כעובדה מוגמרת עוד לפני שהצדדים חתמו עליהם בפועל.

צילום: נוצר באמצעות AI

המסמך המלא של ההסכם, שפורסם על ידי מועצת השלום, מתאר מפת דרכים ליישום התוכנית המקיפה של טראמפ בעזה. המסמך קובע כי כל הצדדים מחויבים מחדש להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם מספר 2803 משנת 2025, שמהווה יחד עם תוכנית השלום את המסגרת הבינלאומית המוסכמת ליישום התהליך.

לפי ההסכם, ישראל נדרשת להשלים ללא דיחוי את כל ההתחייבויות שנותרו מפרוטוקול שארם א-שייח', ובראשן הפסקת הפעילות הצבאית. במקביל, חמאס והגורמים הפלסטיניים נדרשים להשלים את הפסקת כלל הפעילות הצבאית שלהם. לוח הזמנים ומנגנוני היישום של השלב הבא אמורים להיות מוכנים בתוך 14 ימים מרגע אישור מפת הדרכים על ידי כל הצדדים, עם אפשרות להארכה בהחלטת ועדת האימות הבינלאומית.

עם השלמת לוח הזמנים, אמורה הוועדה הלאומית לניהול עזה, המוכרת בקיצור NCAG, להיכנס לרצועה ולהתחיל למלא את תפקידיה. הוועדה תפעל לפי עיקרון שהוגדר במסמך כ"סמכות אחת, חוק אחד, נשק אחד". שוטרים חדשים ייקלטו במבנה המשטרתי הקיים, וכלל כוח האדם המשטרתי יעבור בדיקה מקיפה. מי שלא יעמוד בסטנדרטים יופנה לתפקידים אזרחיים חלופיים או יפרוש בהתאם לחוק הפלסטיני, מבלי שייפגעו זכויותיו הכספיות.

פירוק הנשק הכבד, מוקדי הייצור הצבאי, מחסני הנשק והמנהרות ייחל רק לאחר השלמת ההתחייבויות שנותרו מפרוטוקול שארם א-שייח', כניסת הוועדה הפלסטינית ופריסת כוח הייצוב הבינלאומי. תהליך זה יהיה קשור לנסיגה הדרגתית של ישראל מהשטחים שבשליטתה בעזה, ולפירוק המיליציות החמושות. בסיום התהליך, רק הוועדה הפלסטינית תחזיק, תאחסן ותשלוט בנשק ברצועה. לפי ההסכם, אין להעביר נשק לישראל או לגורמים שאינם פלסטיניים.

כוח הייצוב הבינלאומי הזמני יפרוס כוחות בעזה כדי להפריד בין הכוחות הישראליים לאזורים שבשליטת הוועדה הפלסטינית. הכוח לא יבצע משימות משטרתיות, אלא יפקח על עמידת הצדדים בהפסקת האש, יאמן את המשטרה הפלסטינית, ויסייע באבטחת הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה. הנסיגה הישראלית המדורגת מעזה תושלם בהתאם ללוח זמנים מוסכם, וההסכם כולל התחייבות שלא לאלץ אף אחד לעזוב את הרצועה.

בכל הנוגע לשיקום הכספי, הוועדה הפלסטינית תבצע ביקורת מקיפה על ענייני הכספים והמינהל ברצועה, ותפעל להערכת התחייבויות כלפי ספקים וקבלנים בסכום שלא יעלה על 400 מיליון דולר. יישום הצעדים הללו ייעשה בהדרגה, על פני שלוש שנים, לפי סדר עדיפויות שתקבע הוועדה.

בכיר בחמאס, עזי חמד, מסר כי הארגון אישר הסכם כתוב וברור לשלב השני של הפסקת האש, המבוסס על חבילת התחייבויות הדדית ובו-זמנית, בתנאי שישראל תשלים במלואה את הפרק הראשון. לדבריו, אם ישראל לא תיישם את התחייבויותיה, גם חמאס לא יישם את שלו. חמד הוסיף כי ההסכם "כואב וקשה" עבור חמאס, וכי הארגון קיווה להסכם טוב יותר, אך קיבל אותו נוכח המצב ברצועה ומה שהוא כינה אסון הומניטרי. לדבריו, חמאס יקיים בקרוב סבב שיחות נוסף עם המתווכות, נציגי ארצות הברית והמייצג הבכיר של מועצת השלום, ניקולאי מלדנוב, לגיבוש מנגנוני היישום ולוחות הזמנים המדויקים.

בהמשך לדברים, בכיר נוסף בחמאס חשף בפני סוכנות הידיעות AP כי הארגון מוכן להתחיל בפועל בתהליך פירוק הנשק, ובלבד שישראל תפסיק לחלוטין את הלחימה, תוציא את כוחותיה מכלל שטחי רצועת עזה ותאפשר כניסה מסיבית של סיוע הומניטרי, בהתאם להסכם הפסקת האש המקורי מאוקטובר. לפי גורמים המעורים בפרטים, כלל התהליך עשוי להימשך בין 200 ל-350 יום, ומותנה בכניסתו של כוח ההגנה הבינלאומי לשטח, דבר שטרם קרה בפועל.

בשלב זה טרם ברור אם ישראל תאשר רשמית את ההסכם, וכיצד תבוא לידי ביטוי התנגדותה הראשונית של ממשלת נתניהו. השאלות המרכזיות שנותרו פתוחות נוגעות ללוחות הזמנים בפועל, למידת הפיקוח של ועדת האימות הבינלאומית, ולשאלה אם הפסקת הפעילות הצבאית תתקיים במקביל משני הצדדים כפי שדורש חמאס.

בישראל ניכרים קולות שונים ביחס למתווה. שגריר ישראל באו"ם דני דנון מסר כי הוא בטוח שהנשיא טראמפ "בהחלט לא יתאכזב" מתגובת ישראל להסכם. לעומתו, ראש האופוזיציה גדי איזנקוט תקף את נתניהו על הסתרת ההסכם מהציבור, וטען כי הדבר "מעורר שאלות קשות באשר לשאלה אם ישראל בכלל שותפה להסכם, או שמא שוב נכפה עליה הסדר בלי מעורבותה". מהכיוון הימני של המפה הפוליטית הביקורת חריפה לא פחות: השר איתמר בן גביר הודיע כי ההסכם "לא מקובל" על ישראל, וטען שכל ניסיון להגיע להבנות דרך גורם שלישי הוא בגדר כניעה, בעוד שהשרה אורית סטרוק תיארה את ההסכם כ"מסוכן".