יו"ר יהדות התורה: עיכוב עריקים בנתב"ג ניסיון לשבש בחירות

למעלה מ-25 בחורי ישיבות מחסידות חב"ד עוכבו הבוקר בנמל התעופה בן גוריון מיד עם נחיתתם בישראל. הבחורים הוגדרו כעריקים משירות צבאי, והמשטרה הצבאית עצרה אותם במעבר הגבול לצורך בירור מעמדם.

דובר צה"ל התייחס לאירוע והבהיר כי כל מי שעוכב נחשב למחויב גיוס, וצפוי לעמוד לדין בהתאם לחוק שירות ביטחון. "המועמדים לשירות ביטחוני הנ"ל, שעברו במעבר הגבול בנתב"ג, הם מחויבי גיוס ויישפטו בהתאם לחוק", נמסר בהודעה הרשמית.

מה קדם לזה

ב-8.10.2026 דיווחנו כי מאות חרדים מנעו בבת ים מעצר עריק מהמשטרה הצבאית, שנסוגה מהמקום, ואירועים דומים התרחשו גם בדימונה ובמודיעין. ב-14.10.2026 דיווחנו כי צה"ל ביטל מבצע מעצרים מתוכנן נגד עריקים חרדים לאחר שמשטרת ישראל סירבה לאבטח אותו, מחשש שהדבר יצית הפגנות סמוך לבחירות. לפי הנתונים שנחשפו אז, מתוך כ-70 אלף עריקים חרדים צה"ל עצר בפועל 15 בלבד.

לפי ההודעה, מדובר בפעולה שגרתית של חיל המשטרה הצבאית, ולא במבצע חריג שהופעל במיוחד למקרה הזה. "חיל המשטרה הצבאית פועל באופן שוטף לאכיפת חוק שירות ביטחון, לרבות בכלל מעברי הגבול, בתיאום עם הגורמים הרלוונטיים ובהם רשות האוכלוסין וההגירה", הדגיש דובר צה"ל.

הבחורים שעוכבו נחתו בישראל מחוץ לארץ, שם שהו תקופה ממושכת תוך הימנעות משירות צבאי. עם נחיתתם בנתב"ג, המערכות הצבאיות זיהו אותם כעריקים, והם הועברו לבדיקה ולטיפול של המשטרה הצבאית במקום.

בצה"ל הדגישו כי מדובר במדיניות אכיפה עקבית שאינה מופעלת באופן סלקטיבי. "צה"ל ימשיך לפעול לאכיפה שוויונית של חוק שירות ביטחון ולמימוש חובת השירות", נמסר בהודעת הדובר, בניסיון להבהיר כי החוק חל על כלל האזרחים המחויבים בגיוס, ללא קשר לזהותם או לרקע שממנו הם מגיעים.

האירוע מתרחש על רקע מחלוקת ציבורית ופוליטית מתמשכת סביב סוגיית גיוס בני הישיבות, שעומדת כבר תקופה ארוכה במוקד השיח הציבורי בישראל. סוגיית העריקים מקרב הציבור החרדי, ובהם חסידי חב"ד, היא חלק מהוויכוח הרחב יותר על יישום חוק שירות ביטחון וחלוקת הנטל בין חלקי האוכלוסייה השונים.

בקרב גורמים הקרובים לקהילת חב"ד הובעה התנגדות לצעד, ועלה חשש כי האירוע עלול להוביל להפגנות אם הבחורים לא ישוחררו בקרוב. עם זאת, לא פורסמה עד כה תגובה רשמית מטעם נציגי הקהילה או גורמים רבניים בנוגע לעיכוב.

העיכוב התרחש ביום הבחירות עצמו, עובדה שהביאה את יו"ר יהדות התורה, ח"כ יעקב אשר, לצאת בהתקפה חריפה על צה"ל. בהודעה שפרסם, כתב אשר כי "קיים חשש לניסיון מכוון לייצר כאוס ולשבש את הבחירות", והוסיף כי לדעתו מדובר בפגיעה ישירה בהליך הדמוקרטי התקין. לדבריו, רבים מהבחורים שעוכבו היו אמורים להגיע ולהצביע בערים מרכזיות, ביניהן תל אביב, והעיכוב מנע מהם לממש את זכותם הדמוקרטית.

בעקבות האירוע פנה אשר באופן דחוף ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, ודרש התערבות מיידית. "אני קורא לשופט סולברג להתערב מיידית ולעצור את שיבוש הבחירות", חתם אשר את הודעתו. בשלב זה לא נמסרה תגובה רשמית מצה"ל לטענות שהועלו, וגם מלשכת השופט סולברג טרם התקבלה התייחסות לפנייתו הדחופה.

צילום: סולברג

העיכוב בנתב"ג מצטרף לשורת מקרים דומים שבהם נעצרו עריקים עם כניסתם או יציאתם מישראל, כחלק ממדיניות האכיפה המוגברת שצה"ל מיישם בשנה האחרונה במעברי הגבול. הצבא ציין כי פעולות מסוג זה מתבצעות בתיאום מלא עם רשות האוכלוסין וההגירה, שמספקת לצה"ל מידע על תנועת אזרחים המחויבים בגיוס.

למה זה חשוב

הסוגיה נוגעת ישירות לוויכוח הציבורי המתמשך על חלוקת נטל השירות הצבאי בישראל. בעבר הובילו ניסיונות דומים למעצר עריקים חרדים להפגנות המוניות שחסמו כבישים ושיבשו את הסדר הציבורי, וגם הפעם גורמים בקהילת חב"ד מעלים חשש דומה אם הבחורים לא ישוחררו.

בשלב זה לא נמסר מידע נוסף על גורלם של הבחורים שעוכבו, והאם ישוחררו לביתם או יועברו להליכים משפטיים מיידיים. ההליכים הצפויים מולם ייקבעו בהתאם לחוק שירות ביטחון, וצה"ל ציין כי ימשיך לפעול באופן דומה גם בעתיד כלפי כל מי שיוגדר כעריק עם כניסתו לישראל.