ישראל וארצות הברית הגיעו לרמת כוננות גבוהה בסוף השבוע האחרון לקראת תקיפה אפשרית באיראן, אך הנשיא דונלד טראמפ בחר ברגע האחרון שלא לאשר את המבצע. על פי מקורות המעורים בפרטים, ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס ביום שישי דיון דחוף עם בכירי מערכת הביטחון, כדי להיערך לתרחישים של הסלמה צבאית מול טהראן.
צילום: דונלד טראמפבמקביל להיערכות הצבאית, המשיכו מתווכים אמריקאים לפעול מאחורי הקלעים כדי להגיע להסכמה מדינית עם איראן, כך שתייתר את הצורך בפעולה צבאית. לפי שני גורמים המעורים בנושא, טראמפ העניק לסגנו, ג'יי די ונס, ולבכירים נוספים בממשל האמריקאי "מספר ימים" נוספים כדי למצות את המגעים הדיפלומטיים, לפני שתתקבל החלטה סופית.
מה קדם לזה
ב-3.11.2026 דיווחנו שטראמפ שלל תקיפה מיידית באיראן ואמר שהוא מאמין ש'הסכם יכול לקרות'. באותו יום דיווחנו גם שוואנס אמר בבית הלבן שמרגישים 'די טוב' לגבי הסיכוי להגיע להסדר עם איראן. ב-5.11.2026 דיווחנו שוואנס תקף בשיחות סגורות את נתניהו ואת התנהלות ישראל מול איראן.
טראמפ עצמו התייחס לנושא בראיון לרשת האמריקאית, ואמר כי ארצות הברית "יכולה להשמיד שלושים ושמונה גשרים איראניים תוך שעה אחת" אם תבחר לפעול. עם זאת, הוא העריך כי קיים "סיכוי נמוך מאוד" שיורה לצבא האמריקאי לחזור למלחמה מול איראן, בתנאי שיושג התקדמות של ממש בשיחות בין וושינגטון לטהראן.
הנשיא האמריקאי הסביר כי ההחלטה תלויה בשאלה האם איראן תחתום על הסכם מחייב. "זה תלוי אם הם יחתמו על הסכם חזק מאוד. התשובה היא שמאוד לא סביר שזה יהיה הכרחי... הייתי עושה את זה אם נדרש, אבל נפגע בהם קשה מאוד", אמר. הוא הוסיף כי הוא מעדיף שלא לתקוף תשתיות, בטענה שלטהראן ייקח עד עשר שנים לשקם גשרים הרוסים. "אני לא אוהב להרוס גשרים, והדבר הכי קשה לבנות זה גשר. זה לוקח שנים, ואני בנאי טוב", ציין.
בריאיון נוסף לרשת BBC חזר טראמפ על עמדתו, ואמר כי קיימת סבירות נמוכה מאוד שיורה לחזור ולתקוף באיראן, בתנאי שטהראן תתקדם לעבר הסכם גרעיני ותפתח מחדש את מצר הורמוז. הנשיא האמריקאי הוסיף כי לרשותו עומדות שלוש נושאות מטוסים, ואמר "יש לי כאן שלוש נושאות מטוסים, הן מוכנות לגמרי", תוך שהבהיר כי מדובר בעיקר באמצעי להפעלת לחץ על איראן ולא בהכרח בהכנה לפעולה מיידית.
מאחורי ההצהרות הפומביות המתונות יחסית, מסתתרת מחלוקת עמוקה בתוך הממשל האמריקאי. בכיר ישראלי שנחשף לדיונים הפנימיים בוושינגטון תיאר ויכוחים סוערים בין יועציו של טראמפ, ואמר כי "אי אפשר לדעת מה בסוף יחליט הנשיא". לפי התיאור, מפקד פיקוד המרכז של ארצות הברית, בראדלי קופר, ושר ההגנה פיט הגסת', לוחצים לחדש את הלחימה כדי לחסל באופן סופי את האיום האיראני. לעומתם, ראש המטות המשולבים, דן קיין, מציג עמדה הססנית יותר, וואנס לצד היועצים סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר מתנגדים בתוקף לחידוש הלחימה ומעדיפים להמשיך במסלול הדיפלומטי.
