בעקבות התמיכה במתקפת חמאס: ועדת הבחירות פסלה את יו"ר בל"ד

ועדת הבחירות המרכזית פסלה את מועמדותו של יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה להתמודד בבחירות לכנסת ה-26. ההחלטה התקבלה ברוב מוחץ של 30 תומכים מול 4 מתנגדים, בשתי עילות: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ותמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד המדינה. ההכרעה הסופית בעניינו תיפול כעת בבית המשפט העליון.

הבקשה לפסילה הוגשה על ידי מפלגת עוצמה יהודית והשר איתמר בן גביר, והתייחסה בעיקר למאמר שפרסם אבו שחאדה ב-8 באוקטובר 2023, יום אחרי מתקפת חמאס בעוטף עזה. במאמר הגדיר אבו שחאדה את המתקפה "אירוע היסטורי חשוב מבחינה צבאית, מדינית ואסטרטגית". בהצבעה בוועדה תמכו גם מפלגות נוספות מהאופוזיציה, בהן הדמוקרטים בראשות יאיר גולן, ישר בראשות גדי איזנקוט וישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן.

בצעד חריג, יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, בחר להשתתף בהצבעה ולתמוך בפסילה, לראשונה מזה עשרות שנים. "חשבתי שיהיה נכון להמשיך בקו של קודמי ולשמור על ניטרליות. אבל בצד הדברים החמורים שהושמעו כלפי סאמי אבו שחאדה, בדבריו לא מצאתי מענה שיכול להניח את הדעת", מסר סולברג. הוא הוסיף כי "אם יש מקרה שהיישום ברור, זה המקרה".

אבו שחאדה תקף בחריפות את ההליך ואת סולברג עצמו. בריאיון לערוץ מצרי אמר: "ועדת הבחירות המרכזית בישראל היא ועדה פוליטית, לא מקצועית ולא משפטית. היא מורכבת ממפלגות גזעניות המסיתות נגדנו תמיד". על השופט סולברג אמר: "אנחנו לא מופתעים ממנו, מפני שהוא שופט מתנחל, הדעה שלו ימנית והוא תמך תמיד בבקשות הפסילה הקודמות".

בריאיון נוסף, לתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב', הודה אבו שחאדה כי המאמר שכתב היה "לא מוצלח" וכי "לא הבנתי את כל התמונה". הוא הגדיר את מעשי חמאס ב-7 באוקטובר "פשעים, טבח וזוועות", אך כשהמראיין דרש ממנו לחזור על ההגדרה "ארגון טרור" באופן מפורש, הוא סירב ותקף את השאלה עצמה: "את זה אתה עושה עם הילד שלך בכיתה א'. 'תחזור אחריי' זה כשאתה מדבר עם הילד שלך בגן. אתה לא פונה למנהיג פוליטי בדרך הזאת". אבו שחאדה הבהיר כי אין בכוונתו לפרוש מהחיים הפוליטיים בעקבות הפסילה, וכינה את הליך הוועדה "קרקס שצריך להיפסק".

בתוך מפלגת הדמוקרטים התגלע קרע פנימי סביב ההחלטה לתמוך בפסילה. חבר הכנסת גלעד קריב התנגד למהלך ואמר בהתייעצות פנימית עם יאיר גולן: "אנחנו לא חייבים לאהוב ויכולים להתנגד לדברים של אבו שחאדה, אבל אסור לנו לתמוך בפסילה שלו. זה לשחק לידיים של הימין". גולן השיב בתוקף: "בדמוקרטיה צריך להציב קווים אדומים. הייתי בנובה וראיתי את הגופות מוטלות, ומי שתמך בטבח 7 באוקטובר לא יכול להיות נבחר ציבור בישראל". קריב הזהיר גם מפני פגיעה בקשר עם הציבור הערבי, אך גולן דחה את הטענה שמדובר בשיקול אלקטורלי: "לא הכול שיקולי בחירות צרים. המאמר שלו הוא הזדהות עם הטבח".

באותו יום פסלה הוועדה גם את חבר הכנסת עופר כסיף, ואילו את הבקשות לפסול את מפלגת רע"ם ואת הרשימה המשותפת דחתה. ביום הדיונים השני נדחו ברוב קולות גם הבקשות לפסול את מפלגת עוצמה יהודית, את הציונות הדתית וזהות, ואת מפלגת הדמוקרטים. בכל המקרים הללו, נציגת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, התנגדה לפסילה, אך בעניינה של עוצמה יהודית הזהירה כי "הצטברות הראיות מקרבת את המפלגה קרבה מסוכנת לתחום האסור".

כעת מונחת ההכרעה הסופית לפתחו של בית המשפט העליון, שידון בערר על החלטת ועדת הבחירות בעניינו של אבו שחאדה. בעוד שבהחלטות הפסילה של רע"ם, הרשימה המשותפת וכסיף בית המשפט צפוי להפוך את ההחלטות ולאשר את ריצתם, בעניינו של אבו שחאדה ההכרעה עדיין לא ברורה, בין השאר בשל השינוי הנדיר בהתנהלות סולברג ומעורבותו הישירה בהצבעה.