חודש ספטמבר 2026 נכנס לספרי השיאים הכלכליים של ישראל. בחודש שבו חלו השנה כל חגי תשרי במלואם, כולל שבוע שלם של חול המועד, הוציאו הישראלים סכום חסר תקדים של 53.2 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי. מדובר בעלייה של 6.2% לעומת ספטמבר 2025, אז עמד היקף ההוצאות על 50.1 מיליארד שקל בלבד.
הנתונים, שמפרסמת חברת ש.ב.א. (שירותי בנק אוטומטיים), מפתחת ומנהלת מערכות התשלומים הלאומיות בכרטיסי אשראי וכספומטים, חושפים כי ההוצאה הממוצעת היומית הגיעה ל-1.775 מיליארד שקל. זהו שיא כל הזמנים בישראל, עלייה של 1.7% לעומת השיא הקודם שנרשם רק חודש קודם לכן, באוגוסט 2026. על פי הנתונים, זהו החודש הרביעי ברציפות שבו רף ההוצאות היומי חוצה את 1.7 מיליארד שקל, כאשר עסקאות אונליין מהוות את מנוע הצמיחה המרכזי של המגמה.
ההסבר לזינוק החד נעוץ בלוח השנה. בעוד שבשנת 2025 התפזרו חגי תשרי בין ספטמבר לאוקטובר, השנה נפל מלוא מארג החגים בתוך חודש ספטמבר בלבד, כולל שבוע חול המועד המלא שמתאפיין במסורת בצריכה מוגברת של נופש, בילויים ואירוח.
הקטגוריה שרשמה את הזינוק החד ביותר הייתה פנאי ובידור, עם עלייה של 17.78%: ההוצאות בתחום קפצו מ-271 מיליון שקל בספטמבר אשתקד ל-319.2 מיליון שקל השנה. גם ענף המלונאות וחדרי האירוח בתוך ישראל רשם זינוק דומה של 17.59%, מ-998.3 מיליון שקל ל-1.17 מיליארד שקל. במסעדות, בתי קפה ומזון מהיר נרשמה עלייה של 11%, מ-3.27 מיליארד שקל ל-3.63 מיליארד שקל.
ענף התיירות גם הוא נהנה מהחגים: בסוכנויות הנסיעות עלתה ההוצאה בכ-10%, מ-1.02 מיליארד שקל ל-1.13 מיליארד שקל, ובחברות התעופה הישראליות נרשמה עלייה של 3.84%, לסכום של 379.1 מיליון שקל. עליות נוספות, בטווח של 5.25% עד 7.53%, נרשמו גם בענפי ההלבשה וההנעלה, החשמל והאלקטרוניקה, והפארם ובתי המרקחת.
הסעיף הכבד ביותר בתקציב המשפחתי נותר המזון, שעמד על 6.6 מיליארד שקל ברשתות השיווק בלבד. ברשתות המזון הגדולות נרשמה עלייה של 2.72%, מ-6.46 מיליארד שקל ל-6.64 מיליארד שקל, בעיקר כתוצאה מהתייקרויות מחירים. בקצביות, מאפיות, מכולות ופיצוציות היה הזינוק חד יותר, 9.84%, מ-1.8 מיליארד שקל ל-1.98 מיליארד שקל.
העסקאות המקוונות ממשיכות להוביל את מגמת הצמיחה בהוצאות. ממוצע ההוצאות החודשי באונליין הגיע ל-30.96 מיליארד שקל, תוספת של יותר מ-1.62 מיליארד שקל ועלייה של 5.5% לעומת ספטמבר 2025. ממוצע ההוצאות היומי ברכישות מקוונות שבר שיא נוסף, 1.032 מיליארד שקל, עלייה של 4.4% לעומת אוגוסט. לעומת זאת, ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בבתי העסק ירד ב-2% לעומת אוגוסט, לרמה של 743 מיליון שקל, אם כי לעומת ספטמבר אשתקד נרשמה עלייה של 7.2% בעסקאות הפיזיות. גם היקף משיכות המזומן מהכספומטים ירד, ב-1.8%, להיקף של 5.612 מיליארד שקל.
הוצאה שממשיכה להטריד רבים היא הדלק. בספטמבר נרשמה עלייה של 8.39% בהוצאות באשראי על דלק, מ-1.765 מיליארד שקל ל-1.913 מיליארד שקל, שילוב של עליית מחירי הבנזין עם ריבוי הנסיעות המשפחתיות בתקופת החגים. מעבר לכך, מתגלה מגמה מדאיגה נוספת: עלייה חוזרת ונשנית בהוצאות על דלק ביומיים האחרונים של כל חודש, מאז יוני 2026, כתוצאה משרשרת התייקרויות שמוכרזת מראש על ידי משרד האנרגיה. כך למשל, בין 29 ל-30 ביוני נרשמה קפיצה של 29.57% בהוצאות על דלק, ובסך הכל, מאז יוני, שילמו הישראלים בממוצע 52.4 מיליון שקל יותר ביומיים האחרונים של כל חודש, עלייה מצטברת של כ-42% בהוצאות על דלק בתקופה זו בלבד, תוצאה ישירה של ניסיון הציבור להקדים את העלאות המחירים הצפויות.
הנתונים הללו מספקים תמונה ברורה של דפוס צריכה ישראלי מוכר: ריכוז החגים בחודש אחד יוצר זינוק חד וממוקד בהוצאות, במיוחד בתחומי הפנאי, התיירות והמזון. השאלה המרכזית כעת היא אם המגמה תימשך גם בחודשים הקרובים, או שחודש אוקטובר, שיהיה נטול חגים, יחזיר את ממוצע ההוצאות היומי לרמות נמוכות יותר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה