בנק ירושלים פרסם את הדוחות הכספיים למחצית הראשונה של 2026, ובהם ירידה של 13% ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות, שהסתכם ב-96.4 מיליון שקל, לעומת 110.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה של 2025. התשואה על ההון ירדה ל-11.8%, לעומת 14.6% במחצית המקבילה.
הירידה הייתה חדה יותר ברבעון השני של השנה. הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-45.1 מיליון שקל, לעומת 65.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של 31%. התשואה על ההון ברבעון ירדה ל-11.1%, לעומת 17.1% ברבעון המקביל.
הגורם המרכזי שפגע בתוצאות הבנק היה שחיקת מרווחי הריבית. הכנסות הריבית נטו הסתכמו במחצית ב-330 מיליון שקל, לעומת 357 מיליון שקל אשתקד, ירידה של 8%. הבנק הסביר את הירידה בהשפעת המחיר, בסך 41.2 מיליון שקל, ובצמצום של 0.42 נקודת אחוז בפער הריבית, שקוזזו חלקית בגידול בהיקפי הפעילות.
פער הריבית הכולל של הבנק ירד במחצית ל-2.46%, לעומת 2.88% בתקופה המקבילה. במגזר השקלי הלא צמוד ירד המרווח ל-2.22%, לעומת 2.71% שנה קודם. ברבעון השני לבדו הסתכמו הכנסות הריבית נטו ב-167.9 מיליון שקל, ירידה של 10% לעומת 185.8 מיליון שקל ברבעון המקביל, ופער הריבית ירד ל-2.40% לעומת 2.99%.
מנגד, הבנק רשם שיפור בהכנסות שאינן מריבית, שעלו במחצית ב-18% ל-177.3 מיליון שקל. הכנסות המימון שאינן מריבית גדלו ב-43% ל-57.5 מיליון שקל, בעיקר בעקבות רווח של 37.5 מיליון שקל ממכירת תיק אשראי, לעומת רווח של 20 מיליון שקל ממכירת תיק בתקופה המקבילה. גם ההכנסות מעמלות גדלו, ב-16% ל-119.8 מיליון שקל, בעיקר בזכות פעילות הכרטיסים הנטענים שתרמה גידול של 13.7 מיליון שקל.
לצד השיפור בהכנסות שאינן מריבית, נרשמה עלייה גם בהוצאות. ההוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו במחצית ב-21.5 מיליון שקל, לעומת 17.1 מיליון שקל אשתקד, עלייה של 26%. הבנק ייחס את השינוי לגידול ביתרות האשראי ובהפרשה הפרטנית, לצד ירידה במחיקות נטו. ההוצאות התפעוליות והאחרות גדלו במחצית ב-5% ל-335 מיליון שקל, בעיקר בשל עלייה בהוצאות השכר, האחזקה והפחת, וכן הוצאות הקשורות לפעילות הכרטיסים הנטענים.
בתוך הפעילות בלטה חולשה במגזר משקי הבית, שעבר להפסד של 6.7 מיליון שקל במחצית, לעומת רווח של 2.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בבנק הסבירו את השינוי בירידה בהכנסות הריבית נטו, על רקע ירידה ביתרות ובמרווחי האשראי והפיקדונות, וכן בעלייה בהוצאות התפעוליות. המגזר העסקי רשם רווח של 34.1 מיליון שקל, כמעט ללא שינוי לעומת 34.3 מיליון שקל אשתקד, ומגזר הניהול הפיננסי הניב רווח של 65.2 מיליון שקל לעומת 71.5 מיליון שקל.
מבחינת האיתנות, הבנק מציג מרווח נוח מדרישות הפיקוח. יחס הון עצמי רובד 1 עמד בסוף יוני על 11.1%, ויחס ההון הכולל על 13.7%. תיק האשראי לציבור ברוטו עמד בסוף יוני על 16.75 מיליארד שקל, עלייה של 2% מתחילת השנה, ופיקדונות הציבור גדלו ב-2% ל-18.56 מיליארד שקל. סך נכסי הבנק עמד על 23.31 מיליארד שקל וההון העצמי גדל ל-1.715 מיליארד שקל.
דירקטוריון הבנק אישר ב-16 באוגוסט חלוקת דיבידנד בגובה 40% מרווחי המחצית, בסכום של כ-38.6 מיליון שקל, שצפוי להשתלם ב-31 באוגוסט. יחד עם דיבידנד קודם של כ-33.5 מיליון שקל, מסתכמות החלוקות שעליהן הכריז הבנק ב-2026 בכ-72.1 מיליון שקל. הבנק צפוי ליהנות ברבעון השלישי מרווח נוסף בעקבות מכירת 90% מתיק הלוואות מגובה נדל"ן בהיקף של כ-530 מיליון שקל, עסקה שביצע ב-26 ביולי ושבעקבותיה יכיר ברווח ברוטו של כ-31 מיליון שקל.
הדוחות פורסמו ימים ספורים אחרי הסערה סביב עובדת הבנק מלי יהלומי, קצינת ציות בכירה בבנק, שהיעלמותה יחד עם בתה ליאל עוררה שמועות וגרמה לתנודתיות חריגה במניית הבנק, שנחלשה בעד 12% במהלך המסחר. השתיים אותרו בהמשך בארגנטינה. מנכ"ל הבנק, יאיר קפלן, מסר לעובדים כי מלבד העובדה שמדובר בעובדת הבנק, לא נמצא קשר בין האירוע לבין הבנק. בדוחות הכספיים נכתב כי בעקבות בדיקה שבוצעה "לא נמצא כל ממצא המעיד על פעולות חריגות כלשהן בכספי הבנק, בנכסיו או בכספי לקוחותיו", אך האירוע עצמו לא הוזכר בגוף הדוח.
בנק ירושלים ממשיך להראות איתנות הונית ונזילות גבוהה, אך שחיקת מרווחי הריבית מעיבה על הרווחיות ומעמידה בפני הבנק אתגר מרכזי לרבעונים הקרובים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה