החרם נכשל: אלפים הגיעו לתמוך בעסקים יהודיים בפילדלפיה

ערב יום השנה ה-88 לליל הבדולח, ארגונים אנטי-ישראליים בפילדלפיה יצאו למסע חרם מתוכנן נגד שישה עסקים בבעלות יהודית וישראלית בעיר. התוצאה הייתה בדיוק ההפך ממה שתכננו: אלפי תושבים, יהודים וישראלים הגיעו לאותם עסקים, יצרו תורים ארוכים ברחובות והפכו את יום ההפחדה למפגן סולידריות ענק.

המחאה, שכונתה "רכיבת חרם", אורגנה על ידי קבוצה בשם "פילי בייק און יור לפט", המגדירה עצמה "אנטי-ציונית". תחת הסיסמה "המוסדות הציוניים האלה חייבים ללכת", תכננו המארגנים מסלול רכיבת אופניים שעבר במכוון ליד שישה עסקים באזור כיכר ריטנהאוס: מק מארט, כפר קפה, הודה, גולדי, דיזנגוף ושלזינגר'ס. בפוסט שפרסמו באינסטגרם עוד ב-30 באוקטובר נכתב: "בואו לרכוב איתנו סביב ריטנהאוס ונראה לבעלי העסקים הציוניים האלה שאנחנו רואים אותם בתור בני האדם המגעילים שהם".

העיתוי לא היה מקרי. המחאה נקבעה בדיוק ליום שלפני יום השנה לליל הבדולח, הפוגרום הנאצי משנת 1938 שבו נרצחו יהודים, נשרפו יותר מ-1,400 בתי כנסת ונכלאו כ-26,000 גברים יהודים במחנות ריכוז. יהודה סיכל, הבעלים של מסעדת "הודא" ונכד לניצולי שואה, אמר כי "זה קרוב מדי לבית ומחליא ממש". סבו, לדבריו, חווה את ליל הבדולח בגרמניה כשהיה בן עשר בלבד, ועסק המשפחה הוחרם עוד לפני שהמשפחה נמלטה מאירופה.

בתגובה לקריאת החרם, התארגנה הקהילה הישראלית-אמריקאית במהירות. ארגון ה-IAC, המאגד למעלה מ-150 אלף ישראלים-אמריקאים ברחבי ארצות הברית, קרא לחבריו להגיע לעסקים, להזמין אוכל ולהביע תמיכה. "כששמענו על רכיבה שמתקיימת ערב יום השנה לליל הבדולח, לא יכולנו שלא לחשוב על ההיסטוריה", נמסר מהארגון. "כשאנשים מפרסמים רשימה של עסקים יהודיים ומתארגנים לגרש אותם מעיר, זה דפוס שאנחנו מכירים מההיסטוריה".

ההיענות הייתה מעבר לכל ציפייה. מול מסעדת הודה, שותף בעסק סיפר כי היקף התמיכה היה כה גדול עד שחשש שלא יישאר מספיק אוכל לכל הממתינים בתור. מרטי ליברמן, הבעלים של מק מארט, שבדרך כלל סגורה בימי ראשון, החליטה לפתוח במיוחד. "הוצפנו במיילים, שיחות והודעות ישירות", אמרה. "אנשים שלחו תרומות כדי לעזור לנו להאכיל גם מי שלא יכול להרשות לעצמו".

לא כל ההפגנה עברה בשקט. מפגינים פרו-ישראלים חילקו ביצים כדי להשליך על הרוכבים, ונרשמו עימותים מילוליים בין הצדדים. שוטרי פילדלפיה נפרסו באזור ויצרו חיץ בין המחנות, בין היתר באמצעות שוטרים רכובים על אופניים. למרות המתח, האירועים התנהלו ברובם ללא אלימות פיזית. מאט שלדון, בן 52 שהגיע במיוחד מניו יורק, לעג למספרם הקטן של המוחים, כ-75 בלבד, מול מאות תומכי העסקים.

