הגנרל הבכיר של טראמפ מזהיר: "חייבים למצוא דרך יציאה מאיראן"

הגנרל הבכיר ביותר בצבא ארצות הברית מחפש דרך לסיים את המלחמה מול איראן, וזאת בשל חשש עמוק מתוצאה הפוכה מהמצופה. יו"ר המטות המשולבים, הגנרל דן קיין, הבהיר ליועציו הבכירים של הנשיא דונלד טראמפ בשבועות האחרונים כי ארצות הברית חייבת למצוא "דרך יציאה" מהעימות, לפני שהמצב יחמיר עוד יותר.

על פי הדיווחים, קיין מעריך כי האפשרויות הצבאיות המונחות על השולחן להסלמת העימות עלולות לחזור כבומרנג. הכוח האווירי, כך הוא סבור, לא צפוי להשיג בעצמו את המטרות שהגדיר טראמפ. "קיין מחפש יציאה", אמר מקור המעורה בפרטים בצורה נחרצת. גורם נוסף הוסיף כי הגנרל אינו לבד בעמדתו, ורבים בצמרת האמריקנית מאמינים שהמלחמה הגיעה לצומת דרכים.

קיין לא הסתפק בשיחות עם טראמפ בלבד. הוא תיאם עמדות עם בכירים נוספים בקבינט הביטחון הלאומי, בהם ראש הסי-איי-איי ג'ון ראטקליף, מזכיר המדינה מרקו רוביו והסגן נשיא ג'יי די ונס. מטרתו הייתה להבטיח שכולם משדרים על אותו גל לפני הפגישות עם הנשיא, ולהבהיר את המגבלות והסיכונים הכרוכים באפשרויות הצבאיות הקיימות, כולל אלו שלא כוללות שליחת כוחות קרקעיים אמריקנים.

צילום: AI

מקור שהיה מעורב בשיחות תיאר את פעולת הגנרל באור מפתיע. "אני חושב שזו פשוט הדרך שלו להגן על הצבא", אמר, בהתייחסו לדיונים של קיין עם גורמי הביטחון הלאומי הבכירים בממשל בנוגע להמשך המלחמה באיראן.

הפער בין קיין לטראמפ בולט בנקודה מרכזית אחת: הנשיא התנגד שוב ושוב לרעיון של פריסת כוחות קרקעיים באיראן, ואותת במקום זאת כי הוא מאמין שהפצצות אוויריות בלבד יכולות לאלץ את הטהראנים להסכים לעסקה בתנאיו. בסתר, כך עולה מהדיווחים, קיין וגורמים נוספים בקבינט רואים בתרחיש הזה אפשרות לא סבירה, ומנסים לגבש חלופות שיתאימו למסגרת שהנשיא עצמו הגדיר.

העמדה של קיין מקבלת משנה תוקף מדבריו שלו עצמו בשימוע ציבורי בפני מחוקקים בסוף החודש שעבר, שבו הצהיר במפורש כי "לכוח האווירי יש מגבלות". דברים אלו, שנאמרו בפומבי, משתלבים עם מה שהוא מעביר בשיחות הסגורות עם צוות הביטחון הלאומי של הנשיא.

מסיבה זו בדיוק, קיין וגורמים נוספים בממשל התנגדו בסוף יולי לתוכנית לבצע תקיפות חדשות ואגרסיביות יותר באיראן, זאת חרף העובדה שטראמפ עצמו נראה מוכן בתחילה לתת אור ירוק למה שהוגדר כמבצע "מאסיבי". מקור שסירב להרחיב על הפרטים המבצעיים ציין כי "היחידים שהיו בעד המבצע היו גורמים בפיקוד המרכזי האמריקני", והוסיף כי גם ישראל תמכה באופן נרחב במבצע להסלמה.

בסופו של דבר טראמפ בחר לסגת מהתוכנית, וזאת לאחר שיחות עם בעלות ברית במזרח התיכון שהזהירו אותו מפני נקמה איראנית, ובפרט מתקיפות תגמול על תשתיות אנרגיה. גורם בכיר בממשל ציין כי הנשיא לא הסיר מהשולחן את אפשרות התקיפות בעתיד, אך בשלב זה בחר בגישה מאופקת יותר.

דוברו של קיין, ג'וזף הולסטד, סירב להתייחס לפרטי השיחות. "איננו דנים בשיחות החסויות של היו"ר עם הנשיא, המזכיר או מנהיגים בכירים אחרים, ואף איננו מגיבים לתיאורים אנונימיים מצד מקורות שלא היו בסוד העניינים", נמסר. הבית הלבן, משרד החוץ וסוכנות הסי-איי-איי סירבו כולם להגיב לפרטים שהתפרסמו.

המלחמה נכנסת כעת לחודש השישי, כמעט חצי שנה מאז שנפתחה בהצהרה כי יכולותיה הצבאיות של איראן הושמדו, ולצד הבטחת הנשיא למנוע מטהראן להשיג נשק גרעיני. עם זאת, הדיונים הפנימיים חושפים כי בקרב הצמרת הצבאית והמדינית האמריקנית קיימת הכרה גוברת שאין פתרון צבאי קל לסיום העימות שהנשיא בחר להיכנס אליו.