מאחורי החיוכים בבית הנשיא מסתתר קרב כוחות דרמטי. בעוד גדי איזנקוט קיבל את המנדט להרכבת הממשלה מידיו של נשיא המדינה יצחק הרצוג, מתברר שהמכשול האמיתי בדרכו אינו בנימין נתניהו. זהו אביגדור ליברמן, שותפו-יריבו לגוש השינוי.
הפרשן הפוליטי עמית סגל תיאר את המצב במילים חדות: "זה מה שנקרא חצי הגמר". לדבריו, איזנקוט מקדם הקמת ממשלה של 48 חברי כנסת בלבד מארבע מפלגות הגוש, שתישען על תמיכה חיצונית של המפלגות הערביות, ואולי גם על הימנעות של יהדות התורה. ליברמן, לעומתו, דוחף למתווה אחר לגמרי: ממשלה של 61 חברי כנסת שתכלול את המפלגות החרדיות, מהלך שיאפשר לו בפועל לחסום את תוכניתו של איזנקוט.
מה קדם לזה
ביום ראשון הטיל נשיא המדינה יצחק הרצוג את המנדט להרכבת הממשלה על גדי איזנקוט, לאחר שהומלצו עליו 67 חברי כנסת. הטלת המנדט נעשתה על רקע קשיים צפויים לנוכח המחלוקות בין הסיעות השונות בגוש השינוי לבין שיתופי פעולה פוטנציאליים עם מפלגות חרדיות וערביות.
"איזנקוט הולך פה למהלך אמיץ, הוא משחק פוקר עם ליברמן", אמר סגל. "רבים ניסו ולא הצליחו, אולי איזנקוט יהיה הראשון". אלא שגם לפי הערכתו, נפתלי בנט וליברמן צפויים להצביע נגד מה שמכונה "ממשלת הבזק" של איזנקוט, כך שלא בטוח בכלל שאפשר יהיה להשביע ממשלה כבר השבוע.
הבעיה המרכזית: גם המתווה של ליברמן תקוע. גורמים במפלגתו של איזנקוט מבהירים כי הבטחותיו של ליברמן לחרדים אינן מחייבות אותם, והם ממשיכים להתעקש על מתווה הגיוס המקורי, עם אפשרות לפשרות בלוחות הזמנים בלבד. "כשליברמן ישמע מה החרדים מוכנים לתת, גם הוא יבין שאין עם מי לדבר", אמר חבר כנסת בולט בגוש השינוי שהעדיף להישאר בעילום שם. לדבריו, "נלחמנו בחוק בלוף שנה שלמה בוועדת החוץ והביטחון ולא ניתן את האצבע שלנו לחוק בלוף חדש".
בגוש השינוי מתעורר חשש נוסף, חמור לא פחות: ליברמן לא בהכרח פועל למען הקמת ממשלה, אלא דווקא כדי לחסום את איזנקוט מראשות הממשלה. ההערכה היא שליברמן ישאיף למצב שבו המנדט יתגלגל בין איזנקוט לנתניהו, עד שישוב לבחירות כמועמד היחיד שיכול למנוע הן ממשלת מיעוט ערבית והן את חזרת נתניהו. ליברמן עצמו מכחיש זאת פומבית וטוען שראשות הממשלה אינה "אובססיה" מבחינתו, אך בגוש השינוי מאמינים אחרת לגמרי.
מעבר לדרמה בין איזנקוט לליברמן, מתגלה גם מתח גובר סביב עצם מנהיגותו של איזנקוט בתוך הגוש. בנאומו בבית הנשיא לא הזכיר איזנקוט במילה אחת את שותפיו לגוש, השמטה שנחשבת צורמת. מאחורי הקלעים הוא כועס על כך שהם בודקים אפשרויות לממשלות חלופיות, במקביל לבירור הפומבי. "לא רוצים? נביא את הממשלה להצבעה בכל זאת, ונראה מי יצביע נגד", אמרו גורמים בסביבתו של איזנקוט, שמתכננים לשחק "צ'יקן" מול שותפיו.
שלושת העקרונות שעליהם חזרו ארבע מפלגות הגוש בבחירות, ממשלה בלי נתניהו, בלי חרדים ובלי ערבים, עומדים כעת להישבר לפחות באחד מהם. איזנקוט מוכן לוותר על הסעיף הערבי, ליברמן על הסעיף החרדי. נפתלי בנט, שהתחייב גם הוא על כל שלושת הסעיפים, שותק כבר ימים ארוכים ונמנע מהכרעה. גם יאיר גולן, שתמך בתחילה בשותפות יהודית-ערבית, שינה טון ושלח מסרים מפויסים כלפי החרדים.
בלוח הזמנים הקרוב: הכנסת ה-26 תושבע ביום שלישי, ושבוע לאחר מכן צפויה הצבעה על החלפת יושב הראש אמיר אוחנה, שהודיע כי יאפשר את ההצבעה רק אם יוגש מכתב עם חתימות של לפחות 61 חברי כנסת. עד אז, איזנקוט מעדיף שלא לקדם מהלכים דרמטיים נוספים. הרשימה המשותפת כבר הודיעה שתתמוך מבחוץ בממשלת איזנקוט בלי לדרוש להיות חלק ממנה, ואילו בליכוד הזהירו את הנשיא מפני ממשלה שתהיה תלויה במפלגות הערביות, כשנתניהו עצמו קורא שוב להקמת ממשלת אחדות.
עוד מהדיווחים
לפי i24, התוכנית של איזנקוט היא להודיע "עלה בידי" בהקדם, ולהשביע ממשלה רק לאחר החלפת יו"ר הכנסת כדי לשלוט בהליך, מבלי לנצל את כל ימי המנדט שעומדים לרשותו. לפי i24, בגוש השינוי פועלים גם לגייס לממשלה הרחבה חברי כנסת מהימין, ובעיקר מ"הליכוד". לפי N12, בהבנות שאליהן הגיע איזנקוט עם חילי טרופר סוכם כי אם תקום ממשלת מיעוט, היא תכהן לתקופה קצרה בלבד ולאחריה יתקיימו בחירות.
למה זה חשוב
אם המגעים ייתקעו כפי שמתואר, ייתכן שלא תקום ממשלה חדשה בטווח הקרוב, מה שישאיר את המדינה בחוסר ודאות פוליטית ועלול להוביל לסבב בחירות נוסף. סוגיית הגיוס לחרדים נמצאת בליבת המחלוקת, כך שההכרעה בה תשפיע ישירות על מי יתגייס לצבא ועל הרכב הממשלה שתוביל את ישראל בשנים הקרובות.
בגוש השינוי כבר מבינים שהמגעים יימשכו שבועות ארוכים, ואין שום סיכוי ממשי להקמת ממשלה כבר השבוע. לאיזנקוט עומדים 28 ימים, עם אפשרות הארכה של 14 ימים נוספים, ובתרחיש שבו ייכשל, ההליך כולו עשוי להימשך עד 91 ימים, כשבסופו עשוי דווקא החשש מבחירות חוזרות הוא זה שיכריע את הקרב בין איזנקוט לליברמן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה