בג"ץ עצר את החוק שמונע מעמד אזרחי מקרובי מחבלים

בית המשפט העליון הקפיא את הסעיף בחוק שיר חג'אג' שאוסר על מתן אזרחות, רישיון ישיבה או אשרת שהייה בישראל לקרובי משפחה של מחבלים. הצו הארעי הוצא רק יממה לפני שהסעיף היה אמור להיכנס לתוקף באופן רשמי.

החוק, שקודם על ידי חבר הכנסת עמית הלוי לצד חברי הכנסת הרצל ומירב חג'אג', נכנס לספר החוקים ב-9 ביולי 2025. הוא נועד למנוע ממי שקרוביו מעורבים בטרור או הורשעו בעבירות ביטחוניות לקבל מעמד בישראל, במסגרת מסלול איחוד המשפחות.

מטרת החוק, לפי יוזמיו, היתה להגביר את ההרתעה מפני מעורבות בטרור ולסתום פרצה שבה משפחות מחבלים מנצלות את מסלול איחוד המשפחות כדי לקבל מעמד אזרחי בישראל. רשות האוכלוסין וגופי הביטחון כבר סיימו את ההיערכות הנדרשת ליישום הסעיף, שתוכנן להיכנס לתוקף ב-1 באוגוסט.

אלא שיממה בלבד לפני מועד תחילת האכיפה, הוציאה השופטת דפנה ברק-ארז צו ארעי שהקפיא את יישום הסעיף. בנימוקיה כתבה השופטת כי הפעלת החוק עלולה לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בזכויות אדם של קרובי המחבלים, ולכן יש להמתין עם יישומו עד להכרעה סופית בעניין.

ח"כ עמית הלוי, שיזם את החוק, תקף בחריפות את החלטת בג"ץ. "החלטת בג"ץ להקפיא את החוק היא זו שתביא לתוצאות בלתי הפיכות, ולפגיעה בלתי הפיכה בזכויות אדם, בחייהם של אזרחי ישראל", אמר.

הלוי הוסיף כי "רוב ככל אזרחי ותושבי ישראל שהורשעו בטרור הגיעו לישראל או נולדו בה כתוצאה מאיחוד משפחות עם תושבי הרשות הפלסטינית". לדבריו, "בג"ץ מרסק את מעטפת ההגנה של אזרחי ישראל".

ההחלטה מעכבת בפועל את כל מערך היישום שהוכן על ידי רשות האוכלוסין וגופי הביטחון, שהתכוננו להחיל את הסעיף כבר בתחילת אוגוסט. המשמעות היא שקרובי מחבלים ופעילי טרור ימשיכו, לעת עתה, להיות זכאים להגיש בקשות למעמד בישראל במסלול איחוד המשפחות, כפי שהיה נהוג לפני חקיקת החוק.

הצו הארעי שהוציאה השופטת ברק-ארז אינו סוף פסוק. מדובר בשלב ביניים במסגרת הליך משפטי שעתיד להימשך, ובו יידונו הטענות מטעם המדינה ומטעם העותרים שפנו לבג"ץ בדרישה לבטל את הסעיף. בשלב זה לא נקבע מועד לדיון נוסף בנושא.

בין הצדדים המעורבים בפרשה נרשמת מחלוקת עמוקה בשאלת האיזון בין הצורך בהרתעה מפני טרור לבין שמירה על זכויות אדם, מחלוקת שממשיכה להעסיק את המערכת הפוליטית והמשפטית בישראל.