חברת השבבים אנבידיה מכריזה על שותפות אסטרטגית עם שישה מהגופים הפיננסיים הגדולים בעולם, במטרה לגייס יותר מ-500 מיליארד דולר בהון חיצוני להשקעה בתשתיות בינה מלאכותית. בין השותפים: גולדמן זאקס, בלאקרוק, בלאקסטון, אפולו, ברוקפילד ו-KKR.
מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, פרסם את ההודעה ברשת X וכתב כי המהלך משקף שינוי תפיסתי בשוק. "התרחקנו מהתקופה שבה חברות רכשו שבבים והקימו חוות שרתים פרויקט אחר פרויקט, ועברנו לעולם שבו ניתן לממן מפעלי AI כתשתית יצרנית", כתב. לדבריו, "ה-AI הגיע לנקודת מפנה. הוא עובר משלב המחקר לשלב הייצור. ב-AI, המחשוב הוא הכנסה".
לפי ההודעה הרשמית, ששת הגופים הפיננסיים יקימו פלטפורמות מימון עצמאיות שיאפשרו ללקוחות אנבידיה, בהם חברות AI, ספקיות ענן, ארגונים ומדינות, לגשת להון בהיקפים גדולים במיוחד. כל פרויקט יעבור חיתום עצמאי מטעם הגופים המשתתפים, על בסיס פרמטרים כמו ביקוש מצד לקוחות, שיעורי שימוש, תזרים מזומנים וערך שייר של הציוד. אנבידיה עצמה תספק את הפלטפורמה הטכנולוגית, ובהן מערכות DSX שעליהן יוקמו מה שהחברה מכנה "מפעלי AI".
הואנג התייחס גם לחשש הגדל בשווקים מפני "מימון מעגלי", תרחיש שבו אנבידיה משקיעה בחברות AI, ואלה בתורן משתמשות בכספי ההשקעה כדי לרכוש את השבבים של אנבידיה עצמה. "היוזמה נבנתה על מנת להתמודד עם חשש זה", כתב. "אנחנו מחברים בין הון מוסדי עצמאי ארוך טווח לשוק תשתיות ה-AI. הביקוש אמיתי: הוא מגיע ממעבדות AI, סטארט-אפי AI, ארגונים, ספקי ענן ומדינות. ספקי ההון יבצעו חיתום עצמאי לכל פרויקט. אנבידיה תספק את הפלטפורמה; המשקיעים יקבלו החלטות פיננסיות עצמאיות".
יו"ר ומנכ"ל בלאקרוק, לארי פינק, שהצטרף להודעה, ציין כי "בניית תשתיות AI דורשת השקעות חסרות תקדים וכוח אדם מיומן שיהפוך אותן לתשתית שתניע צמיחה עתידית". לדבריו, השותפות תאפשר "לספק מחשוב לחברות שצריכות לגדול וליצור משרות נוספות, ולהוסיף ולתמוך בכלכלת ארה"ב ובכלכלה העולמית".
הואנג הדגיש כי הסכום של 500 מיליארד דולר אינו הכנסה של אנבידיה ואינו התחייבות של לקוח בודד, אלא יעד מצטבר של הון חיצוני שהפלטפורמות נועדו לגייס לאורך זמן. לפי דיווחים, אנבידיה עצמה שמורה לה האופציה לגבות עד 125 מיליארד דולר, כ-25 אחוזים מהיקף העסקאות הפוטנציאלי, רשת ביטחון שנחשבת נמוכה בהרבה מהמקובל בשוק השכרת המחשוב המסורתי.
מבחינה כלכלית, אנבידיה מבקשת לשנות את התפיסה של תשתיות המחשוב שלה: לא ציוד טכנולוגי שמתיישן, אלא נכס תשתיתי שמייצר תזרים לאורך זמן. החברה מציינת כי שבבי A100, שהושקו כבר בשנת 2020, ממשיכים לשמש בשוק המסחרי לאימון מודלים ולהסקה, ואילו שיפורי תוכנה בסביבת CUDA מגדילים את הביצועים של תשתיות שהותקנו בעבר. "אלה המאפיינים של נכס תשתיתי שניתן להשקיע בו", כתב הואנג. "הוא מייצר הכנסות, משרת שוק רחב, משתפר בביצועים לאורך זמן וניתן להעביר אותו לשימוש מחדש".
לא כל השוק קיבל את ההודעה בהתלהבות. עם פרסום העסקה נרשמו ירידות במניית אנבידיה ובמדד המוליכים למחצה של פילדלפיה, לצד עלייה בפרמיות חוזי הגידור מפני חדלות פירעון של החברה. אנליסטים בוול סטריט השוו את ההנדסה הפיננסית המורכבת לפרקטיקות מינוף שהובילו למשברים בעבר, והזהירו כי המערכת עלולה לנפח את הביקוש לחומרה באופן מלאכותי. גם ההודעה המקבילה של אינטל, שהכריזה על כוונתה לגייס 15 מיליארד דולר בהנפקת מניות למפעלי ייצור, הצטרפה למגמה שבה משקיעים מטילים ספק בהוצאות הון אגרסיביות בענף.
היוזמה נועדה לגשר על הפער הגדל בין הביקוש העולמי לתשתיות AI לבין היכולת לממן את הקמתן במהירות הנדרשת. עדות לכך אפשר לראות בפרויקטים מקבילים, כמו מרכז הנתונים "היפריון" של מטא, שאמור להגיע להספק של שני ג'יגה-וואט, ובעסקאות מימון דומות שנחתמות בין חברות ענק לגופי אנרגיה ותשתית.
השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא אם הביקוש לבינה מלאכותית ימשיך לצמוח בקצב שיצדיק את היקפי ההשקעה חסרי התקדים, או אם המודל הפיננסי המורכב שאנבידיה בונה יתגלה כפגיע ברגע שהאטה כלשהי תפגע באחת מהחוליות בשרשרת. בינתיים, החברה ממשיכה להרחיב את מעורבותה בכל שלב בשרשרת הערך של תעשיית ה-AI, ומהמורכבות הפיננסית שנוצרת יהיה קשה להתנתק בקלות.
השאלה אם מהלך ההון של אנבידיה יאיץ את מהפכת הבינה המלאכותית או יסמן תחילת בועה תיבחן בשנים הקרובות, כשהתשתיות שכבר מוקמות יעברו למבחן הביקוש בפועל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה