רשות החשמל קבעה במסגרת שימוע ציבורי כי חברת החשמל תישא בעלות של כ-230 מיליון שקל בשל עיכובים בהקמת שתי יחידות ייצור חדשות בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה, ולא תוכל לגלגל את הסכום הזה על צרכני החשמל. ההחלטה, שפורסמה ביום שלישי, מבוססת על בקרת עלויות מקיפה שביצעה הרשות לפרויקט.
בפועל, מתוך העלות הכוללת שדרשה חברת החשמל, המסתכמת בכ-5.3 מיליארד שקל, הרשות מציעה להכיר בכ-5.1 מיליארד שקל בלבד. ההפרש בין הסכומים, כ-230 מיליון שקל, מיוחס לעיכובים ולחריגות שהיו, לפי קביעת הרשות, באחריותה הישירה של חברת החשמל.
הפרויקט באורות רבין כולל הקמת שתי יחידות ייצור הפועלות בגז טבעי בטכנולוגיית מחזור משולב, המכונות מחז"ם 70 ומחז"ם 80. הקמתן נקבעה כחלק מהרפורמה במשק החשמל משנת 2018, שנועדה להחליף את יחידות הייצור הפחמיות הישנות והמזהמות באתר ולהעביר אותן למתווה שימור. על פי החלטת הממשלה המקורית, יחידה 70 הייתה אמורה להתחיל לפעול ביוני 2022, ויחידה 80 במרץ 2023.
בפועל, יחידה 70 החלה לפעול מסחרית רק בינואר 2025, ויחידה 80 בינואר 2026, כך שההקמה הסתיימה באיחור של יותר משנתיים וחצי לעומת התוכנית המקורית. לצד העיכוב בלוחות הזמנים, בקרת העלויות שביצעה רשות החשמל העלתה גם חריגה של כ-300 מיליון שקל בעלויות ההקמה הריאליות של הפרויקט.
הנזק המשקי מהעיכובים נאמד במיליארדי שקלים, ונובע בעיקרו מהמשך ייצור החשמל באמצעות יחידות פחם ישנות ופחות יעילות בזמן שהמחז"מים החדשים לא היו מוכנים. בין הגורמים לעלויות העודפות נמנים ייצור חשמל יקר יותר, השלכות סביבתיות ובריאותיות של הפעלת יחידות הפחם, וכן תשלומי ריבית נוספים על מימון הפרויקט לאורך זמן. עם זאת, רשות החשמל הבהירה כי אין בכוונתה להטיל על חברת החשמל קנסות בגין הנזקים העקיפים הללו, שכן אין זה סביר להעניש ספק שירות חיוני על נזקים מסוג זה.
הרשות הפרידה בבחינתה בין עיכובים שנבעו מגורמים חיצוניים שלא היו בשליטת חברת החשמל לבין עיכובים שנגרמו מהתנהלות פנימית של החברה. בין הגורמים החיצוניים שהוכרו נמנות מגפת הקורונה, מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא. בגין התקופות שהושפעו מאירועים אלה, הרשות הכירה במלואן בעלויות שנגרמו לחברה.
לעומת זאת, ביחס לעיכובים שנבעו מאירועים פנימיים, מהתנהלות מול ספקים ומניהול לוחות זמנים שהיו באחריות חברת החשמל, קבעה הרשות כי הציבור אינו צריך לשאת בעלויות הנוספות. בהתאם לכך, הוצע לא להכיר בעלויות ריבית בזמן הקמה בסך של כ-120 מיליון שקל, וכן בכ-100 מיליון שקל נוספים של חריגה בעלויות ההשקעה, שני הסכומים יוחסו לתקופות העיכוב שהוגדרו כלא מוצדקות.
ברשות החשמל הסבירו כי ההצעה נועדה ליצור איזון בין הצורך להשיב לחברת החשמל עלויות מוצדקות שהוציאה על הפרויקט, לבין הצורך להגן על צרכני החשמל מפני נשיאה בעלויות הנובעות מעיכובים וחריגות שהיו באחריות החברה עצמה. הרשות ציינה כי מאחר שחברת החשמל מקבלת תשואה נאותה על ההון העצמי, המשקפת בין היתר נטילת סיכונים, בשיעור כולל של כ-4.5% לעומת 3% בפרויקטים חסרי סיכון, עליה גם לשאת בסיכונים הכרוכים בהקמת פרויקטים כאשר העיכובים או החריגות נובעים ממחדליה.
יש לציין כי משק החשמל בישראל פועל כמשק סגור מבחינה פיננסית, כך שכל עלות המוכרת לחברות הפועלות בו מתגלגלת בסופו של דבר לתעריף החשמל המשולם על ידי הציבור. משמעות ההחלטה המוצעת היא שהעלויות שלא יוכרו לחברת החשמל לא ייכללו בבסיס העלויות שלה, ולכן לא יבואו לידי ביטוי בתעריף שמשלמים הצרכנים.
ההחלטה בשלב זה אינה סופית. השימוע הציבורי שפרסמה רשות החשמל פתוח להערות הציבור עד ה-20 באוקטובר 2026. לאחר בחינת ההערות שיתקבלו, צפויה הסוגיה להגיע בחודשים הקרובים להכרעה סופית של מליאת רשות החשמל.
רשות החשמל מציעה להטיל על חברת החשמל את מלוא הנטל הכספי בגין העיכובים שהיו באחריותה, ולמנוע את גלגולם לצרכנים, בכפוף להערות הציבור ולהחלטה הסופית של מליאת הרשות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה