וינטר עובר, וינטר לא עובר: שני סקרים סותרים מטלטלים לפני הבחירות

שבוע אחרי סגירת הרשימות לבחירות לכנסת ה-26, שני סקרים חדשים מציגים תמונות פוליטיות כמעט הפוכות. הסקר האחד, שנערך עבור מעריב על ידי לזר מחקרים, מראה את גוש הקואליציה מתחזק בשלושה מנדטים ומגיע ל-50. הסקר השני, שנערך עבור זמן ישראל בידי יוסי טאטיקה, דווקא מותיר את הגוש בקיפאון עם 52 מנדטים בלבד, מול 56 לגוש השינוי. הפער בין הסקרים לא רק במספרים, אלא בשאלה המרכזית שמטלטלת את הקמפיין: האם עופר וינטר ומפלגתו "עמך ישראל" בכלל עוברים את אחוז החסימה.

בסקר מעריב, שנערך ב-9 וב-10 בספטמבר בקרב 601 משיבים, וינטר עובר בגדול. מפלגתו זוכה לארבעה מנדטים, על חשבון מפלגת "המילואימניקים והכלכלית" של יועז הנדל וירון זליכה, שנפלטת הפעם מהכנסת עם 3% בלבד. ההשפעה על הליכוד קשה: המפלגה יורדת למנדט אחד פחות, 19 מנדטים בלבד, השפל הנמוך ביותר שלה מאז 29 במאי 2025. מפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט ממשיכה להוביל בפער ניכר עם 25 מנדטים, ביחד של נפתלי בנט מקבלת 14, הדמוקרטים 10, ישראל ביתנו 9, עוצמה יהודית 8, יהדות התורה, ש"ס והרשימה הערבית המשותפת 7 כל אחת, ורע"ם והציונות הדתית-זהות 5 כל אחת.

בסקר זמן ישראל התמונה שונה לגמרי. וינטר לא עובר את אחוז החסימה, וקולות עמך ישראל "נשרפים" בתוך גוש הימין. התוצאה: הקואליציה נחלשת ויורדת ל-52 מנדטים בלבד, בעוד גוש השינוי מטפס ל-56. בפסגה נרשם תיקו צמוד ומפתיע: ישר! והליכוד עם 23 מנדטים כל אחת. ביחד של בנט שומר על 15 מנדטים בשבוע השני ברציפות, ישראל ביתנו וש"ס מקבלות 10 כל אחת, יהדות התורה 9, הדמוקרטים 8, חד"ש-תע"ל-בל"ד 7, עוצמה יהודית ורע"ם 6 כל אחת, והציונות הדתית מסתפקת ב-4 מנדטים בלבד.

שני הסקרים כן מסכימים על נקודה אחת: גדי איזנקוט מוביל בפער דו-ספרתי על נתניהו בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה, 50% מול 38% לפי מעריב. גם נפתלי בנט מוביל על נתניהו, 45% מול 40%. עוד עולה מסקר מעריב כי שיעור המתלבטים צנח בעקבות סגירת הרשימות, מ-11% ל-7.5% בלבד, ו-79% מהנשאלים אמרו שיישארו בישראל גם אם מפלגתם לא תהיה בשלטון, לעומת 9% ששוקלים עזיבה.

מעבר לסקרים, ההתפתחות שמשנה את מפת הכוחות בפועל היא סבב הסכמי העודפים שנחתמו בין מפלגות המחנות. מפלגת ישר! של איזנקוט חתמה על הסכם עם הדמוקרטים של יאיר גולן, אחרי שהעדפתו הראשונית של איזנקוט הייתה לחבור לישראל ביתנו. אביגדור ליברמן הקדים אותו וחתם הסכם עודפים משלו עם ביחד של נפתלי בנט. כך נוצרו שני צירים מקבילים בתוך גוש השינוי, שעשויים להשפיע על חלוקת הכוחות ביום שאחרי הבחירות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא איחר להגיב לחתימת ההסכם בין איזנקוט לגולן. "במשך חודשים ארוכים אני מתריע שאנשי ימין שיצביעו לגדי איזנקוט יקבלו את יאיר גולן כשר הביטחון ושותף בכיר בממשלתו. עכשיו זה סוכם באופן רשמי", כתב. לדבריו, ההסכם מוכיח שהשניים מתכננים "ממשלת שמאל מסוכנת, שתפרק את היישובים והחוות ביהודה ושומרון ותקים מדינת טרור פלסטינית בלב ישראל". סמוטריץ' קרא לציבור הימני להצביע רק לציונות הדתית ולמחנה הלאומי. מהדמוקרטים נמסר בתגובה כי "המטרה ברורה: למנוע אובדן קולות, למקסם את כוחו של המחנה ולהחליף את ממשלת מחדל שבעה באוקטובר".

השאלה שמעסיקה כעת את שני המחנות היא לא רק מי ינצח, אלא האם בכלל תושג הכרעה. בטור פרשני נטען כי הגדרת הבחירות הנוכחיות כ"גורליות" מוטעית מיסודה, בזמן שאף אחד מהסקרים לא מראה גוש שמגיע לרוב יציב של 61 מנדטים. לפי הניתוח, הכרעה אמיתית מתקבלת רק כאשר גוש נחוש משיג רוב ומתגבש למחנה יציב, ולא כאשר אוסף מפלגות מזדמן מתחבר להצבעה חד פעמית בכנסת. הדוגמה שמובאת היא ממשלת השינוי הקודמת, שקמה כקומבינה זמנית והתפרקה בתוך פחות משנתיים.

חלק מהמורכבות הפוליטית נובעת גם ממיזוג בין מפלגתו של חילי טרופר לרשימת איזנקוט, שהתרחש בעקבות "מכרז" פנימי בין ישר! לביחד. למרות שהמיזוג נראה כמהלך טכני, יש לו השלכות מרחיקות לכת: חברי טרופר התחייבו בעבר שלא ייתנו יד לממשלת מיעוט הנשענת על הימנעות המפלגות הערביות, מה שמסבך את האפשרות להקים ממשלה בלי 61 מנדטים מלאים. גם ליברמן וגם בנט כבר הבהירו שיסרבו להצטרף למהלך של ממשלת מיעוט, מה שמעלה את השאלה מה יקרה בפועל אם אף גוש לא יגיע לרוב.

בשלב זה, עם שני סקרים סותרים ועדיין ללא רוב ברור לאף צד, נראה שהקמפיין יתמקד בשבועות הקרובים דווקא במאבק בין הגושים ולא במאבק על שינוי מול המשך. עד לבחירות שנקבעו ל-27 באוקטובר, צפויים עוד סקרים שיבחנו האם וינטר אכן מצליח לעבור את אחוז החסימה, והאם הסכמי העודפים החדשים בין המפלגות יתרגמו לשינוי אמיתי במפת המנדטים.

מדובר בשני סקרים סותרים, אך שניהם מסכימים על דבר אחד: אף אחד מהצדדים עדיין לא בטוח בדרך להשגת 61 מנדטים.