הגינויים הרשמיים הגיעו מכל הכיוונים. מושל פנסילבניה ג'וש שפירו הזהיר עוד לפני האירוע כי מדובר במהלך "שנועד להפחיד ולסלק עסקים יהודיים מהקהילות שלנו". ראש עיריית פילדלפיה, שראל פארקר, הבהירה: "לכל אחד יש את הזכות למחות בשלווה, אבל ייחוד עסקים בשל היותם יהודים אינו מקובל ואין לו מקום בעירנו". התובע הכללי של המדינה, דייב סאנדיי, הגדיר את עיתוי המחאה כ"מטריד" וטען כי המארגנים "נוקטים בטקטיקות אנטישמיות עתיקות בתחפושת של מחאה פוליטית". ארגון JewBelong הציב למעלה מתריסר שלטי חוצות באזור פילדלפיה, אחד מהם עם הכיתוב "לדרוס עסקים יהודיים זו לא תוכנית שלום".

מארגני הרכיבה דחו את הביקורת וטענו כי מדובר בעיוות מכוון. בהודעה שפרסמו נכתב כי הם "מתנגדים באופן נחרץ לגזענות ודיכוי מכל סוג, כולל פשיזם, אנטישמיות, איסלמופוביה וקולוניאליזם", אך הבהירו: "הסיבה שאנחנו קוראים לחרם על העסקים האלה היא תמיכתם בישראל". ארגון הסוציאליסטים הדמוקרטים של פילדלפיה תקף מצדו את הפוליטיקאים שגינו את המחאה, וטען כי הם "הצטרפו למקהלה של בלבול מכוון וחסר תום לב בין אנטישמיות לאנטי-ציונות".

הזהות של מי שעומד מאחורי חשבון המחאה המקורי נותרה לא ברורה. אדם שהתכתב עם עיתון מקומי בנושא סירב להזדהות, מחשש לביטחונו, וטען כי חברי הקבוצה קיבלו איומי מוות. בינתיים, לפי נתוני הליגה נגד השמצה, פילדלפיה רשמה 106 אירועים אנטישמיים במהלך 2025, חלק ממגמה ארצית של עלייה חדה באנטישמיות מאז הטבח ב-7 באוקטובר 2023 ומלחמת עזה שבאה בעקבותיו. הפדרציה היהודית של פילדלפיה רבתי מסרה בהצהרה: "ההתקפה הפומבית על עסקים יהודיים צריכה להדאיג כל אדם בעל מצפון. איננו יכולים לאפשר לשנאה כזו להפוך לנורמלית בעיר שלנו".

עוד מהדיווחים

מחוץ לבתי העסק התייצבו תומכים עם שלטים, דגלי ישראל ודגלי ארצות הברית, והעבירו מסר ברור מול הפעילים.

למה זה חשוב

הסיפור משקף את העלייה החדה באנטישמיות בארה"ב מאז הטבח ב-7 באוקטובר 2023, ומראה שקהילות יהודיות וישראליות בחו"ל נדרשות כיום להתגייס פיזית כדי להגן על עסקים ועל חברי הקהילה. עבור ישראלים התומכים בקהילה בארה"ב, המקרה מדגים דרך פעולה אפשרית: תמיכה צרכנית שוטפת ומתמשכת, לא רק הפגנתית ונקודתית.

בעלי העסקים עצמם בחרו להתמקד במסר אחר. סיכל הודיע כי לא יירתע: "נופיע חזקים, בגאווה ובסולידריות, ונשמור על המיקוד בתמיכה בדרכי שלום". ארגון ה-IAC קרא לקהילה להמשיך ולפקוד את העסקים גם בשבועות הבאים, לא רק ביום המחאה עצמו. "חרם עובד בכך שהוא גורם לבעלי עסקים יהודים להרגיש מבודדים. יום ראשון אחד של תמיכה הוא תגובה, אבל להגיע בכל שבוע, זו התשובה האמיתית", נמסר מהארגון, שכבר קיים אירועי תמיכה דומים בעסקים בניו יורק ובלוס אנג'לס שנפגעו מקריאות חרם דומות.