"סיכון לחיי אדם": המדינה תובעת מיליון שקל מחוות התנינים בפצאל

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד מפעילת חוות התנינים בפצאל, בדרישה להשבת הוצאות בסך של יותר ממיליון שקלים. לטענת המדינה, היא נאלצה לבצע במקום פעולות דחופות כדי להסיר סכנה לציבור ולבעלי החיים, לאחר שהחברה המפעילה התעלמה במשך שנים מהוראות הרשויות.

התביעה שכנגד הוגשה כחלק מכתב הגנה, בתגובה לתביעה שהגישה מפעילת החווה נגד המנהל האזרחי, משטרת ישראל ורשות הטבע והגנים. החברה טענה כי נגרמו לה נזקים בעקבות שינוי רגולטורי ופעולות שביצעו הרשויות בעניינה, ותבעה מהמדינה פיצוי בסך 53 מיליון שקל. המדינה מבקשת כעת לדחות את התביעה במלואה, וטוענת כי פעלה כדין, בסמכות מלאה ועל בסיס שיקולים מקצועיים בלבד.

על פי כתב התביעה שכנגד, הפרשה מתגלגלת כבר יותר מעשור. כבר בשנת 2011 אירעה בריחה של עשרות תנינים מהחווה. מאז ועד היום, במשך כ-14 שנים, ביצעו רשויות המדינה ביקורות חוזרות, התראות, שימועים ודרישות מתמשכות לתיקון ליקויי בטיחות, אבטחה ורווחת בעלי החיים.

המדינה טוענת בכתב התביעה כי החברה התעלמה שוב ושוב מהוראות הרשויות המוסמכות, נמנעה מלתקן את הליקויים שנמצאו, והמשיכה להפעיל את החווה חרף כל האזהרות. לפי הטענה, ההתנהלות הזו יצרה "סיכון מתמשך לחיי אדם ולבעלי החיים" שהוחזקו במקום, והובילה בין היתר לבריחות חוזרות של תנינים ולצורך בהתערבות בלתי פוסקת מצד הרשויות.

אחד הפרטים הקשים ביותר בכתב התביעה נוגע לחוות דעת מקצועית של השירותים הווטרינריים. לפי חוות הדעת, תנאי החזקת התנינים בחווה עלו כדי התעללות, אכזריות ועינוי. חלק מהתנינים נמצאו כשהם סובלים מפציעות חמורות, ובהן כריתת איברים שנגרמה כתוצאה מקניבליזם ומאבקי שליטה בין בעלי החיים, שהתאפשרו בשל תנאי ההחזקה הירודים.

בעקבות הממצאים, נאלצה המדינה לבצע במקום סדרה של פעולות יקרות: עבודות גידור ואבטחה מקיפות, פיקוח ואכיפה מתמשכים, ובסופו של דבר גם המתה של 270 תניני יאור. לפי כתב התביעה, כל החלופות האפשריות נבחנו טרם קבלת ההחלטה, ונקבע כי מדובר בצעד הכרחי לנוכח סכנה מיידית וממשית לחיי אדם.

הפרשה עלתה לכותרות בפעם הראשונה באוגוסט השנה שעברה, לאחר שיותר מ-200 תנינים שחיו בחווה הפרטית המוזנחת בבקעת הירדן הוצאו להורג על ידי פקחי רשות הטבע והגנים ואנשי המנהל האזרחי. במהלך השנים נעשו כמה ניסיונות לשמר את בעלי החיים תוך שמירה על ביטחון התושבים באזור, אולם כל הניסיונות הללו נכשלו.

במסגרת התביעה שכנגד, המדינה מבקשת לחייב את החברה המפעילה להשיב לה את מלוא ההוצאות שנגרמו כתוצאה מהפעולות הללו. לטענת הפרקליטות, העלויות הללו לא היו נגרמות כלל אלמלא מעשיה ומחדליה של החברה במשך השנים, ולכן אין הצדקה להטיל את נטל ההוצאות על הקופה הציבורית.

הליך התביעות ההדדיות בין המדינה למפעילת החווה צפוי להימשך בבית המשפט המחוזי בירושלים, כאשר שני הצדדים יידרשו להוכיח את טענותיהם בנוגע לאחריות לנזקים ולעלויות שנגרמו בפרשה.