44 שנה אחרי שנעלם בקרב סולטן יעקוב, הובא הבוקר (שישי) למנוחות רב-סמל יהודה יקותיאל כץ ז"ל, הנעדר האחרון מאחד הקרבות הקשים והשנויים ביותר במחלוקת בתולדות צה"ל. מאות אנשים, בהם חברים לספסל הישיבה שלחמו לצידו, ליוו אותו בדרכו האחרונה מישיבת כרם ביבנה ביבנה ועד לבית העלמין הצבאי בהר הזיתים בירושלים.
שרידיו של כץ אותרו השבוע בלבנון, בלילה שבין יום שני לשלישי, במבצע חשאי ומורכב בהובלת אגף המודיעין ובשיתוף פעולה עם המוסד. לאחר שהוטסו ארצה, עברו הממצאים הליך זיהוי קפדני במרכז לזיהוי חללים של הרבנות הצבאית, בשיתוף חיל הרפואה ומשטרת ישראל. גורם ביטחוני המעורה בפרטים מסר כי הזיהוי לא התבסס על בדיקת דנ"א, אלא על מכלול ראיות פורנזיות ורפואיות, ובהן השוואה לתצלומי שיניים שסיפק רופא השיניים שטיפל בכץ בעבר.
במהלך השנים נאספו ונבדקו מאות קילוגרמים של חומרים הקשורים לטנק שבו לחם כץ, בתהליך שגורמים המעורים בפרטים תיארו כ"מציאת מחט בערימת שחת". רק בשבוע שעבר נבדקו כ-400 קילוגרם נוספים של חומרים, ובהם תרמילים וחלקי מתכת, ורק אז התגלתה הראיה שהכריעה את הזיהוי.
מסע ההלוויה יצא בשעה שמונה וחצי בבוקר מבית המדרש של ישיבת ההסדר כרם ביבנה, שם למד כץ לפני שהתגייס לחיל השריון. בטקס בישיבה נשא דברים ראש הישיבה, הרב מרדכי גרינברג, שסיפר: "יש כאלה שחושבים שבחורי ישיבה מתקלקלים בצבא, אצל יהודה זה היה הפוך. הוא כתב לעצמו חיזוקים מיוחדים לקח על עצמו לקיים בצבא".
הרגע הקשה ביותר בטקס היה כשאחיו, אבי כץ, עלה לספוד לו מעל הקבר. "כשהודיע הצבא שאתה נעדר, המשפט הראשון של אבא היה: אושוויץ לא נגמר", אמר בקול נשנק. "כשהגיעו השבוע להודיע לנו על הזיהוי, לקח לנו 14 שעות של מאבק להשתכנע שזה סופי. אחי, היום אנחנו קוברים אותך, אבל זה לא הסיפור הפרטי שלנו, זה הסיפור של עם ישראל".
האח המשיך וסיפר על ההורים, שרה ויוסף כץ, ניצולי שואה שלא זכו לקבל את הבשורה על השבת בנם: "אבא ואמא נסעו במשך 12 שנה, לילה לילה, קיץ וחורף, גשם ושלג, מרמת גן לכותל בירושלים להתפלל עליך שתחזור. לא התייאשנו ולא ויתרנו עליך לרגע". ובקטע המטלטל ביותר בדבריו הוסיף: "התחושה כשהודיעו על הימצאו לא הייתה הקלה או שמחה, אלא כאב ועצב עמוק, כמו מישהו שסכין ננעצה עמוק בליבו. מבחינתנו יהודה נהרג השבוע ולא לפני 44 שנה".
כץ נפל בקרב שהתחולל ב-11 ביוני 1982, יומו השישי של מבצע שלום הגליל, דרומית לכפר סולטן יעקוב שבבקעת הלבנון, שעות ספורות לפני שהוכרזה הפסקת אש. באותו קרב, שנוהל בין כוחות צה"ל לצבא הסורי ונחשב לאחד המורכבים והשנויים ביותר במחלוקת במלחמת לבנון הראשונה, נהרגו 20 חיילים, עשרות נפצעו ושישה נעדרו. שלושה מהם הושבו בעסקאות חילופי שבויים כבר שנים ספורות לאחר הקרב, בעוד שלושה נוספים, ובהם כץ, נעדרו במשך עשרות שנים.
גופתו של רס"ל זכריה באומל הושבה בשנת 2019 בסיוע משרד ההגנה הרוסי, וגופתו של רס"ל צבי פלדמן הוחזרה במאי 2025 במבצע חשאי של המוסד בעומק שטח סוריה, מבצע שלפי גורמים בכירים בוצע תוך סיכון חיים כה גבוה עד שבכירים במערכת הביטחון שקלו לבטלו. עם השבת שרידיו של כץ הושלמה החזרת כל נעדרי קרב סולטן יעקוב לישראל, כמעט חצי יובל לאחר שהקרב הסתיים.
הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, שוחח עם בני המשפחה ואמר להם כי "היום נסגר מעגל. אחרי 44 שנים נגמר באופן סופי קרב סולטן יעקוב, כל נעדרי הקרב הוחזרו לישראל". מפקד חטיבה 10, אלוף-משנה גל לוי, נשא אף הוא דברים בשם צה"ל וציין כי "השאלה איכה ליוותה את משפחת כץ ארבעה עשורים. היום אנחנו יכולים לומר יהודה חזר הביתה". בטקס נכחו גם ראש המוסד רומן גופמן, מתאם השבויים והנעדרים גל הירש ומזכיר הממשלה יוסי פוקס.
למרות האווירה החגיגית והכואבת של יום ההלוויה, נחשף כי אלמונים ניפצו לפחות ארבע מצבות בחלקת חללי הרובע היהודי בבית העלמין בהר הזיתים, סמוך לחלקה שבה נטמן כץ. המשטרה פתחה בחקירה בעניין, אך טרם מסרה פרטים נוספים. בהתאם לבקשת המשפחה, רק חלקה הראשון של הטקס, בישיבה ובחלקה הצבאית, היה פתוח לסיקור תקשורתי, ואילו טקס הקבורה בפועל נערך הרחק מעיני המצלמות.
עם סיום פרשת סולטן יעקוב, ממשיכה מערכת הביטחון במאמצים להשבת נעדרים נוספים. אבי כאלו, לשעבר רמ"ח שבויים ונעדרים באמ"ן, מסר כי קיימות "התפתחויות מסוימות" גם בפרשת רון ארד, וכי מוקד המאמצים עבר בשנים האחרונות מאיראן ללבנון. לדבריו, מדובר ב"מסע סיזיפי, לפעמים אפל וקשה", כשהציבור נחשף לפרטים רק כשניתן להביא את הבשורה למשפחה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה