נתניהו תוקף את מעצר העריקים החרדים: "ניסיון לפגוע בגיוס"

ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא היום (שלישי) בהתקפה חריפה נגד מעצרי עריקים חרדים, בעיצומה של סערה שפרצה סביב עיכובם של עשרות בחורי ישיבה מחסידות חב"ד בנמל התעופה בן גוריון. בריאיון לרדיו "קול ברמה" אמר נתניהו: "זה לא מקובל. המעצרים האלה זה ניסיון מכוון לפגוע בתהליך של גיוס חרדים ללא כפייה".

צילום: בנימין נתניהו

האירוע שהצית את הסערה התרחש בשעות הבוקר, כאשר לפחות 40 צעירים חרדים מחסידות חב"ד עוכבו על ידי המשטרה הצבאית מיד עם נחיתתם בארץ, בשובם מארצות הברית לאחר שנת לימודים במרכז חב"ד העולמי בניו יורק. הצעירים, המוגדרים כעריקים משירות ביטחון, הועברו להמשך טיפול צבאי וצפויים לעמוד לדין. בצה"ל נמסר כי הצבא ימשיך לפעול לאכיפה שוויונית של חוק שירות ביטחון.

מה קדם לזה

ב-20.10.2026 דיווחנו כי עשרות בחורי ישיבות מחסידות חב"ד עוכבו עם נחיתתם בנתב"ג, לאחר שהוגדרו כעריקים משירות צבאי, וכי ההליך בוצע לפי סעיף 27א לחוק שירות ביטחון. בצה"ל הדגישו באותו דיווח כי מדובר באכיפה שגרתית ושוויונית, המתבצעת בתיאום עם רשות האוכלוסין וההגירה.

נתניהו הבהיר בריאיון כי אינו מתנגד לגיוסם של חרדים שאינם לומדים תורה בפועל. "אני מכבד מאוד את עולם התורה, אבל מי שלא לומד שיילך להתגייס", אמר. הוא הוסיף כי לממשלה חסר היה קול אחד בלבד כדי להעביר חוק גיוס מלא, והביע תקווה שהדבר יקרה "בקדנציה הבאה", אם כי לא התחייב לכך במפורש.

במקביל לדברי נתניהו, נחשף מסמך שהוכן עבור בג"ץ ומלמד על מחלוקת עמוקה בין המשטרה לצה"ל סביב אכיפת הגיוס. על פי המסמך, בתקופה שבין ה-1 ביולי וה-12 באוקטובר נעצרו רק 14 משתמטים במפגשים אקראיים עם המשטרה, בעוד 143 משתמטים נוספים שעוכבו באקראי שוחררו לדרכם עם "הזמנה לסור לרשויות הגיוס", מבלי שהועברו למשטרה הצבאית. הסיבה: גורמי צה"ל לא הגיעו בזמן לזירות המעצר.

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עורך הדין גיל לימון, הגדיר את הנתונים כ"מספר גבוה של משוחררים, שיכול ללמד על כשל ביישומו של נוהל העבודה המשותף". הוא הורה למשטרה להעביר לצה"ל את פירוט המקרים לצורך תחקור והפקת לקחים. בנוסף נחשף כי מבצע מעצרים נרחב שתוכנן לחודש אוקטובר נדחה בפעם השנייה, לאחר שהמשטרה דרשה תגבור של מאות חיילי צה"ל לצורך אישור המבצע, דרישה שבצה"ל הגדירו כבלתי ישימה ושאינה תואמת את חלוקת האחריות בין הגופים. לימון דרש לגבש מתווה פתרון עד ה-1 בנובמבר 2026.

המפלגות החרדיות הגיבו בזעם למעצרים בנתב"ג. יו"ר יהדות התורה, חבר הכנסת יעקב אשר, פנה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט נעם סולברג בדרישה להתערב באופן מיידי. "קיים חשש לניסיון מכוון לייצר כאוס ולשבש את הבחירות. אני קורא לשופט סולברג להתערב מיידית ולעצור את שיבוש הבחירות", מסר אשר. מפלגת ש"ס תקפה את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, והאשימה אותה ב"התערבות פוליטית בוטה וחסרת תקדים" במערכת הבחירות. יו"ר סיעת ש"ס ינון אזולאי פועל, בהנחיית יו"ר המפלגה אריה דרעי, מול גורמים בכירים בצה"ל לשחרור מיידי של הבחורים.

יו"ר מפלגת נעם, חבר הכנסת אבי מעוז, תקף אף הוא את המעצרים וטען כי מדובר ב"רדיפה של היועמ"שית נגד עולם התורה". "האבסורד זועק לשמיים: דווקא חסידות חב"ד, שמקרב המגזר החרדי שיעור המתגייסים בה לצה"ל הוא מהגבוהים ביותר, נאלצת לראות את בניה נעצרים עם הגעתם לארץ", אמר מעוז, והוסיף כי פנה לראש אגף כוח אדם בצה"ל ולא ינוח עד לשחרור הבחורים.

צילום: אבי מעוז

דברי נתניהו עוררו ביקורת חריפה מצד האופוזיציה. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד טען כי "נתניהו חשף הבוקר את הדיל המגעיל עם דרעי וגולדקנופף, השתמטות מצה"ל תמורת ממשלה". יו"ר מפלגת ביחד נפתלי בנט מסר כי "דיל ביבי-דרעי נחשף, וכעת זה רשמי: השתמטות תמורת שלטון", וטען שמשמעות המהלך היא הכשרת השתמטות של כ-120 אלף צעירים חרדים. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הוסיף: "ביבי שוב מוכיח שהוא בן ערובה של המשתמטים. במדינת ישראל כולם שווים בפני החוק".

הליכוד דחה את הביקורת מכל וכל והגדיר אותה "סערת פייק ניוז". בהודעת המפלגה נמסר: "ראש הממשלה נתניהו אומר לאורך כל הדרך: החרדים צריכים להתגייס. מי שלא לומד תורה ילך לצבא, ומי שאומר נמות ולא נתגייס ילך לכלא. בעוד שאנחנו נגייס 23 אלף חרדים בשלוש שנים, גוש השמאל הביא חוק שיגייס 5,000 בלבד".

עוד מהדיווחים

לפי הערכות שהובאו במעריב, מספר הגברים החרדים בגיל גיוס שנמצאים מחוץ למערכת הגיוס מתקרב ל-100 אלף. איש התקשורת אלירז שדה תקף את התנהלות הצבא בפרשה ואמר כי "עדיף שהמפלגות החרדיות לא יהיו בממשלה הבאה"

למה זה חשוב

הסוגיה נוגעת ישירות לקוראים ששירתו או משרתים בצה"ל ולמילואימניקים הנושאים בעיקר הנטל, שכן נתניהו הודה כי לממשלה חסר קול אחד בלבד כדי להעביר חוק גיוס שהיה משנה את חלוקת הנטל. הפער שנחשף בין צה"ל למשטרה, שבו מאות משתמטים שוחררו בלי מעצר, עשוי להשפיע על האכיפה בפועל גם אחרי הבחירות הקרובות.

הסוגיה צפויה להמשיך ולהעסיק את הזירה הפוליטית עד לבחירות הקרובות, כשבוע מהיום. בג"ץ אמור לדון בקרוב בנתונים שהועברו לו בנוגע לפערי האכיפה בין המשטרה לצה"ל, וצה"ל והמשטרה נדרשו לגבש בדחיפות מתווה עבודה משותף שיאפשר חידוש מבצעי המעצרים היזומים.