רחל רבין-יעקב, אחותו הצעירה של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין וממקימות קיבוץ מנרה, הלכה לעולמה ביום שישי בגיל 101. רבין נחשבה לאחת מדמויות המפתח של החינוך ההתיישבותי בישראל ולקול משפיע בתנועה הקיבוצית באזור הגליל העליון במשך עשרות שנים.
רבין נולדה בתל אביב בשנת 1925 לרוזה כהן ולנחמיה רבין, שלושה שנים אחרי אחיה יצחק. הוריה נמנו עם דמויות המופת של תנועת העבודה. אביה נחמיה עלה לארץ ופעל בזירה הציבורית, ואמה רוזה, שכונתה "רוזה האדומה", הייתה מנהיגת פועלים בולטת, פעילה בהגנה וחברת מועצת עיריית תל אביב. לימים סיפרה רבין בראיון כי לא שמרה על שם משפחתה בגלל אחיה יצחק, אלא בהשפעת אמה.
את לימודיה עשתה רבין בבית החינוך לילדי עובדים א' בתל אביב ולאחר מכן בבית הספר התיכון המחוזי בגבעת השלושה. בשנת 1942, עם סיום לימודיה, יצאה עם גרעין הנוער העובד להכשרה בכפר גלעדי ותל חי, ובשנת 1943, כשהייתה בת 17 בלבד, השתתפה בהקמת קיבוץ מנרה, היישוב היהודי הראשון בהרי נפתלי, על הר סלעים קירח וללא כביש גישה.
עם פרוץ מלחמת העצמאות נמצא קיבוץ מנרה חשוף לירי צלפים מלבנון. בעוד רוב התושבים פונו, רבין נשארה במקום עם חבריה כדי להגן על היישוב ולסייע בטיפול בפצועים הרבים שלא הייתה דרך לפנותם מההר. בהמשך אף הוכשרה לתפקידי לוחמה על ידי הפלמ"ח, ושימשה כאלחוטאית סודית של הקיבוץ, כשהיא מחביאה את משדר הרדיו מפני הבריטים.
לאורך השנים מילאה רבין תפקידים רבים בקיבוץ, ובהם מזכירה וחברת הנהלה, אך מפעל חייה היה החינוך. היא שימשה כמורה של הכיתה הראשונה במנרה, ולאחר מכן הייתה ממקימי בית הספר האזורי "הר וגיא" בקיבוץ דפנה. בשנת 1981 מונתה לרכזת הפיקוח באגף לחינוך ההתיישבותי במשרד החינוך, ובשנת 1994 עמדה בראש הוועד המנהל של עמותת המכללות האקדמיות לחינוך "אורנים" ו"סמינר הקיבוצים". על פועלה זכתה בפרסים רבים, בהם פרס עליית הנוער והחינוך ההתיישבותי, אות "מחנכת למופת" של המכללות האקדמיות לחינוך ופרס החינוך של האוניברסיטה העברית.
רבין נישאה לרפי יעקב בהפוגה הראשונה של מלחמת העצמאות, ולזוג נולדו שלושה ילדים: תרצה, יפתח וגד. בני הזוג גם אימצו לביתם את בנימין (בינייה) ג'דידי, שנפל במלחמת יום הכיפורים. בעלה נפטר בשנת 2012. ברבות השנים נולדו לה 11 נכדים ו-16 נינים, והשבוע יצאה לאור ביוגרפיה עליה בהוצאת הספרים "כרמל", שנכתבה בידי נכדתה.
רבין תיארה בעבר את רצח אחיה יצחק כאסון הגדול ביותר בחייה. במלאות 25 שנים לרצח סיפרה בראיון כי חשה שנחתם ביניהם קשר טלפתי, וכי חששה מבעוד מועד שאין ששומרים עליו כראוי. "אני מתגעגעת לאחי שתמיד לקח אחריות. ההרגשה היום היא שאין ממשלה, אף אחד לא לוקח אחריות על כלום. אין מנהיגות היום, לא לצד שלי ולא לצד האחר", אמרה אז.
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל פונתה רבין עם חבריה מהקיבוץ, שספג ירי חיזבאללה על בסיס יומיומי, ומאז לא שבה אליו בשל מצבה הרפואי. מנרה נמנתה עם היישובים שספגו את הפגיעות הקשות ביותר בצפון במהלך המלחמה, עם נזק כבד לבתים ולתשתיות מפגזות ומירי נגד טנקים. רבין עברה להתגורר בדיור מוגן בקבוצת כנרת, ולא זכתה לשוב ולראות את הקיבוץ שהקימה במו ידיה מתחיל לצמוח מחדש.
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לרבין ואמר: "הצטערתי לשמוע על פטירתה בשיבה טובה של רחל רבין יעקב היקרה, מי שמסע חייה הארוך והמרשים היה מופת של עשייה חינוכית וציבורית. יותר משמונים שנה חלפו מאז נמנתה רחל על גרעין החלוצים והחלוצות שנאחז באדמת הטרשים על הר מבודד והקים את קיבוץ מנרה. במלחמת העצמאות הייתה רחל בעצמה לוחמת, ונלחמה כדי להגן על קיבוץ מנרה שהקימה במו ידיה".
הרצוג הוסיף כי הכיר את רבין באופן אישי ואף שוחח עמה לרגל יום הולדתה ה-101: "אני יודע כמה כאבה את הירצחו של אחיה יצחק, מושא אהבתה והערצתה, ולצד זאת בחרה להמשיך ולדבוק בעשייה למען הכלל, אשר זיכתה אותה, ובצדק רב, בפרסים ובאותות הוקרה רבים. אני שולח את תנחומיי הכנים לבני משפחתה, אוהביה וקיבוצה".
איש יחסי הציבור רני רהב, שהיה מקורב למשפחה, ספד גם הוא לרבין ותיאר אותה כאישה צנועה ומיוחדת. לדבריו, מדי שנה שלח לה ברכות ליום הולדתה, והיא נהגה להשיב במכתב בכתב יד. הוא ציין כי במשך תקופה ארוכה במלחמה האחרונה נשרף שטח הקיבוץ מנרה מירי חיזבאללה, וכי רבין נאלצה לפנות את ביתה שבו חייתה עשרות שנים.
רחל רבין תובא למנוחות ביום שני בבית הקברות בקיבוץ מנרה, הקיבוץ שהקימה במו ידיה לפני יותר משמונים שנה ושבו חיה עד לפינויה בשל המלחמה בצפון.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה