הצוללת השישית של חיל הים, אח"י דרקון, עגנה השבוע בנמל חיפה לאחר מסע ימי שנמשך כחודש מגרמניה. הצוללת המתקדמת, שתהליך בנייתה נמשך למעלה מ-12 שנה, אמורה להיכנס לשירות מבצעי מלא בתוך כחודשיים מהגעתה.
אח"י דרקון היא הצוללת השלישית והאחרונה בסדרת "דולפין AIP" ומיוצרת על ידי תאגיד TKMS הגרמני. מדובר בכלי שיט ענק ביחס לקודמותיו: אורכה עולה על 70 מטרים, כ-30% יותר מצוללות הדולפין המקוריות. חלקה הנראה מעל פני המים מהווה פחות מחמישית מגודלה האמיתי.
הטכנולוגיה המרכזית בצוללת החדשה היא מערכת ההנעה הבלתי תלויה באוויר, המכונה AIP, המבוססת על שימוש במימן וחמצן לייצור אנרגיה וטעינת מצברים מתחת למים. המערכת מאפשרת לצוללת לשהות זמן ממושך בעומק הים בלי לעלות לפני השטח, וכך לשמור על חשאיות מרבית במשך תקופות ארוכות.
הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, התייחס להגעת הצוללת בעודה בדרכה ארצה במימי הים התיכון. "היא מסמלת יותר מכל את ההשתנות אשר חווה זרוע הים בהופכה לזרוע אסטרטגית רבת עוצמה, אשר יודעת להגיע לכל יעד במזרח התיכון ואף מעבר לו", אמר. זמיר הוסיף כי קליטת הצוללת היא חלק ממהלך התעצמות רחב יותר בחיל הים, שיכלול גם ספינות טילים חדשות מדגם רשף.
הדרך לישראל לא הייתה פשוטה. הגעת הצוללת התעכבה במספר חודשים בעקבות אמברגו שהטילו נורווגיה ודנמרק, שמנעו את כניסתה למים הטריטוריאליים שלהן במהלך ניסויי ההפלגה, זאת חרף העובדה שהפליגה תחת דגל גרמני ולא ישראלי. בסופו של דבר נאלצו הצוותים הישראליים והגרמניים לבצע חלק מהאימונים במרחב שבין שבדיה לדנמרק.
בצה"ל מודים כי החרמות הגלויים והסמויים שמטילות מדינות אירופיות פוגעים ישירות בפיתוח ובהצטיידות של חיל הים. מדינות נוספות, ביניהן קנדה וצרפת, מסרבות לספק רכיבים ביטחוניים למספנות בגרמניה המייצרות צוללות וספינות סער עבור ישראל. בצבא מעריכים כי מועדי מסירת הצוללות הבאות בסדרה, מדגם "דקר", עלולים להידחות אף הם באופן משמעותי. שלוש צוללות הדקר החדשות אמורות להגיע רק החל משנת 2033, ועד אז ימשיכו לשרת שלוש צוללות דולפין ותיקות שהגיעו לישראל בין השנים 1999 ל-2001.
סגן מפקד שייטת 7 בחיל הים, סא"ל ע', תיאר את המורכבות הביטחונית של המסע מגרמניה. "האיומים בהחלט קיימים, והם משתנים לכל אורך ההפלגה של הצוללת מגרמניה לישראל", אמר. לדבריו, בשלב הראשון הצוללת נמצאת חשופה כשהיא מפליגה בתעלת קיל הגרמנית. "כבר בשלב הזה אנחנו פרנואידים, אבל זו החובה המקצועית שלנו. בעולם הצוללות, מחיר הפגיעה הוא טוטאלי ואנחנו לא יכולים להרשות אותו לעצמנו".
גורמים ביטחוניים בכירים מצביעים על אתגרים אסטרטגיים רחבים העומדים בפני חיל הים. טורקיה, המחזיקה כיום 12 צוללות ומתכננת להוסיף עוד שש בשנים הקרובות, נשענת על תפיסת "המולדת הכחולה" שמטרתה שליטה במים. במקביל, השתלטות החות'ים על חלקים דרומיים ממצר באב אל-מנדב פוגעת בחופש השיט, וגורם ביטחוני הזהיר כי "סגר, גם אם חלקי, על ישראל יכול להיווצר לא רק באמצעים מלחמתיים אלא גם בפעולות אזרחיות כמו משטים".
מפקד חיל הים החדש, אלוף אייל הראל, הציב את בניין הכוח כחלק מרכזי מתקופת כהונתו, ומבקש להגדיל משמעותית את היכולות ואת סדר הכוחות של הזרוע. מאז פרוץ המלחמה ביצעו הצוללות הישראליות כ-10,000 שעות ים בשנה, כשבכל זמן נתון לפחות שתיים מהן משייטות בלב ים ברחבי העולם, ופעלו בארבע זירות חדשות שבהן ישראל לא פעלה מעולם. חיל הים מגבש כעת תוכנית רב-שנתית להגדלת סדר הכוחות, שתוצג למטה הכללי של צה"ל עד סוף השנה.
עם קליטת אח"י דרקון יעמדו לרשות חיל הים שש צוללות בסך הכול. בחיל מציינים כי כ-98% מהסחר המגיע לישראל עובר דרך הים, עובדה שמעצימה את החשיבות של שליטה ימית מלאה. בימים הקרובים צפויות להתקיים בצוללת החדשה עוד סדרות בדיקות והתקנת מערכות ישראליות נוספות, לקראת הכרזה רשמית על כשירותה המבצעית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה