אנבידיה כבר מזמן לא רק חברת שבבים. בשבועות האחרונים התבררה תמונה מרתקת: החברה של ג'נסן הואנג הפכה למשקיעה ענקית בחברת החלל של אילון מאסק, ובמקביל מובילה מהלך פיננסי חסר תקדים עם כמה מהגופים הכי חזקים בוול סטריט.
נתחיל מהחדשות הכי טריות. בדוח שהגישה אנבידיה לרשות ניירות ערך האמריקאית התברר שהיא מחזיקה 122.8 מיליון מניות מסוג A של ספייס-אקס. בסוף הרבעון השני של 2026 האחזקה הזו הייתה שווה כ-21 מיליארד דולר, אבל אחרי שהמניה ירדה, השווי הצטמק לכ-17.2 מיליארד דולר.
איך זה בכלל קרה? הסיפור מתחיל בהשקעה של אנבידיה ב-xAI, חברת הבינה המלאכותית של מאסק, עוד בינואר. כשספייס-אקס רכשה את xAI בפברואר בעסקה ששיקפה שווי של 1.25 טריליון דולר, ההשקעה של אנבידיה הומרה אוטומטית למניות ספייס-אקס. וכך, כמעט במקרה, ספק השבבים הפך לאחת מבעלות המניות הגדולות בחברת החלל.
אנבידיה היא היום המשקיעה השישית בגודלה בספייס-אקס. מי ששולט ברשימה הוא כמובן מאסק עצמו, עם אחזקה ששווה בערך 850 מיליארד דולר. אחריו נמצאת אלפאבית, חברת האם של גוגל, עם כ-78 מיליארד דולר.
אבל זה לא רק סיפור של השקעה פיננסית. מאסק הצהיר בשיחת משקיעים שספייס-אקס תעבוד באופן בלעדי עם שבבי אנבידיה במרכזי הנתונים שלה, ואמר שהוא מצפה לקבל בשנה הבאה הקצאה משמעותית של דור השבבים החדש, ורה רובין. במילים אחרות: אנבידיה גם משקיעה בחברה וגם מוכרת לה את הסחורה. זה יוצר מצב שבו הצלחת הלקוחה מזינה ישירות את שווי ההשקעה של הספקית.
ובינתיים, במקביל לסיפור של ספייס-אקס, אנבידיה מובילה מהלך אפילו יותר גדול. החברה הודיעה על שיתוף פעולה עם שש מהחברות הפיננסיות החזקות בעולם, אפולו, BlackRock, בלקסטון, ברוקפילד, גולדמן זאקס ו-KKR, שיקימו יחד פלטפורמות מימון שיגייסו לאורך זמן יותר מ-500 מיליארד דולר מהון פרטי לבניית תשתיות בינה מלאכותית.
הרעיון פשוט אבל שאפתני. במקום שמעבדות AI יגייסו הון עצמי כדי לקנות מחשבים ושבבים, ההשקעה תגיע דרך חוב, כמעט כמו מימון מטוסים. גוף פיננסי רוכש את הציוד היקר, ומשכיר אותו למעבדה לאורך שנים. אנבידיה בעצמה מגדירה את השבבים שלה כ"נכס תשתיתי להשקעה", לפי דברי הואנג.
מי מרוויח מכל זה? קודם כל אנבידיה, שמרחיבה את בסיס הלקוחות שלה, כי גם חברות עם מאזן קטן יכולות עכשיו לממן רכישות של מיליארדי דולרים. שנית, ענקיות וול סטריט, שמקבלות שוק פיננסי חדש ומניב עם דמי ניהול נאים. ושלישית, מעבדות ה-AI עצמן, שיכולות לגדול מהר בלי לדלל את בעלי המניות שלהן.
אבל יש גם סיכון לא קטן. שבבי AI מתיישנים מהר, וכל דור חדש מוזיל את מחיר החישוב. מרכז נתונים שנבנה היום בעלות של מיליארד דולר עלול תוך שלוש-ארבע שנים להתחרות במערכת חדשה ויעילה בהרבה. אם זה קורה, שווי הבטוחה של המלווים יורד, ואם מעבדת AI נקלעת לקשיים, הקרנות עלולות להישאר עם אלפי מעבדים ששוויים מוטל בספק. גם אנליסטים בגולדמן זאקס העריכו שהיקף ההתחייבויות של חברות הענק במימון ליסינג של מרכזי נתונים כבר מגיע ל-1.5 טריליון דולר, לעומת כ-200 מיליארד דולר לפני חמש שנים בלבד, כאשר חלק גדול מההתחייבויות עוד לא מופיע במאזנים באופן מלא.
בינתיים, אנבידיה לא עוצרת רק בפיננסים ובספייס-אקס. החברה מנהלת גם מגעים להשקעה של עד 3 מיליארד דולר ב-SB Energy לצורך בניית קמפוס שרתים ענק באוהיו עבור OpenAI, ובמקביל מרחיבה שיתוף פעולה עם LG בתחום הרובוטיקה, כשרובוט הומנואידי מבוסס טכנולוגיות אנבידיה צפוי להיחשף כבר בתחילת 2027. כלומר החברה בונה את עצמה בו זמנית כספקית שבבים, כמשקיעה, וכמובילה בתחום הפיזי של הבינה המלאכותית.
השאלה הגדולה שנשארת פתוחה היא כמה זמן המודל הזה יכול להחזיק מעמד. כל עוד הביקוש לבינה מלאכותית ממשיך לגדול, כולם מרוויחים, מהלקוחות ועד המשקיעים המוסדיים. אבל אם הקצב יאט בזמן שמאות מיליארדי דולרים כבר נשענים על שבבים ומרכזי נתונים, זה עלול לפגוע בו זמנית בהכנסות, בבטוחות וביכולת להחזיר את החוב. בינתיים, כל העיניים נשואות לאיך תתפתח מניית ספייס-אקס ומתי תושלם עסקת המימון הענקית עם וול סטריט.
אנבידיה הופכת ממוכרת שבבים למשקיעה ולשחקנית פיננסית מרכזית בעולם ה-AI, וזה מהלך שעשוי לקבוע את קצב הבום הטכנולוגי בשנים הקרובות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה