פרוטוקולים מישיבות הקבינט הביטחוני שנחשפו מגלים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה הצעה לתקוף בכירי חמאס ברצועת עזה שבועות ספורים לפני טבח ה-7 באוקטובר. הפרוטוקולים, חלק מכאלף מסמכים שנמצאים כיום בידי מבקר המדינה, חושפים לראשונה את מה שהתרחש מאחורי הדלתיים הסגורות בשנים האחרונות, כולל עימותים חריפים בין נתניהו לדרג הביטחוני.
צילום: בנימין נתניהוהדיון המדובר התקיים ב-13 בספטמבר 2023, בישיבה שנערכה לקראת ראש השנה. נתניהו שאל את הנוכחים על האפשרות לחסל מחבלי חמאס, ובתגובה הציע ראש השב"כ דאז רונן בר לתקוף את משרדי הארגון בעזה. נתניהו דחה את ההצעה ולפי הדיווחים השיב: "מהאוויר בעזה? רק אם יהיה פיגוע טרור נוראי. אחרת, עדיף לעשות משהו קטן".
מה קדם לזה
ב-8.10.2026 דיווחנו כי מסמכים שנחשפו הראו שנתניהו קיבל אזהרות חוזרות מהרמטכ"ל הרצי הלוי ומשר הביטחון יואב גלנט על שחיקת ההרתעה לפני טבח ה-7 באוקטובר, אך הגיב אליהן בכעס ובחשדנות. ב-26.9.2026 דיווחנו על תחקיר שלפיו ראש המודיעין המצרי ביקר בחשאי בישראל בסוף ספטמבר 2023 והזהיר מפני מתקפה גדולה של חמאס, דיווח שלשכת נתניהו הכחישה בתוקף.
הדיון הזה מתפרסם על רקע סכסוך משפטי מתוקשר בין נתניהו לבר. יום לפני שפורסם הדיווח על הישיבה, הגיש בר תביעת דיבה על סך שלושה מיליון שקל נגד ראש הממשלה בבית המשפט המחוזי בלוד. בר טען כי נתניהו פרסם נגדו האשמות שקריות במטרה להסיט ממנו אחריות לכשלים שקדמו לאירועי ה-7 באוקטובר.
התביעה, שהוגשה פחות משבועיים לפני הבחירות שנערכו ב-27 באוקטובר, מתמקדת בפוסט שפרסם נתניהו בחשבון הטוויטר האישי שלו ב-28 בספטמבר, ובו האשים את בר ב"כשלים ופשעים". בר דרש בתביעתו פיצוי כספי, תיקון או הכחשה מטעם בית המשפט, וכן גילוי מסמכים רלוונטיים שנמצאים בידי נתניהו. בר הכחיש את ההאשמות וטען כי השב"כ העביר את כל המידע המודיעיני הזמין למזכירות הצבאית של ראש הממשלה.
מעבר לפרשת ספטמבר 2023, הפרוטוקולים שנחשפו כוללים תיעוד נרחב של דיונים מתקופת המלחמה כולה, החל מההכרזה על המלחמה ועד להחלטות הקרדינליות שעיצבו את מהלכה. אחד הוויכוחים הבולטים נסב סביב הכניסה לרפיח במאי 2024. בדיון שהתקיים ב-2 במאי, ארבעה ימים לפני הכניסה בפועל, הזהיר שר הביטחון דאז יואב גלנט מאיום אמריקאי ברור: "זה או רפיח או אמריקה". נתניהו, לעומת זאת, סיפר כי הנשיא ג'ו ביידן הבהיר לו שישראל תעמוד לבדה, והכריע על הכניסה למרות ההתנגדות. בפועל השתלט צה"ל על מעבר רפיח וציר פילדלפי, מהלך שסייע בסופו של דבר לחיסול יחיא סינוואר.
