בנק הפועלים פרסם הבוקר את דוחות הרבעון השני של שנת 2026, וכמנהג שנים הוא זה שמסמן את הכיוון לכל המערכת הבנקאית. הבנק דיווח על רווח נקי של כ-2.49 מיליארד שקל, ירידה קלה של כ-2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, שבו הרוויח 2.54 מיליארד שקל. עם זאת, לעומת הרבעון הראשון של השנה מדובר בזינוק של כ-17%.
התשואה להון עמדה על 15%, לעומת 16.7% ברבעון המקביל בשנה שעברה. בבנק מציינים כי אלמלא המס המיוחד שהמדינה הטילה על הבנקים, התשואה הייתה עומדת על כ-16% במונחים שנתיים. המס הזה, שנועד להגדיל את הכנסות המדינה מהרווחים הגבוהים של המערכת הבנקאית, צפוי לגרוע מבנק הפועלים כ-950 מיליון שקל בשנה כולה, פגיעה שמוערכת בכ-1.3% עד 1.4% בתשואה להון.
חלוקת הדיבידנד היא אחת הכתבות המרכזיות בדוח. הדירקטוריון אישר חלוקה של 1.24 מיליארד שקל לבעלי המניות, המהווה מחצית מרווחי הרבעון. מתוך הסכום, 995 מיליון שקל ישולמו כדיבידנד במזומן, כ-76.1 אגורות למניה, והדיבידנד ישולם ב-27 באוגוסט. עוד 249 מיליון שקל יופנו להמשך תוכנית הרכישה העצמית של מניות הבנק. החלוקה נמצאת ברף התחתון של מדיניות הבנק, שמכוונת לחלוקה של 50% עד 60% מהרווח הנקי לבעלי המניות.
מנכ"ל בנק הפועלים, ידין ענתבי, התייחס לתוצאות ואמר כי "בנק הפועלים ממשיך להציג ברבעון השני מגמת צמיחה משמעותית ורווחיות גבוהה, לצד שמירה על איכות תיק האשראי. הבנק ממשיך להוביל את הצמיחה והפיתוח של החברות והעסקים בישראל לטובת הכלכלה הישראלית".
הנתון הבולט השני בדוח הוא הצמיחה המהירה בתיק האשראי, שהמשיכה לפצות על השחיקה במרווחי הריבית. תיק האשראי לציבור הגיע בסוף יוני לכ-536.2 מיליארד שקל, עלייה של כ-33.3 מיליארד שקל ושל 6.6% מתחילת השנה. עיקר הצמיחה הגיעה מהמגזר העסקי, שהתרחב ב-10% והגיע ל-195.6 מיליארד שקל, ומהמגזר המסחרי שגדל ב-9.6% והגיע ל-76.5 מיליארד שקל.
גם הפעילות מול משקי הבית התרחבה, אם כי בקצב מתון יותר. תיק המשכנתאות עלה ב-3.4% והגיע ל-154.1 מיליארד שקל, האשראי ללקוחות פרטיים גדל ב-3.6% לכ-43.5 מיליארד שקל, והאשראי לעסקים קטנים התקדם ב-2.1% בלבד, לכ-39.3 מיליארד שקל, נתון שמעיד על פערים בין קצב הצמיחה של העסקים הגדולים לזה של הקטנים.
בצד ההכנסות, הכנסות הריבית נטו הסתכמו ב-4.82 מיליארד שקל, עלייה זעירה של כחצי אחוז בלבד בהשוואה לרבעון המקביל. הצמיחה בתיק האשראי קיזזה את ההשפעה השלילית של ירידת הריבית במשק, שחיקת מרווחי האשראי וקיטון בהכנסות מהפרשי הצמדה בשל מדד אינפלציה נמוך יותר מהשנה שעברה. הכנסות הבנק מעמלות נותרו יציבות ועמדו על כ-1.14 מיליארד שקל, כאשר נרשמה עלייה של כ-21% בעמלות מפעילות בניירות ערך, שקוזזה בירידה בהכנסות מהפרשי המרה של מטבע.
בצד ההוצאות, הבנק הציג שיפור ניכר. הוצאות השכר ירדו ב-7.3% והסתכמו ב-1.08 מיליארד שקל, בעיקר בעקבות הפחתת ההפרשה למענקים לעובדים, בזמן שהוצאות השכר השוטף נותרו יציבות. יחס היעילות של הבנק, שמבטא את היחס בין ההוצאות התפעוליות להכנסות, השתפר ל-30.6% לעומת 32.8% ברבעון המקביל, נתון שנחשב לאחד החזקים בדוחות ומעיד על ניהול הוצאות יעיל יותר.
איכות תיק האשראי נשארה יציבה למרות הצמיחה המהירה. הוצאות הבנק להפסדי אשראי הסתכמו ב-298 מיליון שקל, לעומת 302 מיליון שקל ברבעון המקביל. שיעור האשראי שאינו צובר הכנסות ריבית או נמצא בפיגור של מעל 90 יום עמד על 0.50%-0.53%, נתון שתומך באיכות התיק גם בתקופה של הרחבת אשראי מהירה. עם זאת, שיעור המחיקות החשבונאיות נטו עלה ל-0.14%, לעומת 0.08% ברבעון המקביל, עלייה שכדאי לעקוב אחריה בהמשך.
בצד המקורות, פיקדונות הציבור בבנק הגיעו לכ-618 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% מתחילת השנה. יתרות העו"ש שאינן נושאות ריבית גדלו גם הן והגיעו לכ-177 מיליארד שקל. ההון המיוחס לבעלי המניות עמד על 67.1 מיליארד שקל, יחס הון רובד 1 עמד על 11.83%, ויחס כיסוי הנזילות הגיע ל-126%, יחסים שמעניקים לבנק גמישות משמעותית להמשיך ולהרחיב את פעילותו. בסיכום המחצית הראשונה של השנה הרוויח הפועלים 4.61 מיליארד שקל, ירידה של 14% מול המחצית המקבילה אשתקד, כשקצב הרווח השנתי הנוכחי משקף כ-9.2 מיליארד שקל, בתוך טווח היעד של 9 עד 10 מיליארד שקל שהציג הבנק כשפרסם את תוכניתו לשנים 2026-2027.
הדוח של הפועלים פותח את עונת הדוחות של המערכת הבנקאית הישראלית לרבעון השני, וגורמים בשוק ההון יבחנו בקרוב אם הבנקים האחרים יציגו מגמות דומות של תשואות גבוהות לצד שחיקה מהמס המיוחד. השאלה המרכזית שתעמוד על הפרק בחודשים הקרובים היא כיצד ישפיעו המשך הורדות הריבית והתחרות הגוברת בין הבנקים על קצב הצמיחה באשראי ועל היכולת של המערכת הבנקאית לשמור על רמות הרווחיות הגבוהות שאפיינו אותה בשנים האחרונות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה