הליכוד נאבק באיסור על אפליקציית המצביעים: דורש נתונים בזמן אמת

מפלגת השלטון לא מרפה. אחרי שהשופט נעם סולברג אסר על נציגי מפלגות בקלפיות לדווח בזמן אמת מי כבר הצביע ומי לא, הליכוד יוצא במתקפה כפולה. קודם כל, בקשה רשמית לבטל את ההחלטה. ועכשיו, הצעה חדשה ומפתיעה: שוועדת הבחירות המרכזית עצמה תקים מנגנון שיעביר את הנתונים לכל המפלגות.

את ההצעה החדשה מוביל חבר הכנסת אביחי בוארון, שפנה היום לסולברג בניסוח חד וברור. "אין שום הצדקה טכנולוגית או דמוקרטית למנוע מהמפלגות מידע בסיסי על שיעורי ההצבעה בזמן אמת", כתב בוארון. "ההצעה הזו תשמור על פרטיות ההצבעה, תבטיח שוויון בין המפלגות ולא נאלץ לנהל את יום הבחירות בעיוורון".

צילום: צילום: Knesset photographer / CC BY-SA 4.0 / ויקימדיה קומונס

הרעיון של בוארון מנסה לעקוף את הבעיה שהעלה סולברג בהחלטתו: הפגיעה בפרטיות המצביעים. במקום שנציגי המפלגות בקלפיות ידווחו ישירות על זהות המצביעים דרך אפליקציות כמו אלקטור, ועדת הבחירות עצמה תרכז את הנתונים ותעביר אותם לכלל המפלגות באופן שוויוני ומבוקר.

ההצעה הזו מגיעה על רקע מהלך מקביל ותקיף לא פחות. עוד קודם לכן היום פנה עורך הדין אילן בומבך, היועץ המשפטי של הליכוד, לסולברג בבקשה לעיין מחדש בהחלטתו המקורית. "אנו סבורים כי ההחלטה שגויה, וכי פרטיותו של הבוחר והחשאיות המהותית של הצבעתו נשמרות גם לפי ההסדר שהיה נהוג במשך עשרות שנים", כתב בומבך. "איש אינו יודע כיצד הצביע הבוחר בפועל, והבוחר רשאי כמובן להטיל למעטפה פתק לבן, אשר זהה לאי הגעה להצביע".

בפנייה של הליכוד יש גם טיעון כספי כבד משקל. המפלגה חתמה על הסכם בסך של **1.8 מיליון שקל** עם חברת אלקטור, והשקיעה משאבים ניכרים בטיוב נתונים ובבדיקות אבטחה, הכל על בסיס הדין שהיה נהוג עד כה. בליכוד טוענים שההחלטה של סולברג התקבלה אחרי "היום הקובע", המועד שבו יצאה הכנסת לפגרת בחירות, ולכן מדובר בשינוי כללים תוך כדי משחק. "שינוי מהותי בכללי הבחירות פוגע באינטרס ההסתמכות של אלו שפעלו וכלכלו את צעדיהם לפי הדין שהונהג בעבר", נכתב בפנייה.

הליכוד אף מזכיר לסולברג את עקרון שקבע בעצמו בעבר: "אמת ויציב, יציב עדיף", ומבקש שלכל הפחות ההחלטה החדשה תיכנס לתוקף רק במערכת הבחירות הבאה, ולא תחול על הבחירות הקרובות לכנסת ה-26.

ההחלטה שהצית את כל הסאגה התקבלה ביום שלישי, ומבוססת על חוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, לפיה דיני הבחירות אינם מסמיכים את נציגי המפלגות להעביר מידע על זהות המצביעים, ובהיעדר הסמכה כזו, העברת המידע פשוט אסורה. סולברג קבע שגם פרטים כמו שעת ההצבעה או סוג הקלפי, למשל קלפיות בבתי חולים או עבור אנשים מוגבלים בניידות, נחשבים מידע פרטי שאסור להעביר.

מדובר בכלי עבודה קריטי עבור מפלגות גדולות. במערכות בחירות קודמות, כשבליכוד זיהו שיעורי הצבעה נמוכים באזורים מסוימים, ראש הממשלה בנימין נתניהו רתם ראשי ערים ופעילים כדי להמריץ את השטח, ואף יצא בקמפיינים ממוקדים דרך הודעות אישיות ורשתות חברתיות. בלי הנתונים בזמן אמת, יכולת התגובה הזו נעלמת כמעט לגמרי.

מעבר לזירה המשפטית, בליכוד גם מנסים לפעול בזירה הפוליטית. הקואליציה פנתה לאופוזיציה בבקשה לנסח יחד חקיקה שתכשיר מחדש את השימוש ביישומוני הדיווח, כדי שהתיקון יעבור בהסכמה רחבה ולא יעורר ביקורת. באופוזיציה, נכון לעכשיו, טרם השיבו לפנייה ולא גיבשו עמדה רשמית.

בינתיים, בליכוד ממשיכים לקיים מה שמתואר כדיונים קדחתניים, גם משפטיים וגם פוליטיים, בניסיון למצוא פתרון עוד לפני יום הבחירות עצמו. השאלה אם סולברג ייענה לבקשה לביטול ההחלטה, יאמץ את הרעיון של בוארון למנגנון רשמי בוועדת הבחירות, או ידחה את שני המהלכים, אמורה להתברר בקרוב, ותקבע איך בדיוק ינוהל יום ההצבעה עצמו.

מפלגת ש"ס ויהדות התורה, שגם הן נהגו להשתמש ביישומוני הדיווח באופן נרחב, עוקבות מקרוב אחרי ההתפתחויות, כשגם עבורן מדובר בכלי מרכזי בניהול הקמפיין ביום הבחירות עצמו.