אצות מהנילוס השביתו את רוב מתקני ההתפלה: שיבושים באספקת המים

משק המים הישראלי ספג בשעות האחרונות מכה שלא הכירה עד כה. רוב מתקני ההתפלה בישראל הודממו לאחר עלייה חריגה בעכירות מי הים, וזאת בעקבות תופעה טבעית שמקורה אלפי קילומטרים מכאן, בדלתא של הנילוס במצרים. התוצאה: שיבושים באספקת המים שמורגשים כבר עכשיו בשדרות, במעלה אדומים, בירושלים ובעוד ערים ברחבי הארץ.

חקירה ראשונית של חוקרי המכון לחקר ימים ואגמים העלתה כי העכירות החריגה במי הים נגרמת ככל הנראה מפריחה של מיקרו אצות זעירות, שיכולות לחלוף בקלות את מסנני המים בכניסה למתקני ההתפלה. "בתמונות לוויין רואים פריחות גדולות של אצות באזור הדלתא של הנילוס. הזרמים במזרח הים התיכון מביאים חומרים מהנילוס, בין היתר גם חול", הסביר אלון זסק, מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים. לדבריו, "זה לא יפתיע שמה שפרח באזור הדלתא של הנילוס יגיע גם לדרום ישראל. מתקן ההתפלה הראשון שהושבת היה אשקלון, שהוא המתקן הכי דרומי. זה הדפוס".

נכון לשעות הבוקר, מתוך שישה מתקני התפלה גדולים בישראל פועלים רק שני מתקנים: חדרה ואילת. המתקנים באשקלון, אשדוד, פלמחים ושורק א' ושורק ב' מושבתים, אחרי שהאחרונים הצליחו לחזור לפעילות חלקית למשך כמה שעות בלילה ולתת "אוויר לנשימה", אך שוב קרסו בשל מצב המים. לפי הערכות שנמסרו במהלך היום, כ-15 עד 17 אחוזים בלבד מכושר הייצור השנתי של מתקני ההתפלה פועל בפועל.

המשמעות המיידית מורגשת בשדות ובגינות הציבוריות. רשות המים הנחתה לצמצם באופן מיידי את פעילות הגינון הציבורי ואת פעילות החקלאות, וכן לצמצם את היקף השימושים הציבוריים במים, במטרה להבטיח אספקה תקינה לבתים. "אספקת המים לבתים תמשיך כרגיל, אך היקף הפעילות במקומות שבהם קיימת בעיה נקודתית יוקטן, תוך טיפול נקודתי של מרכז ההפעלה של רשות המים במקומות אלה", מסר איתי דודי, דובר רשות המים.

בעיריית שדרות פרסמו הבוקר הודעה חריגה לתושבים, ובה נמסר כי בשל התקלה נרשמים בעיר לחצי מים נמוכים, וכי העירייה עצרה בשלב זה את אספקת המים להשקיה. "רשות המים, משרד האנרגיה וחברת מקורות מטפלים בתקלה, אך בשלב זה אין צפי למועד תיקונה", נכתב בהודעה. גם עיריית מעלה אדומים הודיעה כי משק המים העירוני פועל במתכונת מוגבלת, וביקשה מהתושבים להימנע לחלוטין מהפעלת מערכות השקיה, משטיפת כלי רכב ומכל שימוש שאינו הכרחי. בעירייה הבהירו כי שנת הלימודים תיפתח כסדרה, חרף המצב.

הפגיעה הקשה ביותר נרשמת בפריפריה החקלאית. במועצה האזורית רמת נגב, הצמודה לגבול מצרים, קריסת מערכות ההתפלה הובילה למשבר מים שמעמיד בסכנה כ-20 אלף דונם של גידולי ירקות של עשרות חקלאים. "מדובר באיום ממשי על ביטחון המזון, יוקר המחייה ואספקת ייצור המזון הטרי בישראל, כמו גם פגיעה בפרנסתם של החקלאים ובעתידו הכלכלי של האזור", אמר ערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת הנגב. במועצה האזורית אשכול יצאה הנחיה חריגה לחקלאים ולאחראי הגינון לצמצם מיידית שימוש במים שפירים, כדי למנוע פגיעה בברזים הביתיים.

גם באזור בנימין התקלה הכלל-ארצית הובילה לעומס כבד על מערכות המים ולשיבושים משמעותיים, הכוללים הפסקות מים נרחבות ביישובים. המועצה האזורית בנימין פנתה לתושבים בקריאה לגלות אחריות אישית ולצמצם את צריכת המים למינימום הנדרש, ואף הנחתה לוודא כי מערכות ההשקיה הביתיות והציבוריות סגורות לחלוטין. באגף תשתיות זורמות ובגורמי החירום של המועצה נערכים למתן מענה חירום ולפתיחת נקודות לחלוקת מים ביישובים שבהם יירשם מחסור, אם המצב יחמיר.

בתום הערכת מצב שקיים שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן עם רשות המים וחברת מקורות, נמסר כי שני מתקני ההתפלה בשורק חזרו לפעילות מלאה, ואילו המתקנים בפלמחים ובאשדוד צפויים אף הם לשוב לפעילות מלאה בשעות הערב. באזור ירושלים, שם נרשמו שיבושים נקודתיים בחלק מהשכונות, מאגרי המים העירוניים צפויים להתמלא עד השעה 22:00. "משק המים של ישראל הוא איתן, ועל אף נזקי מזג האוויר שהביא לשיבושים בפעילות מתקני ההתפלה, פעלנו להבטיח את אספקת המים כסדרה", אמר כהן.

המשבר במתקני ההתפלה מגיע ימים ספורים לאחר שמועצת רשות המים אישרה פה אחד תוספת של עד 15 אחוזים בהספקת המים השפירים לחקלאות לשנת 2026, בעקבות הבצורת והקיצוץ שספגו החקלאים בהקצאות. ההקצאה הארצית הופחתה מכ-380 מיליון מטרים מעוקבים ב-2025 לכ-290 מיליון מטרים מעוקבים ב-2026, ורק בחודשים האחרונים הוגשו למשרד החקלאות למעלה מ-300 בקשות לתוספות מים. "משק המים הישראלי מתמודד עם אתגרי אקלים מורכבים המחייבים ניהול מחושב ואחראי", אמר מנהל רשות המים יחזקאל ליפשיץ, שהוסיף כי ההחלטה "משקפת את האיזון העדין והנדרש בין שמירה על מקורות המים לבין מתן חמצן לחקלאים".

ברשות המים מעריכים כי המתקנים הנוספים יחזרו לפעילות מדורגת ברגע שמי הים יתבהרו, אך בשלב זה אין הערכה סופית באשר למועד ההתייצבות המלאה של המערכת. חברת מקורות ממשיכה לתגבר את השאיבה מהכנרת ומקידוחים מקומיים כדי לפצות על החוסר, וברחבי הארץ ממשיכות הרשויות המקומיות לעקוב אחר ההתפתחויות ולעדכן את התושבים בזמן אמת.