היועמ"שית חוסמת את חוק הגיוס של גנץ, ליברמן מציע מתווה חלופי

דרמה משפטית-קואליציונית מתרחשת הרגע מאחורי הקלעים של המשא ומתן על הקמת הממשלה החדשה. היועמ"שית לממשלה הודיעה שהיא מתנגדת להחיל דין רציפות על חוק הגיוס שהוביל שר הביטחון לשעבר בני גנץ עוד ב-2022, בטענה חדה: המצב השתנה לחלוטין מאז השבעה באוקטובר.

המשמעות בפועל: כל מי שקיווה "לקצר תהליכים" ולהעביר מחדש חוק ישן בלי לעבור שוב את כל המסלול החקיקתי, יצטרך לחשוב מחדש. היועמ"שית קבעה שלא ניתן פשוט "להמשיך" חוק שנכתב לפני המלחמה, כשהצרכים של הצבא היו שונים לחלוטין מהיום.

מה קדם לזה

מתווה הגיוס שמעלה עכשיו ליברמן מחדש עבר קריאה ראשונה בכנסת ביולי 2018, לאחר שגובש בוועדה שכללה נציגי משרד הביטחון וצה"ל.

אבל בדיוק ברגע שדלת אחת נסגרת, נפתחת דלת אחרת. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן חזר והעלה על הפרק מתווה גיוס חרדים ישן משלו, מ-2018, שגיבש אז כשר הביטחון יחד עם משרד הביטחון וצה"ל. המתווה הזה כבר הגיע השבוע לשולחן הדיונים של המשא ומתן הקואליציוני.

מה בעצם כולל המתווה של ליברמן? גיוס הדרגתי שעולה בהיקפו משנה לשנה, קנסות כספיים למוסדות תורניים שלא עומדים ביעדי הגיוס, ומנגנון שעלול לבטל לחלוטין את מערכת הפטורים אם היעדים לא יתממשו שלוש שנים ברציפות. בניגוד להצעה המוכרת של בועז ביסמוט מ-2025, שכוללת סנקציות אישיות נגד תלמידי ישיבות שלא יתגייסו, ליברמן בחר להתמקד במימון הישיבות ובתוקף מערך הפטורים עצמו. יש גם הבדל בגיל הפטור: אצל ליברמן מדובר בגיל 24, לעומת 26 בהצעת ביסמוט.

ליברמן עצמו לא הסתיר שגם המתווה הישן שלו זקוק לעדכון. "ברור לי שבעקבות אירועי השבעה באוקטובר, החוק שהצעתי ב-2018 דורש גם הוא שינויים והתאמות, אך הוא עדיין מהווה בסיס מתאים להגעה להסכמות", כתב. הוא גם הבהיר שנכונות לפשרה לא אומרת ויתור על עקרונות: "נכונות לפשרה אינה אומרת לוותר על ערכים ועקרונות".

הרקע הפוליטי לכל הסיפור הזה הוא נתון במתח גבוה. גדי איזנקוט מתכונן לקבל את המנדט להרכיב ממשלה, לאחר שליברמן הסיר את הווטו שהטיל על שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות. אלא שבלי מפלגת ש"ס, הגוש של איזנקוט יחד עם יהדות התורה יחזיק רק ב-55 מושבי כנסת, מספר שלא מספיק להרכבת קואליציה יציבה.

גורמים חרדים מציינים שכבר מתקיימות שיחות בין בכירים במפלגות החרדיות לבין אנשים המקורבים לליברמן, וטוענים שהאמון שרוחשים לו במגזר החרדי עשוי אפילו לעלות על האמון שרוחשים לאיזנקוט עצמו. יחד עם זאת, אותם גורמים מביעים ספק רציני לגבי היכולת של איזנקוט להכניס את ש"ס לקואליציה, גם אם ייחתם הסכם עם יהדות התורה. "לא במקרה דרעי המליץ על נתניהו", נמסר.

ליברמן, מצידו, לא ויתר על העמדה העקרונית שלו. "אני עדיין מאמין שהמודל הנכון הוא חוק גיוס לכולם", כתב, והוסיף כי "הגעה להבנות לא אומרת ויתור על עקרונות, ודיאלוג לא אומר מחיקת קווים אדומים". הוא גם תקף את מי שמבקרים אותו על הנכונות שלו להידבר עם המפלגות החרדיות, וטען שחלקם מעדיפים דווקא ממשלה שתהיה תלויה במפלגות הערביות. "זה לא יקרה. לא אתן יד להקמת ממשלה כזו", כתב ליברמן, והבהיר שלא יתמוך בממשלה שתלויה ברע"ם או ברשימה המשותפת, גם אם עמדה זו תקשה על הדחתו של ראש הממשלה נתניהו.

עוד מהדיווחים

לפי jpost, מתווה ליברמן קובע שאם הגיוס בפועל יישאר מתחת ל-85% מהיעד השנתי במשך שלוש שנים רצופות, הפטורים יבוטלו. הפרשן עמית סגל מעריך שהמאבק המרכזי כעת הוא בין איזנקוט לליברמן ולא בין איזנקוט לנתניהו: "זה מה שנקרא חצי הגמר". לפי עמית סגל, איזנקוט מקדם ממשלה של 48 חברי כנסת בתמיכה חיצונית של הסיעות הערביות, בעוד ליברמן מציע ממשלה של 61 חברי כנסת עם החרדים.

למה זה חשוב

ההכרעה על חוק הגיוס תקבע כמה חרדים יתגייסו בפועל לצבא בתקופה שבה צה"ל זקוק לכוח אדם נוסף אחרי המלחמה, ותשפיע ישירות על עומס המילואים ועל יוקר המחיה של משפחות שבני המשפחה בהן משרתים. מעבר לכך, היכולת להגיע להסכמה על החוק היא שתכריע אם תקום ממשלה חדשה או שהמדינה תלך לבחירות נוספות.

בשורה התחתונה, הכדור עובר עכשיו לאיזנקוט. הוא יצטרך להכריע האם ניתן להגיע להסכמות בין המפלגות החרדיות לבין שותפים פוטנציאליים בציונות המדינית שדורשים גיוס משמעותי וחלוקת נטל צודקת יותר. הנוסח הסופי של כל חוק עתידי עדיין לא ידוע, וגם לא ברור אם יימצאו הסכמות עם המפלגות החרדיות שיתקבלו גם על דעת שאר השותפים הפוטנציאליים בקואליציה. על פי הדיווחים, הדרך הזו עוד רחוקה מלהיות סלולה.