ברקע הדיונים, ממשיך הצבא האמריקאי לבסס את נוכחותו באזור. נושאת המטוסים תיאודור רוזוולט, שהייתה אמורה לעגון בנמל בסינגפור עד יום חמישי, יצאה לפתע לדרך וחצתה במהירות רבה את מצר מלאקה, כשהגעתה המשוערת לים עומאן נקבעה ליום חמישי הקרוב. בנוסף, ספינת הסער הימית מייקן איילנד יצאה בסוף השבוע מיפן ופנתה אף היא לכיוון המזרח התיכון.
לצד תנועת נושאת המטוסים, דווח גם על תנועה של מטוסי תובלה אמריקניים לעבר האזור, במסגרת המשך ההיערכות הצבאית של ארצות הברית במזרח התיכון. במקביל, באיראן דווח על פיצוצים באי קשם שבמצר הורמוז, לילה שלישי ברציפות, כשסוכנות הידיעות הרשמית במדינה טענה כי צבא ארצות הברית תקף בשטחה אך לא נגרם נזק כתוצאה מכך. ארבעה פיצוצים נוספים נשמעו בנמל בהמן שבאותו אי, כשלא ברור אם מדובר בפגיעה בכלי שיט או בתקיפה אמריקנית נוספת על אזור הנמל.
ברשתות החברתיות עלו השוואות בין ההיערכות הנוכחית לבין האירועים שקדמו לשתי המערכות הקודמות מול איראן, מלחמת שנים עשר הימים ומלחמת שלושים ותשעה הימים. לפי התיאור, בשתי הפעמים הקודמות חזר על עצמו דפוס דומה: לחץ כבד במשא ומתן, דרישה אמריקאית לוויתורים שטהראן סירבה להעניק, והעברות נרחבות של כוחות וציוד צבאי לאזור, במקביל לדיווחים שהצדדים מתקרבים להסכם. בשתי הפעמים, כך נטען, המתקפה בפועל החלה במפתיע, דווקא כשנדמה היה שההסכם קרוב.
לוח הזמנים הפוליטי הצפוף בשבועיים הקרובים עשוי להשפיע על עיתוי ההחלטה האמריקאית. ביום שלישי וברביעי צפויים שליחיו של טראמפ, ויטקוף וקושנר, להגיע לאיחוד האמירויות למפגש עם בכירים מרוסיה ומאוקראינה, במסגרת מאמץ לקדם סיום המלחמה בין המדינות. בהמשך, בתאריכים השמונה עשר והתשעה עשר בנובמבר, צפוי טראמפ להגיע לסין ולהשתתף בפסגת אסיה והאוקיינוס השקט, כשבמקביל נבחנת האפשרות לקיים מפגש משולש בינו לבין נשיא סין שי ג'ינפינג ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
עוד מהדיווחים
טראמפ הודיע כי כוח המשימה 'שער הברזל' פועל באיראן במלוא הקיבולת, וכי יחד עם ההסגר הימי שהטיל, שהוא לדבריו 'הגדול בהיסטוריה', כמעט דבר לא נכנס או יוצא מאיראן. בפוסט ברשת X שצוטט במעריב נכתב על תנועת נושאת המטוסים: 'ההסבר היחיד שעולה בדעתי הוא שהאמריקאים מנהלים מבצע דיסאינפורמציה, שבאמצעותו הם בוחנים את תגובותיה של הרפובליקה האסלאמית'.
למה זה חשוב
ההחלטה הסופית של טראמפ תלויה גם באירועים בינלאומיים שאינם קשורים ישירות לישראל, כמו המפגשים סביב המלחמה ברוסיה-אוקראינה והפסגה בסין, מה שעשוי לדחות או לקרב תקיפה שתשפיע ישירות על הביטחון בישראל. לפי גורמים בכירים, חלון ההזדמנויות לפעולה שתפגע ביכולות הגרעין האיראני עומד על כחודשיים בלבד, כך שההחלטה הקרובה עשויה לעצב את המצב הביטחוני בישראל בטווח המיידי.
בשלב זה לא ברור כיצד ישפיעו המפגשים הבינלאומיים הקרובים על ההחלטה הסופית בנוגע לאיראן, אך גורמים בכירים בישראל ובארצות הברית מעריכים כי חלון ההזדמנויות לתקיפה נוספת, שתפגע ביכולות הצבאיות ובמרכיבי תוכנית הגרעין האיראנית, עומד על כחודשיים בלבד. בירושלים ובוושינגטון ממשיכים לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות, כשההחלטה הסופית נותרת בידיו של טראמפ בלבד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה