בריטניה לישראל: סילוק נציגינו מהמפקדה בקריית גת יפגע בשיקום עזה

ממשלת בריטניה שיגרה אזהרה חדה לישראל. לונדון מסרה כי כל ניסיון לסלק את נציגיה ממרכז התמיכה הבינלאומי לעזה בקריית גת "יפגע במאמצים המשותפים" לשיקום הרצועה ולקידום התוכנית האמריקנית להסדר.

ההודעה הבריטית הגיעה בתגובה לדיווח מטלטל שלפיו ישראל בוחנת בפועל את האפשרות להרחיק את הנציגים הבריטים מהמפקדה, על רקע החרפה חריפה בעמדת ממשלת בריטניה כלפי ישראל בחודשים האחרונים.

"בריטניה מחויבת ליישום תוכנית 20 הנקודות בעזה ולמלא את חלקה בשיפור המצב בשטח", מסר דובר ממשלת בריטניה. הדובר הבהיר כי הפעילות הבריטית במפקדה מתבצעת "לבקשת ארצות הברית ומועצת השלום, ומתוך מחויבות לעתידה של עזה". הוא הדגיש כי בריטניה פועלת יחד עם ארצות הברית, ישראל, שותפים בינלאומיים וסוכנויות האו"ם, לתמיכה בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם.

בהמשך ההודעה נכתבה האזהרה המרכזית: "הוצאת בריטניה או שותפים אחרים מהמסגרת תפגע במאמצים המשותפים הללו". מדובר בניסוח ישיר ונדיר של ממשלה זרה כלפי כוונה ישראלית, שממחיש את המתח הגובר בין שני הצדדים.

מרכז התמיכה הבינלאומי לעזה בקריית גת הוקם באוקטובר 2025 ופועל בהובלת קצינים אמריקנים. במפקדה משתתפים צה"ל, לצד עשרות נציגים צבאיים ודיפלומטיים מכ-50 מדינות וארגונים בינלאומיים. תפקיד המפקדה הוא לתאם את הפעילות ברצועה ואת יישום ההסדרים שנקבעו בתוכנית האמריקנית להסדר.

הדיונים בישראל על סילוק הנציגים הבריטים מגיעים ימים ספורים בלבד לאחר ששר החוץ גדעון סער הודיע על סילוק נציגי הולנד מהמפקדה. הצעד ההוא התקבל בעקבות שורת החלטות של ממשלת הולנד נגד ישראל, ובראשן חוק שאוסר סחר במוצרים ישראליים מיהודה ושומרון, ממזרח ירושלים ומרמת הגולן, שצפוי להיכנס לתוקף בחודש הקרוב. הנציגים ההולנדים נדרשו לעזוב את ישראל בתוך שבוע בלבד.

"המסר שלנו ברור: מי שפועל נגד ישראל, לא תהיה לו דריסת רגל באזור", כתב סער באותה הודעה. "ישראל לא תאפשר צעדים נגדה ללא תגובה". מוקדם יותר השנה כבר הורחקו מהמפקדה נציגי ספרד, בעקבות מדיניות עוינת ממושכת של ממשלת ספרד נגד ישראל.

ברקע להחרפת המצב עם בריטניה עומדת שורת צעדים אירופיים שמעוררים זעם בירושלים. ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם אמר בחודש שעבר כי יפעל לקדם איסור על סחר בסחורות מיהודה ושומרון. בנוסף, שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הודיע שיכריז בקרוב על שורה של סנקציות חדשות נגד הרחבת ההתיישבות ביהודה ושומרון. בריטניה, גרמניה ואיטליה, לצד קרוב ל-20 מדינות נוספות והנציבות האירופית, אף חתמו בשבוע שעבר על מכתב משותף שמתנגד לקידום מכרזי הבנייה בפרויקט E1 הסמוך למעלה אדומים. מיליבנד הצהיר בהקשר זה כי "בריטניה לא תעמוד מנגד ולא תקבל את הרס פתרון שתי המדינות".

גורמים המעורים בפרטים מסרו כי לא רק בריטניה נמצאת בסכנת הרחקה. בשבועות האחרונים נבחנה בישראל גם האפשרות לנקוט צעד דומה נגד נציגי גרמניה ואיטליה, מה שמעיד על מתח גובר בין ישראל למספר מדינות אירופיות מובילות בכל הנוגע למדיניות ההתנחלויות.

לצד כל זאת, קיימת מחלוקת של ממש בשאלה אם ישראל מוסמכת להחליט באופן חד-צדדי על הרחקת נציגי מדינות מהמפקדה. גורמים ציינו כי צעד כזה עשוי לדרוש אישור מפורש של מועצת השלום, בעוד שגורמים אחרים טוענים כי לישראל נתונה זכות ריבונית מלאה לקבוע מי יורשה להיכנס לשטחה ולהישאר בו. במועצת השלום מסרו כי הם ממשיכים לפעול מול ישראל במטרה "לשמר ולחזק את התיאום הרב-לאומי".

בשלב זה לא התקבלה החלטה סופית בישראל בנוגע לגורל הנציגים הבריטים, הגרמנים והאיטלקים במפקדה, וההתפתחויות בנושא צפויות להימשך בימים הקרובים.