גם בזירה הצפונית מול חיזבאללה נחשפים ויכוחים חריפים. בדיון שהתקיים ב-12 בספטמבר 2024, שבוע לפני תחילת המתקפה בצפון, התנגד גלנט בתוקף למערכה כוללת ואף איים על נתניהו: "אם אתה רוצה לצאת למלחמה עכשיו, יש לך עסק איתי, גם אם אקרא מחר בעיתון שאני תבוסתן". חמישה ימים לאחר מכן התפוצצו אלפי זימוניות של פעילי חיזבאללה ברחבי לבנון, ועשרה ימים לאחר מכן חוסל מזכ"ל הארגון חסן נסראללה. גם כאן, ראש השב"כ בר התנגד לחיסול וטען כי יש לנצל את ההזדמנות להגיע להסכם הפסקת אש כולל בעזה.
פרשה נוספת שנחשפת היא שיחת האיומים החריגה שניהל נתניהו עם נשיא סוריה אחמד א-שרע, על רקע הטבח בדרוזי סווידא. לפי הפרוטוקול, אמר נתניהו לא-שרע: "אני מעוניין להיות תמציתי. ככל הנראה, המסר על ידי המתווכים לא עבר כמו שצריך. מתבצע רצח עם בדרוזים". נתניהו דרש כי כוחות א-שרע יסיגו עצמם מסווידא עד השעה עשר באותו ערב. א-שרע, שנשמע מופתע, ביקש 48 שעות להשלמת הנסיגה, אך נתניהו סירב: "לא מקובל. קודם תסיג את הכוחות". שעות ספורות לאחר השיחה תקפה ישראל את ארמון הנשיאות בדמשק ואת המטה הכללי של הצבא הסורי, וא-שרע הורה על נסיגה מיידית.
כאלף המסמכים הגיעו לידי מבקר המדינה לאחר שהועברו אליו על ידי נתניהו עצמו, במסגרת בדיקה פנימית שניהל עד שבג"ץ הורה לעצור אותה. מהפרוטוקולים עולה כי לאורך כל תקופת המלחמה שרר מתח מתמשך בין הדרג המדיני, בראשות נתניהו, לבין הדרג הביטחוני הבכיר, שכלל את גלנט, בר, הרמטכ"לים הרצי הלוי ואייל זמיר, וכן את גדי איזנקוט. גם במבצעים האחרונים, כמו ההשתלטות המחודשת על רפיח באוגוסט 2026 במסגרת מבצע מרכבות גדעון ב', התעמת הרמטכ"ל זמיר עם נתניהו והזהיר כי לוחות הזמנים שהוצגו לו עלולים לסכן חיילים.
עוד מהדיווחים
לפי i24, בדיון מנובמבר 2024 שעסק בעסקת החטופים ובדרישה לנסיגה מציר פילדלפי, אמר שר הביטחון גלנט: "רפיח זה לא הכותל וגם לא החרמון", ואיזנקוט הזהיר מיצירת חיץ ביטחוני קבוע. לפי jpost, בפוסט מה-28 בספטמבר שעליו מבוססת תביעת הדיבה, האשים נתניהו את בר בכך שזיהה סימני אזהרה אך בחר שלא להתקשר ולהתריע בפניו. לפי i24, בדיון מיולי 2024 התנגד גלנט למלחמה עוצמתית מול חיזבאללה וטען שהחזית בצפון אינה ניתנת לביצוע, בעוד בר הציג ארבע המלצות שכללו הפסקת אש והמתנה לתמיכה אמריקאית.
למה זה חשוב
הוויכוחים החשופים בין נתניהו לדרג הביטחוני מזינים את הדרישה הציבורית להקמת ועדת חקירה ממלכתית על הכשלים שקדמו ל-7 באוקטובר, עניין שעדיין לא הוכרע. הפרסום עשוי גם להשפיע על תביעת הדיבה של רונן בר נגד נתניהו, המתבררת כעת בבית המשפט המחוזי בלוד.
הפרסום צפוי לעורר דיון ציבורי נרחב על תהליך קבלת ההחלטות בקבינט לאורך שלוש השנים האחרונות, ועל מערכת היחסים הסוערת בין נתניהו לדרג הביטחוני. מבקר המדינה צפוי להמשיך לבחון את המסמכים, כאשר שאלת עתיד הבדיקה שבג"ץ עצר נותרה פתוחה.
פרוטוקולים חדשים חושפים את הוויכוחים הדרמטיים בחדר הקבינט לאורך שלוש שנות המלחמה, מרפיח ועד לשיחת האיומים עם נשיא סוריה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה