היועמ"שית לבג"ץ: מינויי השר לוין למח"ש יובילו לפוליטיזציה

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הזהירה בעתירה שהגישה לבית המשפט העליון כי המינויים שמקדם שר המשפטים יריב לוין לוועדה שתבחר את ראש המחלקה לחקירות שוטרים הבא מובילים לפוליטיזציה של גוף אכיפת החוק. לפי בהרב-מיארה, פוליטיזציה כזו עלולה "להטיל פחד בקרב שוטרים, חוקרים, פרקליטים ועיתונאים" ולפגוע ביכולתה של המערכת להבטיח את טוהר הבחירות הצפויות ב-27 באוקטובר.

צילום: צילום: Reuven Kopitchinski / CC BY-SA 3.0 / ויקימדיה קומונס

הרקע להתראה הוא תיקון חוק שאושר בכנסת ביוני, ולפיו המחלקה לחקירות שוטרים תעבור משליטת פרקליטות המדינה לשליטה ישירה של שר המשפטים. התיקון קובע כי ועדה בת חמישה חברים תמנה את שני הבכירים ביחידה החדשה. לפי בהרב-מיארה, שלושה מתוך חמשת חברי הוועדה הם נציגי השר או מונו במעורבותו המשמעותית, כך שבפועל לשר נתונה שליטה על הרוב הקובע.

לפי המסמך שהגישה היועצת המשפטית לבג"ץ, מנכ"ל משרד המשפטים איתמר זוננפלד, המזוהה עם לוין, בחר את אחד מנציגי הוועדה בניגוד להליך הקבוע בחוק. זוננפלד הגיש ב-17 ביוני את שמו של מועמד יחיד לאישור נציב שירות המדינה דורון כהן, וזה אושר ב-21 ביוני לאחר ראיון קצר. עוד עולה מהמסמכים כי לוין כבר מינה עורך דין שישב בוועדה, בעוד השופט בדימוס שאמור להיבחר מטעם ועדת הביקורת של הכנסת טרם נקבע.

בהרב-מיארה ציינה בהודעתה כי "בוועדה הממנה את התפקידים הבכירים והרגישים ביותר בגוף אכיפת החוק שיוקם, רוב חברי הוועדה, שלושה מתוך חמישה, הם נציגי השר או שיש לו מעורבות משמעותית במינויים". לדבריה, עובדות אלה ממחישות את המעורבות הפוליטית בהקמת הוועדה ואת הפוליטיזציה של אכיפת החוק שהתיקון מוביל אליה.

לפי חברי הוועדה כפי שנקבעו בתיקון, מדובר במנכ"ל משרד המשפטים, נציב שירות המדינה, עורך דין פלילי שנבחר על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם הסנגוריה הציבורית, אדם בעל ניסיון בחקירות או בתביעות פליליות שנבחר על ידי מנכ"ל משרד המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה, ושופט בדימוס שנבחר על ידי יושב ראש ועדת הביקורת של הכנסת, תפקיד המאויש תמיד על ידי חבר אופוזיציה. עם זאת, הקוורום החוקי להחלטות מינוי בוועדה עומד על שלושה חברים בלבד, מה שמאפשר לנציגי השר להכריע בעצמם.

בהרב-מיארה הוסיפה כי בפועל התיקון כבר נכנס לתוקף עם פרסום החוק, אף שהוא אמור לחול רק לאחר מועד הבחירות. "השר, שהוא חבר בממשלה היוצאת, פועל לקדם באמצעות מינויים אלה את הקמת גוף האכיפה החדש כבר בעיצומה של תקופת הבחירות, וליצור עובדה מוגמרת עבור הממשלה הבאה", נכתב בהודעתה.

היועצת המשפטית ביקשה מבית המשפט העליון לעצור את המינויים הן לוועדה עצמה והן לתפקידים הבכירים ביחידה החדשה, עד להכרעה בעתירות שהוגשו נגד התיקון. בנוסף נחשף במסמך כי לוין ביקש וקיבל אישור להיות מיוצג בדיונים בעתירות באמצעות יועץ משפטי חיצוני, ולא באמצעות משרד היועצת המשפטית לממשלה, המייצג בדרך כלל את גורמי הממשלה בבית המשפט.

מבקרי החוק טענו כי מדובר בחלק ממגמה רחבה יותר של הממשלה להשתלט על מנופי הכוח המשפטיים במדינה ולצמצם את הביקורת על סמכויותיה. תומכי התיקון, לעומת זאת, הצביעו על שיתוף הפעולה בין הפרקליטות למשטרה כדי לטעון שהמחלקה לחקירות שוטרים פעלה באופן מוטה מוסדית נגד יעדים המזוהים עם הימין הפוליטי.

בית המשפט העליון צפוי לדון בעתירות נגד התיקון בחוק בזמן הקרוב, כאשר שאלת המינויים לוועדה ולתפקידי הבכירים ביחידה החדשה עשויה להישקל במסגרת דיון דחוף, לנוכח מועד הבחירות המתקרב באוקטובר.