חברות התעופה לבג"ץ: בטלו את חובת הפיצוי על סגירת השמיים

עשרות חברות תעופה בינלאומיות וישראליות הגישו עתירה לבית המשפט העליון בדרישה לפטור אותן מחובת פיצוי וסיוע לנוסעים שטיסותיהם בוטלו במבצע "שאגת הארי". בין העותרות נמצאות אל על, אייר פראנס, KLM, דלתא איירליינס, איתיחאד איירווייז, אג'יאן איירליינס ובולגריה אייר, לצד ארגון יאט"א הבינלאומי וחברות תיירות פרטיות.

העתירה, שהוגשה ביום שלישי לבית המשפט העליון, מתייחסת לחוק שירותי תעופה המחייב חברות תעופה לספק לנוסעים שירותי סיוע, לרבות מזון, לינה והסעות, וכן טיסה חלופית ופיצוי כספי. לטענת החברות, במקרה של סגירת מרחב אווירי בהוראת המדינה, כפי שקרה במבצע "שאגת הארי", אין היגיון בהטלת החיובים הללו עליהן.

"אין כל היגיון ואין כל הצדקה בהטלת הנטל הכלכלי והמעשי על כתפיהן של חברות התעופה", נכתב בעתירה. העותרות מדגישות כי "לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהאחריות להשבתת הפעילות בנמל התעופה בן גוריון מונחת לפתחה של מדינת ישראל".

מבצע "שאגת הארי" החל ב-28 בפברואר 2026 וגרם לסגירת המרחב האווירי הישראלי למשך כ-40 יום, התקופה הארוכה ביותר בתולדות המדינה שבה נותר השמיים סגור לטיסות מסחריות סדירות. באותה תקופה הופעלו רק טיסות חילוץ מוגבלות, ובוטלו כ-40 אלף המראות, מה שהוביל לגל תביעות מצד נוסעים שנאלצו לממן מכיסם לינה, אוכל ונסיעות.

לפי הערכות, הנזק שנגרם לחברות התעופה בעקבות סגירת השמיים מוערך במיליארד שקל. אל על לבדה דיווחה על נזק של כ-150 מיליון דולר. החברות מזהירות כי אם יחויבו לשאת במלוא הנטל הכספי, הדבר עלול להרתיע חברות זרות מלהפעיל טיסות לישראל בעתיד, מה שיפגע בסופו של דבר בנוסעים עצמם.

בעתירה נטען כי בחוק שירותי תעופה קיים סעיף, שתוקן בשנת 2025, המאפשר לשרת התחבורה להקל על חברות התעופה במצבי חירום. אלא שלטענת החברות, שרת התחבורה מירי רגב לא הפעילה את הסמכות הזו במהלך "שאגת הארי", חרף העובדה שכל התנאים להפעלתה התקיימו. החברות מבקשות מבית המשפט לחייב את רגב להסביר מדוע לא פעלה בנושא.

לחלופין, מציעות החברות מספר פתרונות ביניים: הגבלת חובת הלינה לשני לילות בלבד, שלילת הזכאות לפיצוי כספי בתקופת המבצע, והקמת מנגנון שיפוי ציבורי שיממן את הוצאות הסיוע לנוסעים. העותרות מבהירות כי אין בכוונתן לפגוע בזכות הנוסעים לקבל החזר כספי מלא על כרטיסים שנרכשו לטיסות שבוטלו, אלא רק לצמצם את החובות הנוספות.

החברות מציינות כי כבר פנו לממשלה בעבר בבקשה להסדיר את הנושא, וכי בוועדת הכלכלה של הכנסת נדון הנושא כבר במאי 2026. לטענתן, למרות חלוף יותר מחצי שנה, לא הוצג פתרון מעשי, ובינתיים הצטברו עשרות הליכים ייצוגיים ואלפי תביעות קטנות בבתי המשפט ברחבי הארץ.

מדובר בעתירה שנייה מסוגה. בדצמבר 2025 הוגשה עתירה דומה בעקבות סגירת השמיים במבצע "עם כלביא", שבמסגרתו נסגר המרחב האווירי למשך 12 ימים בלבד. דיון בעתירה ההיא צפוי להתקיים במרץ הקרוב, וקיים סיכוי שבית המשפט יאחד בין שני ההליכים לדיון משותף.

העותרות מבקשות מבית המשפט העליון לקיים דיון דחוף בנושא, בין היתר לנוכח החשש שהמצב הביטחוני יחייב סגירה נוספת של המרחב האווירי בעתיד. לטענתן, היעדר ודאות משפטית בנושא עלול להכביד משמעותית על פעילות חברות התעופה בישראל.