מתחת לחניון של אצטדיון וינטר ברמת גן התגלה עולם שלם שנעלם מהעין במשך יותר מאלף שנה. חפירות ארכיאולוגיות שערכה רשות העתיקות חשפו מתחם מסחר ותעשייה מתוכנן, עם רחובות מצטלבים, חנויות, כבשנים ומתקני ייצור, שגילו כבר בשלב מוקדם עד כמה הידע ההנדסי בתקופה העתיקה היה מפותח.
לפי הערכת החוקרים, מדובר בתחנת מסחר ותעשייה גדולה שהוקמה לפני כ-1,300 שנה ופעלה במשך כ-150 שנה לפני שננטשה. החפירות עצמן נערכו לקראת פרויקט תשתיות גדול: חברת נתיבי איילון מתכננת להקים במקום מסוף אוטובוסים ענק, וכחלק מההכנות לפרויקט נשלחו ארכיאולוגים לבדוק מה מסתתר מתחת לאדמה.
מה שהם מצאו הפתיע גם אותם. "אמנם בעבר כבר התגלו באזור מבנים וממצאים מתקופות קדומות, אבל תוצאות החפירה הנוכחית עלו על כל המצופה", מסרו ד"ר יואב ארבל וליאור ראוכברגר, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. לדבריהם, האתר לא היה מקרי או ספונטני, אלא תוכנן מראש לפרטיו הקטנים ביותר.
לאורך רחובות ישרים שנחפרו מתחת לחניון האצטדיון נמצאה סדרת חדרים ששימשו ככל הנראה חנויות או מחסנים. לצדם התגלו מתקנים תעשייתיים מטויחים וכבשני יוצר, שמלמדים כי המקום לא היה רק מרכז מסחרי אלא גם אזור ייצור פעיל ותוסס.
אופן התכנון המסודר של המתחם, כך אומרים החוקרים, מעיד כי מדובר בפרויקט שהוקם על ידי גורמים בעלי ידע הנדסי, ובידיעת השלטונות האזוריים, ואולי אף ביוזמתם ובמימונם הישיר. גם המיקום נבחר בקפידה: המתחם שכן בסמוך לדרך הראשית שחיברה בין יפו, רמלה, שהייתה אז בירת המחוז, לבין ירושלים. ייתכן שהוא הוקם על דרך משנית שהסתעפה מהציר המרכזי הזה, במקום שבו היו גם אדמות חקלאיות פוריות ומקורות מים זמינים.
המתחם הוקם במאה ה-7 או ה-8 לספירה, בתקופות האומיית והעבאסית. לאחר כ-150 שנות פעילות הוא ננטש מסיבה שעדיין לא ידועה. במאה ה-10 לספירה האתר יושב מחדש: הפעם נבנו בו בתי מגורים ומתקני ייצור, ונמצאו בו טאבונים רבים, תנורי אפייה עשויים חרס. אך גם היישוב השני לא האריך ימים. בשלהי המאה ה-11, זמן קצר לפני הכיבוש הצלבני, האתר ננטש שוב, והפעם סופית.
הממצאים שנחשפו בחפירה מספקים הצצה נדירה לחיי היומיום והכלכלה של האזור לפני יותר מאלף שנה. בין הפריטים שהתגלו: עשרות כלי חרס ונרות שמן שלמים, כלי שולחן וכלי איפור רבים עשויים מברונזה, ראשי מכושים, מגל ומסמרים רבים מברזל, עשרות מטבעות, וכמות גדולה של שברי כלי חרס וזכוכית, חלקם מקומיים וחלקם מיובאים. לפי רשות העתיקות, כל אלה משקפים את תרבות התקופה ואת קשרי המסחר והכלכלה שהתקיימו במקום.
שאלה שנותרה פתוחה היא מי בדיוק חי במתחם. באותה תקופה הייתה אוכלוסיית ארץ ישראל מגוונת מאוד, וכללה קהילות מוסלמיות, נוצריות, יהודיות ושומרוניות. ברמלה, בירת המחוז, התקיימה קהילה מוסלמית, ובאזור הירקון חיו ככל הנראה שומרונים רבים, צאצאי אוכלוסייה גדולה שחיה באזור עוד בתקופה הביזנטית, שקדמה לכיבוש המוסלמי במאה ה-7. אלא שבחפירות עצמן לא נמצאו ממצאים שמאפשרים לקבוע בוודאות מי בדיוק היו התושבים מבחינה אתנית או דתית.
שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, התייחס לתגלית ואמר כי "גילוי ממצאים קדומים בשכונת מגורים ברמת גן, בצמוד לאצטדיון ותיק ומוכר, מוכיח שוב את העושר ההיסטורי והארכיאולוגי במדינת ישראל, שבה בכל מקום עשויים להיפתח אלינו חלונות מרתקים אל תקופות רחוקות בעבר".
מי שרוצה לראות את הממצאים במו עיניו יצטרך למהר. ביום רביעי הקרוב, ה-19 באוגוסט, תקיים רשות העתיקות יום פתוח באתר, שבו יוכל הציבור הרחב להתרשם מהחפירות מקרוב, בהרשמה מראש בלבד. מיד לאחר מכן יכוסו השרידים כדי לשמור עליהם, וזאת לקראת הקמת מסוף האוטובוסים המתוכנן. במקביל, תיבחן האפשרות להציג בעתיד חלק מהממצאים לציבור הרחב.
תגלית מרתקת שמזכירה לכולנו כמה היסטוריה מסתתרת ממש מתחת לרגליים, גם בלב עיר מודרנית כמו רמת גן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה