הבורסה הקוריאנית פתחה השבוע מסחר ערב מורחב על כ-2,400 מניות, במהלך שהופך אותה לבורסה הראשית הראשונה באסיה שמאפשרת קנייה ומכירה עד השעה 8 בערב. עד כה הסתיים המסחר הרגיל בשלוש וחצי אחר הצהריים, אחריו התקיים פרק קצר של מסחר במחיר הסגירה, וזהו. עכשיו נפתחות עוד ארבע שעות שלמות של מסחר רציף, כמעט הכפלה של חלון הזמן שבו אפשר לסחור במניה קוריאנית ביום עסקים אחד.
מדובר בהרבה יותר משינוי טכני בלוח הזמנים. בסיאול מציגים את המהלך כחלק מאסטרטגיה רחבה לפתיחת שוק ההון הקוריאני למשקיעים זרים, במטרה להיפטר מהדיסקאונט שמלווה את המניות הקוריאניות כבר שני עשורים. המניות המקומיות נסחרות במכפילים נמוכים בהרבה מחברות מקבילות בארצות הברית, באירופה ואפילו ביפן, וקוריאה מנסה לתקן את זה משני כיוונים במקביל: גם דרך שינויים במבנה המסחר וגם דרך רפורמות בממשל התאגידי של החברות עצמן.
המסחר הרגיל בבורסה הקוריאנית ממשיך לפעול כרגיל, בין השעה 9 בבוקר ל-15:30 אחר הצהריים. אחריו מתקיים פרק של מסחר במחיר הסגירה בין 15:40 ל-16:00, ורק לאחר מכן נפתח המסחר המורחב שנמשך עד השעה 20:00. קרנות סל ומוצרי ETN נותרו מחוץ למסלול החדש בשלב הזה, בעיקר בגלל החשש מתנודתיות גבוהה מדי בשעות דלילות. גם פקודות שוק לא יתאפשרו, ורק פקודות במחיר מוגדר. מגבלת התנועה היומית של עד 30% לכל כיוון ומנגנוני עצירת המסחר נשארים בתוקף בדיוק כמו בשעות הרגילות.
המהלך אמור לפתור בעיה ברורה: מנהל השקעות באירופה שרוצה לסחור במניה קוריאנית נאלץ עד כה לעשות זאת בשעות הלילה שלו, או להשאיר הוראות מראש ולקוות לטוב. ארבע שעות הערב החדשות בסיאול חופפות לחלק ניכר מיום העבודה באירופה, מה שיכול להקל משמעותית על גופי השקעה גדולים שמנהלים עשרות מיליארדי דולרים ורגישים לכל חיכוך קטן בביצוע עסקה.
אלא שיש כאן בעיה שכבר מתועדת, ולא באיזו בורסה רחוקה, אלא ממש בבית. מערכת מסחר חלופית שהחלה לפעול בקוריאה כבר במרץ 2025 הריצה מסחר בוקר וערב על כ-600 מניות, ותוך חודשים ספורים תפסה כמעט שליש מכלל הפעילות במניות האלה. הנתונים שיצאו ממנה מספרים סיפור שונה מזה שהבורסה הראשית מקווה לו: יותר מ-80% מהמסחר מחוץ לשעות הרגילות נעשה על ידי משקיעים פרטיים, עם תנודות מחיר חדות והשתתפות מוסדית מצומצמת. במילים אחרות, רפורמה שנועדה למשוך כסף גלובלי גדול, יצרה בפועל בעיקר זירת מסחר קמעונאית בשוק דל.
הבעיה הזו נובעת מעיקרון בסיסי בשווקים פיננסיים: הארכת שעות מסחר לא יוצרת נזילות חדשה, היא רק מפזרת את הנזילות הקיימת על פני זמן ארוך יותר. אותה כמות פקודות נפרשת על יום מסחר ארוך יותר, כך שבכל שעה נתונה יש פחות עומק בספר ההזמנות. עבור משקיע מוסדי שרוצה להעביר חבילת מניות גדולה, זו לא בעיה תיאורטית: מסחר בשוק דליל עלול להסתיים בקנייה במחיר גבוה בהרבה מהמתוכנן, או במכירה במחיר נמוך בהרבה ממה שציפו.
לבעיית הנזילות מצטרפת בעיית המטבע. שוק המט"ח הקוריאני עבר ביולי האחרון למסחר מסביב לשעון בימי השבוע, בדיוק כדי לפתור את הנקודה הזו. אלא שבשעות הלא שגרתיות המסחר במטבע עצמו דליל יותר, וגידור החשיפה למטבע יקר יותר. גוף זר שקונה מניית סמסונג בשעות הערב צריך להיות מסוגל לגדר באותו רגע את החשיפה לוון הקוריאני, ואם זה עולה יותר, כל החישוב הכלכלי של העסקה משתנה.
ולמה בכלל עכשיו? מדד הקוספי הקוריאני הציג השנה עלייה חדה של יותר מ-60%, בעיקר בזכות שתי מניות: סמסונג ו-SK הייניקס, שתי החברות שנהנות הכי הרבה מגל ההשקעות העולמי בשבבי זיכרון לבינה מלאכותית. הראלי הזה הביא לקוריאה תשומת לב בינלאומית חסרת תקדים, וסיאול רוצה לנצל את הרגע כדי לקבע נוכחות זרה קבועה בשוק, ולא רק גל התלהבות זמני שיצא כשם שנכנס.
הבורסה כבר פרסמה מפת דרכים להמשך: יום מסחר של 12 שעות כאבן דרך ראשונה, ושוק שפועל מסביב לשעון עד סוף 2027. במקביל ממשיכה קוריאה בניסיון לשדרג את מעמדה במדד MSCI ממדינה בקטגוריית השווקים המתעוררים לקטגוריית השווקים המפותחים, מהלך שבישראל כבר חוו ב-2010 והוא שינה את הרכב המשקיעים בבורסה המקומית לשנים ארוכות.
המבחן האמיתי של הרפורמה הקוריאנית לא יגיע ביום הראשון, אלא בעוד כמה חודשים, כשיתברר אם המוסדיים הזרים באמת הופיעו בשעות הערב החדשות, או שהחלון הזה נשאר, כמו קודמו, בעיקר בידי משקיעים פרטיים מקומיים.
הבורסה הקוריאנית הרחיבה את שעות המסחר בתקווה למשוך משקיעים זרים, אבל הניסיון של מערכת מסחר מתחרה מראה שהאתגר האמיתי הוא נזילות, לא שעון.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה